סרטן בגוף האמא
סרטן השד - איך בודקים ואיך מונעים כמיטב יכולתנו את הסיכון
נשים רבות לא מחבבות את הרעיון של בדיקה עצמית לגילוי גושים בשד. כיום מקובל לקדם את המודעות לשדיים, כאיבר שיש לטפל בו, לפחות באותה מידת אהבה ותשומת לב, כמו בעור ובשיער. אם האישה מטפחת את שדיה בקביעות, יהיה לה קל יותר לחוש בשינוי או בסימפטומים אחרים.
גידולים או גושים סרטניים, נוצרים כאשר מנגנון התחלקות התאים, המרכיבים את החזה, יוצא מכלל שליטה, והתאים מתחילים להתחלק בצורה פרועה. ללא בקרה. תאי הסרטן מופיעים בדרך כלל בתעלות או בשקיקי החלב, משם הם מתפשטים דרך המערכת הלימפטית לחלקים אחרים בגוף. כל עוד הגידול נמצא בשד, קל יחסית להסירו, ולכן גילוי מוקדם, חיוני מאד במקרה זה. הגורמים להופעת סרטן השד עדיין לא פוענחו, אם כי ברור היום שקיים קשר ישיר לאסטרוגן – הורמון המין הנשי.
תפריט מערבי מסורתי, נקשר עם סיכון גבוה לסרטן השד. תפריט מזרח-תיכוני, נקשר עם סיכון בינוני. ותפריטים אוריינטלים נקשרים עם סיכון נמוך למחלה.
נדמה כי תפריט עשיר במזונות, המבוססים על סויה, מגן על השדיים (כפי שהתברר ממחקרים על נשים סיניות ויפניות). סויה היא מקור עשיר לפיטואסטרוגנים- הורמונים צמחיים, שנקשרים לרצפטורים של אסטרוגן על גבי התאים – תוך חסימתם ומניעת עודף הורמונלי.
אילוסטרציה: ASAP photos
נשים בקבוצת סיכון גבוהה
הקשר בין נטילת הגלולה, והורמונים נשיים בכלל – לסרטן השד – עדיין לא הוכח באופן ודאי ומדעי. מקובל כיום לחשוב, כי נשים שנטלו גלולות בגיל ההתבגרות, או בתחילת שנות העשרים שלהן, כאשר רקמת החזה עדיין מתפתחת, נחשבות לבעלות סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד. מחקרים אחרים מצביעים על כך שהשימוש בגלולה, במשך 8-12 שנים, בעיקר בגלולות עם מינון הורמונלי גבוה – או נטילת הורמונים בגיל הבלות – עלול אף הוא להגביר את הסיכון.
בצד הסכנות, מספקים ההורמונים גם יתרונות: הגנה מפני סרטן השחלות ורירית הרחם, ומניעת אוסטאופרוזיס ומחלות לב.
נשים שעברו בחייהן פחות מחזורי ווסת – אלה שקיבלו את המחזור הראשון בגיל מבוגר יחסית; נשים מיניקות, המגיעות לגיל הבלות בשלב ממוקדם יחסית; או נשים שילדו בגיל צעיר יחסית – נחשבות לנשים בעלות סיכון נמוך יותר לחלות בסרטן השד.
אשה עם היסטוריה משפחתית-גנטית של סרטן השד (אם או אחות שחלו במחלה בגיל צעיר) נחשבת כבעלת סיכון גבוה להתפתחות המחלה. כעת חוקרים המדענים את הדרך שבה קורסים הגנים, האחראים על צמיחת התאים; ובהשפעת הדיאטה, וירוסים, וגורמים אחרים, הקשורים באורח החיים.
מחקר מקיף שנערך כיום על טמוקסיפן, תרופה המפחיתה את השפעת האסטרוגן בגוף, יקבע בעתיד – האם על נשים בקבוצת סיכון גבוהה, לקחת אותה באופן קבוע.
סימפטומים נפוצים
אלפי נשים מגיעות מדי שנה לרופא, עם בעיות חזה כגון כאבים, גושים או בליטות. אך למרות שהחשש העיקרי הוא מפני סרטן השד, רוב בעיות החזה הם זניחות וניתנות לטיפול.
כאבים בחזה – נפוצים לפני מחזור. כאבי חזה, שלא קשורים למחזור, מתרחשים בד"כ באחד השדיים, ועשויים לנבוע מתאונה, שריר חזה, או שרירים בין צלעות מתוחות.
שינויים רגילים באנטומיה של החזה, גורמים לגושים, הקשורים לעיתים קרובות למחזור הווסת. גושים מוגדרים יותר, עשויים להיות אדנומה ליפית, רקמה סיבית או צ'יסטה – שקיק מלא בנוזל או שומן.
הפרשות מהפטמה – בהריון ולאחר הנקה, גרידה או הפלה. גוש שפיר מפריש נוזל ירוק- אפור מוכתם בדם. זיהום בתעלות החלב, מפריש נוזל דביק, וגורם לתחושה של גוש קשיח מתחת לפטמה – הוא סימן לא שכיח לסרטן.
פטמות הפוכות – כאשר פטמה שבעבר ייצרה חלב, נראית משוכה כלפי פנים, הדבר עשוי להיות תוצאה של צמיחה מתחת לפטמה, המושכת את הרקמה פנימה. לעיתים רחוקות, זהו סימן לסרטן.
למרות שעדיין אין תרופה לסרטן השד, המחלה הזאת היא כבר לא שם נרדף לגזר דין מוות, וניתן כיום לחיות איתה ובצילה. הטיפול כרוך בד"כ בניתוח להסרת הגוש, ואולי אף מספר בלוטות לימפה. הסרה של כל השד (מסטקטומיה) מתבצעת כיום לעיתים נדירות, בעיקר כאשר הסרטן כבר התפשט בגוף. לאחר הניתוח מטפלים בהקרנות ו/או טיפול תרופתי (כימותרפיה). מחקרים אחרים בודקים את חשיבות גישה נפשית חיובית, בהתמודדות עם סרטן השד. בתי חולים רבים, מציעים כיום לנשים הסובלות מסרטן, שיטות התמודדות שונות כגון הרפייה, הדמיות, ואמצעי רפואה משלימה אחרים.