יפעת ביטון: "ברק אמר שהוא פמיניסט, עכשיו צריך להסביר לו מה זה"

פרופ' יפעת ביטון אומנם לא פראיירית, בכל זאת, היא בוגרת האוניברסיטאות ייל והארווארד וראתה חצי עולם, אבל איכשהו בפעם הראשונה שרגלה דרכה במגדל מגורים יוקרתי זה היה כשבאה לפגוש את אהוד ברק בביתו ולבדוק אם הוא והיא יכולים להסתופף תחת אותה מפלגה. כי מה לו, אשכנזי מלח הארץ, קפיטליסט מבוסס, ולביטון, שנולדה בפריפריה, בקריית מלאכי ליתר דיוק, בת למשפחה דתית, שעברה מאוחר יותר להתגורר בהתנחלות הארדקור בית אל? "הוא סיפר לי את סיפור הגבורה של משפחתו, של התרומה שלה לבניית הארץ, ואני סיפרתי על סבתי שניקתה את בתי הספר בקריית מלאכי כדי לפרנס את ילדיה ועוד שישה ילדי אומנה שהכניסה לביתה. בזמן המועט שנותר לה היא הייתה יושבת ומלמדת את עצמה עברית. ראיתי שברק קשוב לנראטיב שלי ומכבד אותו. בקיצור, חפרנו אחד לשנייה. בכל זאת, אני פרופסורית למשפטים", מפגינה ביטון הומור עצמי. "אבל זה נכון שחשדתי בו בהתחלה. איזה חיבור יכול להיווצר פה בכלל? לקח לי זמן להסכים להיפגש איתו. הוא היה צריך לחזר. בסוף, אישה שאני מאוד מעריכה מהמגזר הציבורי אמרה לי שהיא מזהה שברק מחפש לעשות תהליך של תיקון. הוא חוזר לפוליטיקה לא כי הוא תאב שלטון אלא כדי לעשות דברים אחרת. הוא כבר לא ההוא המנותק, היהיר והריכוזי".

>> דבר העורכת: "שוב המערכת הפוליטית מתגלה כשוביניסטית ומגעילה במיוחד. זה לא משחרר אותנו מלקחת חלק במשחק הפוליטי. בדיוק להפך"

מה קרה בפגישה ביניכם?
"פגשתי אדם חייכן, מצחיק ומבריק. זה מאוד בלט. הוא מהיר דיבור, הוא יודע המון. הוא שאל אותי מהיכן הגיעו הוריי וגילה בקיאות בהיסטוריה של המקומות האלה. אבל יותר משהוא בחן אותי אני בחנתי אותו. הוא אמר שאין קול אופוזיציוני צלול במדינת ישראל ולכן הוא חוזר. הוא אמר בפאתוס שהתרחקנו מערכי מגילת העצמאות. הוא היה צריך לשכנע אותי להיכנס שוב למים הפוליטיים".

ובכל זאת, איך משפטנית שעוסקת בצדק חלוקתי, בייצוג מיעוטים ואנשים שקופים, חוברת למי שנחשב פריבילג?
"מי שמכיר אותי יודע שאני רגילה לעבוד עם אנשים שונים ממני. בכל תחנה בדרך הייתי היחידה מסוגי בשולחן, לפעמים זה להיות האישה היחידה בתוך טריטוריה גברית. זו הדרך לייצר שינוי. אומנם אני לא מונעת מאידיאולוגיית 'רק לא ביבי' כמו רבים אחרים, אבל אני רוצה לעצור את ההידרדרות של היסודות הדמוקרטיים. זה בוער בי. אני לא עלה תאנה מזרחי. עלה זה משהו שמכסה ערווה, שלא זז, שלא עושה. ההפך ממני". 

יפעת ביטון | צילום: איליה מלניקוב, סטיילינג: קטי קרמר. חולצה: מנגו, חצאית ועגילים: H&M

נו, אז מה מגישים ככיבוד במגדלים, קוויאר?
"ישבתי אצל ברק שעתיים וחצי והוא לא הציע לי שום כיבוד. כשבאתי ללכת אמרתי לו 'זה מאוד אשכנזי להגיש רק כוס מים'. למוחרת אני מקבלת ממנו ווטסאפ, 'מה את רוצה לשתות ואיזה נשנושים את רוצה לפגישה הבאה?'. בפעם הבאה שהגעתי כבר חיכה לי דיאט קולה ואהוד הוציא מהמגירה כיבוד. מאז הייתי אצלו עשרות פעמים בישיבות מטה. ברק צולל לסוגיות הבוערות ושוכח להציע אז אני זו שפותחת את המקרר, מוציאה חטיפים מהמגירה ואומרת לאנשים 'תתכבדו'". 

"בפעם הראשונה שהגעתי לבני עקיבא, הרב הודיע לנו שמעכשיו השבט שלי יעשה פעילות נפרדת לבנים ולבנות. שם היה המאבק הראשון שלי בהפרדה מגדרית"

גשר צר מאוד

ביטון (48) מתמודדת זו הפעם השנייה בבחירות. באפריל האחרון הייתה מועמדת בכירה (מקום שלישי ברשימה) במפלגת גשר של אורלי לוי אבקסיס. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. כעת היא מוצבת שביעית במחנה הדמוקרטי שעל־פי הסקרים האחרונים מגיעה לשבעה מנדטים. אם אכן היא תיכנס יהיו שתי יפעת ביטון בכנסת, השנייה היא יפעת שאשא ביטון, שרת השיכון והבינוי מטעם כולנו.

אורלי לוי אבקסיס | צילום: רון קדמי

אין מפלגה שלא חיזרה אחרי ביטון בשנים האחרונות. היא נחשבת אישיות יוצאת דופן ובפוליטיקת הזהויות הישראלית הביוגרפיה שלה היא קלף נחשק. לכך יש להוסיף את העובדה שביטון היא פרופסורית מגיל שנחשב צעיר, 45, שלא הסתפקה במגדל השן האקדמי ובאפשרות לחולל שינוי אצל הסטודנטים אלא יצאה לשטח והפכה לפעילה חברתית־משפטית. ב־2001 הייתה ביטון ממייסדות איתך – משפטניות למען צדק חברתי. בשנת 2004 הייתה ממקימות מרכז נגה, ליווי משפטי לנפגעי עבירות אלימות ועבירות מין. ב־2006 הקימה את מרכז תמורה העוסק בייצוג משפטי של נשים, בדגש על נפגעות עבירות מין וייצוג משפטי של אוכלוסיות מוחלשות הסובלות מאפליה שיטתית, ועמדה בראשו. בזמנו יאיר לפיד הציע למנות אותה למבקרת המדינה ולשכת עורכי הדין, באישורה של שרת המשפטים דאז איילת שקד, המליצה למנות אותה לשופטת בעליון. בין השנים 2006־2014 הייתה ביטון חברה בוועד המנהל של הקרן החדשה, שם שימשה כיו"ר ועדת הצדק החלוקתי של המענקים ועסקה בקידום שוויון מגדרי, הגנה על אוכלוסיות מוחלשות, קידום התרבות המזרחית בישראל ועוד.

זה שהיית מזוהה עם הקרן החדשה לא הפריע לאיילת שקד?
"שקד ידעה שאני מבקרת אמיצה של מערכת המשפט, גם אם באופן שונה מאוד ממנה, וזיהתה שאני לא חלק מהאליטה המשפטית ההומוגנית. ההסתה של הימין נגד הקרן מקוממת. בעיקר כי המדינה בעצמה עושה שיתופי פעולה עם הקרן בפרויקטים חברתיים כמו מיגור אלימות וגזענות".

"ברק אמר לי שהוא פמיניסט כשפגשתי אותו לראשונה. זה משמח שיש גברים במעמדו שאומרים את זה. עכשיו, צריך להסביר לו מה זה פמיניזם באמת"

איך הרגשת כשנודע שברק בשותפות עסקית עם עבריין המין ג'פרי אפשטיין?
"מיד הרמתי טלפון וביקשתי לפגוש אותו. רציתי להבין מה לברק ולעבריין מין מורשע. כשהגעתי, ברק בדיוק עשה טלפונים לעורכי דין כדי לפעול לניתוק אפשטיין מהסטארט אפ שלו. בן זוגי, שהוא עורך דין מסחרי, תרם גם הוא רעיון כדי לפתור את הסוגיה העסקית. ברק סיפר לי ששמעון פרס הכיר ביניהם. הוא פגש את אפשטיין שתמיד יש סביבו זוכי פרס נובל, פוליטיקאים ונשיאי אוניברסיטאות. הסברתי לו שהמפגשים האלה של שועי עולם עם אפשטיין הם אלה שהפכו אותו ללגיטימי, הכשירו אותו לחזור לחברה. שזה לא עניין פאסיבי לשבת שם במפגשים האלה, שזה לא ראוי. את האחריות הזו לברק היה יותר קשה להבין. אבל בראיונות המאוחרים שלו, כבר ראיתי שהוא הפנים. עם זאת, עצם העובדה שברק היה איתו בקשרים עסקיים לא הופכת את ברק עצמו לאדם לא ראוי".

יפעת ביטון | צילום: איליה מלניקוב. חליפה וחולצה: מנגו, עגילים: טופשופ

האומנם? בטוויטר שלו ברק כתב על עצמו "פמיניסט".
"ברק אמר לי שהוא פמיניסט כשפגשתי אותו לראשונה. זה משמח שיש גברים במעמדו שאומרים את זה. עכשיו צריך להסביר לו מה זה פמיניזם באמת", היא מחייכת. 

את רואה את ברק, ראש הממשלה לשעבר, יושב באופוזיציה כחבר כנסת מן המניין, משתתף בוועדות סיזיפיות, מציע חוקים?
"ברק הוא האופוזיציונר מספר אחת ותפקידו הוא להשיג השפעה פוליטית דרך נאומים ומהלכים. הוא לא צריך לשבת בוועדות". 

ככל הנראה תפגשי בכנסת את חברתך לשעבר למפלגה, אורלי לוי אבקסיס.
"גשר הייתה אנדרדוגית רעיונית. לדבר על סוגיות חברתיות במציאות פוליטית של 'ביבי או לא ביבי' נחשב לא סקסי. היה קושי גדול לתפוס את תשומת הלב הציבורית. לי היה חשוב לדבר על איזה מוסדות אנחנו משאירים פה לילדים שלנו. חוק הלאום הטריד אותי מאוד, הערבים נוהרים, אבל הייתה לי פחות יכולת להתעסק בזה כי הקמפיין של גשר הלך והצטמצם והתמקד בסוף רק במערכת הבריאות. אחרי שלא עברנו את אחוז החסימה הבנתי שצריך לחבור למפלגה שמציגה סל נושאים ולא נושא אחד".

"אני לא עלה תאנה מזרחי. עלה זה משהו שמכסה ערווה, שלא זז, שלא עושה. זה ההפך ממני"

יש הבדל אדיר בין הרטוריקה של ברק ושלך. הוא קרא למבקר המדינה החדש "סמרטוט רצפה", את כותבת בדף הפייסבוק שלך "ידיעות מטרידות על סדרת פעולות של המבקר".
"לא אהבתי את ההתבטאות הזו ואמרתי את זה לברק. שאלתי אותו מה ההבדל בין איך שהוא מתבטא ל־D9 שצריך לעלות על בג"צ, כמו שאמר אז חבר הכנסת מוטי יוגב? בשניהם זו נראית מתקפה על שומרי הסף. הוא הסביר לי שהוא מתאר במילים קשות את ההרס שעושים למוסד הזה בעוד שיוגב שמח על ההיחלשות של אותו מוסד. האם המסר המורכב הזה עובר לציבור? אני לא בטוחה".

אהוד ברק | צילום: אמיר לוי/ GettyImages

אומרים עלייך שאת מזגזגת.
"הצטרפתי לברק בזמן שאורלי לוי אבקסיס הייתה מחוץ לתמונה, לקחה פסק זמן. גם כשרצנו ביחד היה ברור לשתינו שאורלי היא ימין ואני שמאל, אבל שאנחנו מתאחדות סביב המסרים החברתיים".

אם הייתן עוברות את אחוז החסימה, עם כל השמאל שאת, היית יושבת בקואליציה של נתניהו?
"אני לא בטוחה בכלל".

מה לך ולמרצ שנחשבת מפלגה "לבנה"?
"אני לא שוכחת שחוק הדיור הציבורי הנהדר, שעשה שינוי גדול, הגיע מרן כהן ממרצ. אני בודקת מה המהות ולא מה התיוג".

שאלת רב

כבר כילדה הייתה ביטון מרדנית שאומרת כל שעל ליבה. כשהחליטו הוריה לעבור מקריית מלאכי לבית אל כדי שהילדים יוכלו ללמוד במוסדות חינוך טובים בירושלים הסמוכה, מצאה את עצמה בלב הנוקשות הדתית החרד"לית. כמי שגדלה על דתיות מסורתית־מזרחית מתונה נדרשה פתאום ללכת עם שרוולי שלושת רבעי וחצאיות ארוכות. "בגיל 14 וחצי עברנו להתנחלות. זה היה מפגש קשה. תפיסות פוליטיות קיצוניות בהרבה ממה שהכרתי, הפרדה מגדרית. כשהגעתי לראשונה לבני עקיבא, הרב שלמה אבינר (מראשי הרבנים החרד"ליים, ת"ב) הודיע לנו שמעכשיו השבט יעשה פעילות נפרדת לבנים ולבנות. שם היה המאבק הראשון שלי בהפרדה מגדרית. אני, הילדה החדשה, קמה ואומרת לו 'מה פתאום'. המרדתי את הקבוצה ונפגשנו באופן חתרני לפעילות משותפת. אבינר העניש אותי וקבע שלא אוכל להיות מדריכה. שם התחלתי להיות חילונית".

איך זה התקבל?
"התחלתי להתרחק מהבית ולשהות אצל חברות. היינו יוצאות לבלות כשאני לבושה מכנסיים. היו לי ויכוחים מרים עם ההורים סביב הנושא. עם השנים, בתהליך מעגלי, עברתי מאורח חיים חילוני לגמרי למקום מסורתי שמפויס עם הדתי".

ביטון נשואה לעורך הדין ומייסד־שותף שלה בתמורה, אייל שטרנברג. הם הכירו בלימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית. "כשהגעתי לאוניברסיטה נתקלתי בסנוביזם", היא נזכרת. "כשהגשתי בקשה להתמחות בעליון שמעתי מסביבי שאין לי סיכוי, שאני לא מהמשפחה הנכונה. כשחברים שלי ללימודים התלבטו איפה לאכול צוהריים, אני בקושי שרדתי כלכלית. עבדתי בארבע עבודות כדי לממן את התואר".

שטרנברג והיא הורים לשני ילדים ומתגוררים בהרצליה, בבית פרטי רחב ידיים שצבוע בתכלכלות שובבה. אנחנו מתיישבות במטבח. ברקע עבודת אומנות שעשויה מתמונותיה של מרילין מונרו, מתנה מאומן שהתוודע לפעילותה של ביטון, היא מספרת. 

אני מרגישה שלביטון לא מאוד נוח בעור של עצמה. לקראת הצילומים היא מדגישה שהיא תצטלם במותגים "עממיים" כלשונה (בגדי רשתות עד 300 ש"ח). היא לא תיתפס בבגדי מעצבים, שהרי הטיקט שלה הוא חברתי. אולי מישהו צריך להגיד לביטון, אישה מוכשרת שעבדה קשה, שמותר לה ליהנות ממה שהשיגה. היא מתגלה כאישיות מקסימה, קלילה, לא לוקחת את עצמה ברצינות, ורוב הזמן יושבת כמו תיכוניסטית כשכפות רגליה על מושב הכיסא. הכי רחוק מפרופסורית חנוטה. גם כשאני שואלת אותה איך התחושה שסתיו שפיר, אישה צעירה ממנה, היא ממובילות הרשימה. "זו שאלה ששואלים רק על נשים", היא נוזפת בי, "כשגבר צעיר נמצא במקום כזה הוא נתפס כמטאור. אישה תיתפס כצעירה מדי, לא בשלה. גם עלי אמרו שאני צעירה מדי כשהייתי מועמדת לעליון בגיל 45, רק שמי שאמר 'שכח' שגברים בגילי ואפילו צעירים ממני קיבלו את אותו המינוי". 

בעזרת השם

משחק אסוציאציות פוליטי עם פרופ' יפעת ביטון

בנימין נתניהו: "אדם תאב כוח, שלא הבין מתי לעזוב את מושכות השלטון".

בני גנץ: "שומר הסדר הישן. מעדיף גנרלים על פני נשים".

איילת שקד: "יריבה נחושה שאפשר לפצח. לשתינו יש ביקורת על מערכת המשפט אבל מזוויות שונות לגמרי".

עמיר פרץ: "החמיץ הזדמנות להנהיג מחנה מרכז־שמאל גדול".

מירי רגב: "משתמשת באופן מניפולטיבי בקשיים אמיתיים ובפצעים כואבים של החברה הישראלית".

יאיר נתניהו: "אדם בוטה עם הרגלים מגונים בכלל והרגלי בילוי מבישים בפרט".