תינוק כבן שנה נפטר מחצבת: מה צריך לדעת על המחלה הקטלנית

החצבת חזרה – ולא מדובר באירוע נקודתי. על פי נתוני משרד הבריאות, גל תחלואה חדש החל באמצע 2025, ונכון לספטמבר אובחנו כבר כ־1,251 חולים ברחבי הארץ. מתוכם, 29 מאושפזים, וחמישה במצב קשה בטיפול נמרץ. הרוב – ילדים מתחת לגיל שש שלא חוסנו.

מוקדי ההתפרצות כוללים ערים כמו בית שמש, בני ברק, ירושלים, חריש, מודיעין עילית ונוף הגליל – אזורים שבהם שיעור ההתחסנות נמוך במיוחד. עוד מוקדי התפרצות ברשימה: חיפה, קריית גת, אשדוד, צפת, נתיבות, טבריה, תקוע ומועצה אזורית מטה בנימין. במקומות אלה נפתחו עמדות חיסון ייעודיות, ובמקרה של חשיפה לחולה או חשש להדבקה, משרד הבריאות מאפשר חיסון מוקדם גם בגיל 6-11 חודשים – ללא צורך בתור.

מה זו בעצם חצבת, ולמה היא כל כך מסוכנת?

חצבת היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד, שמתפשטת דרך רסיסי רוק – בשיעול, עיטוש או אפילו דיבור. היא מתחילה בתסמינים דמויי שפעת: חום גבוה, נזלת, עיניים דומעות, ובהמשך מופיעה פריחה אדומה על כל הגוף. אבל האיום המרכזי הוא הסיבוכים האפשריים, ובעיקר בגילאים הצעירים.

על פי נתוני משרד הבריאות וה-CDC:
– 1 מכל 20 חולים יפתח דלקת ריאות
– 1 מכל 1,000 יפתח דלקת מוח
– 1 מכל 1,000 עלול למות מהמחלה
– סיבוך נדיר ביותר (אך קטלני) הוא SSPE: מחלה ניוונית של המוח שמופיעה שנים לאחר ההדבקה
– הסיכון לסיבוכים חמור יותר אצל ילדים מתחת לגיל 5 ומבוגרים מעל גיל 20

מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר?

– תינוקות שעדיין לא חוסנו (החיסון הראשון ניתן בגיל שנה)
– ילדים ומבוגרים שלא קיבלו את שתי מנות החיסון
– חולים עם מערכת חיסון מוחלשת
– כל מי שנחשף לחולה (אפילו משהייה באותו חדר למשך דקות אחדות)

מה עם החיסון?

החיסון נגד חצבת (MMR – חצבת, חזרת ואדמת) ניתן בישראל בשתי מנות: בגיל שנה ובכיתה א'. הוא נחשב לבטוח במיוחד, ומספק הגנה של כ־97% לאחר שתי מנות. בשנים האחרונות חלה ירידה עקבית בהתחסנות: בין היתר בגלל פייק ניוז, הזנחה של הסברה רפואית, סגירת תחנות טיפת חלב, ובלבול שנוצר בעקבות הקורונה.

חצבת היא כל כך מדבקת, עד שכדי לעצור את ההתפשטות שלה בקהילה – לא מספיק שרוב האנשים יהיו מחוסנים. צריך שכ-95% מהאוכלוסייה תהיה מחוסנת, כדי ליצור מה שנקרא חסינות עדר (או "חסינות קהילתית") – מצב שבו גם מי שלא יכול להתחסן (למשל תינוקות קטנים או אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת) מוגן, כי הנגיף לא מצליח לעבור מאדם לאדם. כשפחות מ־95% מהאוכלוסייה מחוסנים – כמו שקורה כיום בכמה אזורים בארץ – החצבת מוצאת פרצות, מתפשטת במהירות, ומובילה להתפרצויות.

ומה לגבי החשש מהחיסון?

החשש מחיסון ה-MMR נולד בעקבות מחקר מזויף שפורסם בשנת 1998 על ידי ד"ר אנדרו ווייקפילד בכתב העת הרפואי The Lancet. המחקר טען לקשר אפשרי בין החיסון לבין אוטיזם – אך בתוך שנים ספורות התברר שהוא מבוסס על נתונים כוזבים, אינטרסים כלכליים נסתרים ומתודולוגיה מפוקפקת.

חקירה עיתונאית שנערכה בבריטניה חשפה שווייקפילד קיבל תשלום מעורכי-דין שתבעו את יצרני החיסון, ולא דיווח על כך. בעקבות הגילויים המאמר הוסר ורישיון הרפואה של ווייקפילד נשלל לצמיתות. מאז, עשרות מחקרים גדולים בכל העולם (כולל בישראל) מצאו שאין שום קשר בין חיסון החצבת לבין אוטיזם, והחיסון ממשיך להיחשב בטוח ויעיל באופן מובהק.

אז מה עושות עכשיו?

– בודקות תיעוד חיסונים: גם של הילדים, גם של בן/בת הזוג וגם שלכן
– דואגות להשלים חיסונים אם חסרה מנה (אפשר גם בגיל מבוגר)
– שומרות על תינוקות קטנים ממגע עם חולים או עם אזורים נגועים
– אם יש ספק, מיד פונות לרופא ולא לד"ר גוגל

בשורה התחתונה: זו לא רק החלטה פרטית – זו אחריות קולקטיבית. חצבת היא לא עניין של "חופש בחירה". היא מחלה מסוכנת, ולצידה עומד חיסון מוכח, נגיש, ומציל חיים.