אוסטיאופורוזיס- מה זה אומר?
מחלת האוסטיאופורוזיס, או כפי שהיא ידועה בשמה העממי "בריחת סידן", נפוצה ביותר באוכלוסיה. כל כך נפוצה, שמוקדש לה יום משלה בלוח השנה – "יום האוסטיאופורוזיס העולמי", שמצוין ב-21 באוקטובר. באוקטובר האחרון הזהירו מומחים כי עקב התארכות תוחלת החיים בעולם המערבי, מקבלת המחלה ממדים של מגיפה, ואחת מכל שלוש נשים תלקה בה במהלך חייה. בקרב הגברים המספרים קטנים במעט, אך נמצאים בעלייה מתמדת, ואחד מכל שמונה גברים צפוי לסבול מהמחלה. בישראל כיום יש כ- 200 אלף איש הלוקים במחלה, והיא גורם משמעותי לשברים בקרב האוכלוסיה המבוגרת.
מרבית השברים מתרחשים בצוואר הירך, בעצמות שורשי כפות הידיים ובעמוד השדרה המותני והגבי. בשנת 2005, צופים חוקרי המחלה, יעמוד מספר שברי צוואר הירך הנובעים מבריחת סידן בעולם על מספר מדאיג של 6.26 מיליון שברים.
שמה הלועזי של המחלה מורכב מהמילים הלטיניות "אוסטיאו", שפירושה עצם, "ופורזיס", שפירושה חור, והוא מסביר את התסמין העיקרי שלה – היווצרות חורים בעצם. שמה העממי של המחלה – בריחת סידן – מסביר את הסיבה להיווצרות החורים. הבנת הקשר בין הסידן לעצמות נעוצה בהכרת מנגנוני בניית העצם ואופן פעילותם.
כדי לא לטבוע במונחים רפואיים, נאמר רק כי העצמות, כמו כל איבר אחר בגופנו, גדלות ומתחדשות כאשר אנו צעירים, בתהליך מתמיד של החלפת תאי עצם ישנים בחדשים. תהליך זה, המלווה אותנו לאורך כל חיינו, עובר שינוי משמעותי לקראת גיל 60. אז מואט מאוד התהליך, ובשל כך מספר תאי העצם הנשחקים גדול ממספרם של תאי העצם המתחדשים.
בעקבות זאת, מאבדת העצם מצפיפותה ונוצרים בה חורים. הסידן ממלא תפקיד חשוב ביותר בתהליך, מאחר שהוא מרכיב עיקרי בעצמות ובשיניים (לסידן גם תפקידים נוספים כמו סיוע לקרישת הדם, העברת אימפולסים עצביים, ויסות קצב הלב והפעלת השרירים). הגוף, שאוגר את הסידן בעצמות השלד, מתחיל בתהליך הקרוי "נדידת סידן" כדי לפצות על המחסור: סידן המצוי בעצמות מועבר אל מחזור הדם כדי להחזיר לגוף את רמות הסידן שלהם הוא זקוק לתפקודו. בעקבות זאת נוצר מצב של מאזן סידן שלילי, שבגללו עוברות העצמות פעולות חוזרות ונשנות של פירוק ובנייה המדלדלות אותן.
תגובת משרד הבריאות
"השבר בצוואר הירך מתרחש בממוצע בגיל 77, ואחריו משתנים חיי החולה בצורה קיצונית. לרוב, לפני שהוא מתרחש, מתפקדים החולים באופן עצמאי ובריא, אבל לאחריו חלה התדרדרות פתאומית. בבת אחת הופך החולה לאדם תלוי. הנתונים מלמדים ש- 25 אחוז מהחולים שסבלו משבר כזה מתים במהלך שנה הראשונה לאחר התרחשותו. כ- 50 אחוז מהם נשארים עם מגבלה תפקודית כלשהי, ורק 25 אחוז משתקמים".
לאיש-שלום ביקורת על המנגנונים האחראיים על טיפול ומניעה של אוסטיאופורוזיס בישראל. הביקורת שלה נובעת מחסרונו של ויטמין D כתוסף מלאכותי בארץ. תפקידו של ויטמין זה כמסייע לספיגת הסידן במעי לא יסולא בפז, אך למרות מחירו הזול ברחבי העולם, לא מוצאים לנכון משרד הבריאות או יזמים פרטיים לייבאו לישראל. הוא אמנם קיים עם ויטמין A כטיפות לילדים, אך ויטמין A במינון גבוה עלול דווקא להגביר את הסיכון לשבר אוסטיאופורוטי. בכך בעצם נחסמת אופציה טיפולית בפני מאות הסובלים מהמחלה.
"אנחנו מוצאים שלקשישים בישראל הרבה פעמים חסר ויטמין D. פנינו כבר כמה פעמים למשרד הבריאות וליבואנים. ממשרד הבריאות עדיין לא קיבלנו תשובה, ומהיבואנים התברר לנו שזה לא מספיק כלכלי לייבא לארץ את הוויטמין בצורתו הטהורה – הוא פשוט זול מדי".
רוצים לדעת עוד?
עוד מידע תוכלו למצוא במקורות הבאים:
- העמותה הישראלית לאוסטיאופורוזיסמספקת מידע לכל דורש על המחלה, דרכי הטיפול בה וההתמודדות עמה. פרטים ניתן לקבל בטלפון 6275551-04,
- מידע על קבוצות התעמלות בונת עצם ברחבי הארץ אפשר לקבל בטלפון 5227017-03.
- פרטים על קבוצת המחקר של ד"ר צופיה איש-שלום ניתן לקבל בטלפון8542584-04 הקבוצה מיועדת לבני 18 עד בני 85.
זה אינו האבסורד היחיד שעליו מצביעה איש-שלום במחקריה. מחקר נוסף שעשתה מצביע על הזנחה טיפולית של חולים המתאוששים משבר בצוואר הירך. "בדקנו בחיפה איזה טיפול מקבלים חולים שהשתחררו אחרי שבר בצוואר הירך, וקיבלנו תוצאות מדאיגות. התברר לנו שאחרי שהשתחררו מבית החולים, כ-50 אחוז מהם לא קיבלו טיפול תרופתי לאוסטיאופורוזיס.
מיותר לומר, שחולה שעבר סוג כזה של שבר, סביר להניח כי הוא סובל ממחלת האוסטיאופורוזיס. אנחנו עדיין מנסים להבין מה הסיבה לכך, ואם הבעיה נובעת מחוסר מודעות של החולים, של בני משפחותיהם או אולי בעצם של הרופאים. עדיין לא הגענו למסקנה חד משמעית, אך מה שאנחנו יודעים בבירור הוא שחולה שאינו מקבל טיפול הולם, סיכוייו לשבור את עצם צוואר הירך השנייה גבוהים פי שישה ממי שקיבל טיפול הולם".
נתונים שאספו עד כה איש-שלום ועמיתיה מקבוצת טיפול שהקימו בבית החולים רמב"ם בחיפה, שמטרתה הענקת טיפול נאות וארוך טווח למתאוששים משבר בצוואר הירך, מלמדים כי מתוך 100 מטופלים בקבוצה התרחש רק שבר חוזר אחד, לעומת 14 שברים חוזרים בקרב 200 מטופלים שלא קיבלו טיפול מיוחד, בתקופה של 20 חודשים לאחר השבר הראשון. "אם נצליח להעביר את המסר, שמרגע שמתרחש שבר כזה כל אחד חייב לרוץ ולהגיע לטיפול באוסטיאופורוזיס, הרי נחסוך כל כך הרבה סבל מיותר", מדגישה איש-שלום את ממצאי המחקר המדאיגים.