כפיר התינוק בן שנתיים: מתי משפחת ביבס תחזור כבר הביתה?

בשבת הקרובה, 18 בינואר, ימלאו שנתיים לכפיר ביבס, החטוף הצעיר ביותר מבין כ-300 החטופים שנלקחו על ידי חמאס בשבעה באוקטובר. תאריך זה מסמל לא רק את יום הולדתו של התינוק הג'ינג'י המתוק, אלא גם את הכאב והשבר של משפחת ביבס, תושבי קיבוץ ניר עוז, שנחטפו מביתם באירועי הזוועה של אותו יום.

>> בתו של החטוף קית' סיגל: "אין לנו ברירה אלא להאמין בניסים"

>> סרטון החטיפה של שירי ביבס קורע את הלב. המציאות עצובה עוד יותר

ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ מתקפת הטרור של חמאס על יישובי עוטף עזה, נחטפה משפחת ביבס מביתה. שירי ביבס, בן זוגה ירדן, ובניהם אריאל (שהיה בזמנו בן ארבע) וכפיר הקטן, נלקחו לעזה. סיפורם הנורא הדהד בישראל ובעולם, כשהתמונות שפורסמו של שירי עם ילדיה בידיה, בחדרי שבי בעזה, הפכו לסמל של האכזריות הבלתי נתפסת של הטרור.

בזמן שנכתבות שורות אלה, דיווחים סותרים מגיעים ללא הרף. כולנו תקווה שעסקת החטופים שנחתמה לא תתפוצץ ברגע האחרון, ושמשפחת ביבס תמצא את דרכה הביתה.

במהלך עסקת החטופים הקודמת, שהתקיימה לפני כשנה, רווחה התחושה שמשפחת ביבס תהיה בין הראשונות להשתחרר. אך תקוות אלה התנפצו כאשר שמותיהם לא הופיעו ברשימות המשוחררים.

באוגוסט האחרון מלאו יום הולדת חמש לכפיר ביבס. בריאיון שקיימנו לרגל כך עם יפעת זיילר, בת דודתה של שירי, היא אמרה בכאב: "אני חושבת שההחלטה להיכנס קרקעית לעזה ב-27 באוקטובר, בזמן שיש 300 חטופים בעזה והצבא לא יודע איפה הם בוודאות, חשפה לחלוטין את סדר העדיפויות של המלחמה ושל מקבלי ההחלטות – קודם ניצחון, אחר כך חטופים. למעשה, ראש הממשלה הודיע לנו במסיבת העיתונאים ערב הכניסה הקרקעית, שהחטופים במקום החמישי ברשימת היעדים, שהמשפחות שלנו עלולות להיות נזק משני".

דבריה של יפעת שיקפו את תחושת התסכול בקרב משפחות החטופים, שחשו אכזבה נוכח הפער בין ההצהרות של הנהגת המדינה לבין המהלכים בפועל. "כשהרמנו קול אמרו לנו לשתוק, אמרו 'אתם מעלים את המחיר'. כשחטופים התחילו למות בשבי, אמרו לנו ש'רק כוח צבאי ישחרר אותם'. כששאלנו עוד כמה זמן נחכה עד העסקה הבאה, ענו לנו 'עד הניצחון המוחלט'".

אבל בתוך התסכול, יפעת גם הביעה תקווה: "כן. אני רואה את משפחת ביבס יחד, שירי, ירדן, אריאל וכפיר, במקום שכולו ירוק, והם כבר משתקמים מהסיוט הארוך שנפל עליהם, ואני רואה אושר. פשוט אושר".

בימים אלה, כאשר הלחימה עדיין נמשכת והפוליטיקה סביב שחרור החטופים מורכבת מאי פעם, כולנו מחזיקים אצבעות למען כפיר, למשפחתו, ולכל יתר החטופים. ככל שמתקרב יום הולדתו השני של כפיר, גם הלבבות האתאיסטים ביותר נושאים תפילה – שביום הזה יתחיל הפרק הבא בחייו, פרק של חירות, ריפוי ואהבה.