יובל שרף פשוט רוצה שתאהבו אותה

ליובל שרף יש טעם של חו"ל בפה. עוד רגע תעלה באנגליה ובארצות הברית הסדרה "מק'מאפיה" בהשתתפותה, שיתוף פעולה של ה־BBC האנגלי ו־AMC האמריקאית, צילומים שלקחו אותה לאנגליה ולקרואטיה. "זאת הייתה החוויה המדהימה בחיי" היא אומרת בעיניים נוצצות, "האנשים שפגשתי שם לא מבינים איך אנחנו עובדים בתקציבים שלנו, עשינו עבודה בתקציב שכאן מספיק לעשרה סרטים באורך מלא. יש כבוד לתהליך וליצירה, זה מדהים השקט שיש במהלך העבודה, הריכוז, ההבנה שכל אחד יודע מה הוא עושה".

מה תפקידך שם?

"אני נערת פיתוי ישראלית", היא צוחקת, "זה על הרישות של המאפיה, המפגש של הגלובליזציה של עולם הפשע עם הפוליטיקה. הסיפור קורה בלונדון, ישראל, מוסקבה ודובאיי והקאסט בינלאומי. גם אושרי כהן משחק שם".

המבטא שלכם ישראלי, סטייל וונדר וומן?

"כן, היום זה נחשב לנכס. פעם לא היה לגיטימי לשחק עם מבטא. הכול בזכות גל גדות. היא עשתה דבר אדיר, היא פתחה לכולנו את הדלת".

חזיה לה פרלה פקטורי 54, תחתונים פטי פואה petitpoistudio.co.il, ז'קט ארמני לפקטורי 54 | צילום: גיא כושי ויריב פיין

סודות אל.איי

החיים על קו לונדון־קרואטיה־ישראל לא הספיקו לה. למרות ששרף נטועה עמוק בתרבות הישראלית, חיה עם בן זוגה המוזיקאי שלומי שבן (41) ובנם נורי במרכז תל אביב, משהו בחיים במדינה אחרת קורצים לה. "לאחרונה נסעתי לאל.איי, גרתי שבועיים לבד בדירה, יצאתי כל יום לפגישות, זאת הייתה חוויה מדהימה", היא מספרת, "זרעתי זרעים שאולי ינבטו יום אחד ויצא מהם גבעול קטן. וגם אם לא, אני שמחה שעשיתי את זה בשביל עצמי. הלוואי שהיה לי אומץ כמו לנינט, שהיא חברה טובה שלי, לעזוב את הארץ ולהגשים חלום. להתחיל מהתחלה במקום זר וגדול".

איך דבר כזה יסתדר עם הקריירה של בן זוגך, שלומי שבן?

"אני הרבה יותר פתוחה לזה משלומי. אנחנו משתעשעים ברעיון. לא שאני לא אוהבת להיות פה, אני אוהבת, זאת האדמה שלנו אבל התקרה נמוכה. קשה להתפתח. אם שלומי ואני היינו עושים את מה שאנחנו עושים בחו"ל, היינו הרבה יותר גדולים. אבל שלומי צריך את העברית, זה מי שהוא. אי אפשר לקחת ממנו את זה".

גם הסיבה הרשמית לפגישתנו, הדרמה היומית "פולמון" שעונתה השנייה עלתה החודש (א'־ד' ב־20:45 ב־HOT בידור ישראלי) לקחה אותה לעבודה דרך נתיבים אוויריים, הפעם לתאילנד. "לפני כן עשיתי שלש עונות של הסדרה "נויורק" שצולמה בניו יורק, אני אם אין לי חו"ל בחוזה אני לא לוקחת", היא צוחקת.

אנחנו מדברות על סדר היום של בנה נורי, בן שנתיים ותשעה חודשים, ואיך הוא התמודד עם הנסיעות שלה – ומיד מתקוממות כנגד עצמנו – אם היא הייתה גבר, סביר להניח שהמסעות האלה היו עוברים בלי שאלות כאלה בכלל. "כשאבא נוסע הוא פשוט נוסע, כשאימא נוסעת היא עושה את כל התיאומים, מי יוציא אותו ומתי ואיך הכול יתנהל. שלומי ואני שותפים מלאים בהורות, אבל עדיין יש הבדל. הנה, הוא נוסע עכשיו להופעה בסיאטל, וזה אפילו לא עולה כאישיו. היו לי רגעים קשים, כמו למשל כשיצאו לנורי ארבע שיניים כשהייתי בצילומים, אבל בסופו של דבר אני יודעת שהכול מתנהל בלעדיי, גם אם זה בניהולי".

מעיל צהוב קלווין קליין קולקשן בפקטורי 54, תחתונים פטי פואה petitpoistudio.co.il, נעליים מרטין מרג'יאלה בפקטורי 54 | צילום: גיא כושי ויריב פיין

אלה ימים מרגשים להיות אישה בתעשיית הבידור. הרבה נושאים עולים וצפים.

"לגמרי. המהפכה כבר כאן. יש עוד עבודה לעשות, אני יודעת ששחקנים גברים מרוויחים יותר ממני, וגם את זה צריך לשנות. שנים חייתי בהודיה – 'תודה שאתם נותנים לי תפקיד'. בשלב מסויים הבנתי שהתפיסה שלי צריכה להשתנות, הם צריכים גם להודות לי. שלום מיכאלשווילי אמר לי פעם – כמה שתעריכי את עצמך, יעריכו אותך. אני מתחילה להפנים את זה".

איפה פוגש אותך נושא ההטרדות המיניות?

"השיח שמתנהל, המהפכה, ההתאחדות של הנשים בכל העולם, זה נורא חזק. כל החשיפות הן משהו אחר, יש בהן פן רכילותי, מה שחשוב הוא המניעה והדה־לגיטימציה של הפוגעים. אין מי שלא חוותה הטרדות, השפלות, הצעות, וואטאבר. מפה ועד לאונס – שלא נדע. אני מודה לאלוהים ולעצמי ולהורים שלי, שידעתי תמיד לברוח בזמן ולהגביל את הפגיעה".

טוטאל לוק קלווין קליין קולקשן בפקטורי 54 | צילום: גיא כושי ויריב פיין

הלוחשת לזוגיות

זאת כבר כמעט קלישאה לכתוב על יובל שרף שהיא יפה, ובכל זאת, כמה שהיא יפה. "היופי שלך מכאיב לכולם", כתב שלומי שבן, כנראה עליה. ובצדק. אי אפשר לדמיין את שרף בת ה־32 ברגע לא אלגנטי, גם אם הורות לפעוט מזמנת לא מעט כאלה. "לא הייתי הילדה היפה, לא מלכת הכיתה. הייתי ילדה מרצה, מתבוננת, הכי לא ילדה שחקנית. הרבה אנשים שמכירים אותי היום מופתעים מזה שיש לי רצון שיאהבו אותי", היא משחזרת בהרהור את ילדותה באבן יהודה. אבל זו כן הייתה החיצוניות שלה שהוציאה אותה אל הציבוריות, כשבגיל 15 הפכה לדוגמנית בסוכנות של רוברטו בן שושן, וחרשה את העולם עם קמפיינים.

ההתעסקות בחיצוניות מקטינה אותך?

"זה נושא שאני לא יודעת איך לצאת ממנו טוב. הייתה תקופה שהתעניינתי בזה, קראתי דברים שמרילין מונרו כתבה, גם היא חוותה התעסקות ביופי שמצד אחד אפשר להתמכר אליה ומצד שני את רוצה בלעדיה. זה כמו סם, כשלא אומרים לך שאת יפה את מרגישה שאת מחרידה ואני לא מאמינה בלהיות יותר מדי פוליטיקלי קורקט וצדקנית. הרי זה נחמד לקבל מחמאות, נשים רוצות להרגיש יפות. אז כן, אני רוצה שיגידו לי שאני יפה, אבל גם שאני אינטיליגנטית ושחקנית טובה".

טוטאל לוק קלווין קליין קולקשן בפקטורי 54 | צילום: גיא כושי ויריב פיין

אין עוררין על כך ששרף היא קודם כל שחקנית. היא שיחקה בסדרות ("סרוגים", "חיים אחרים"), בסרטים ("הערת שוליים", "פלאות"), בתיאטרון בית ליסין ("הדוד וניה", "אקווס") ובשנה שעברה הייתה מועמדת לפרס אופיר על שחקנית המשנה הטובה ביותר, על תפקידה בסרט המדובר "ירח בבית 12" של דורית חכים.

ב"פולמון" היא מגלמת את קארן, בת עשירים שמפתחת אובססיה לא בריאה לעידן, שאותו מגלם תומר קפון. המעורבות הזאת בתוך עולמם של בני דור ה־Z ומסיבות הירח המלא בתאילנד, הייתה גיחה זמנית מתוך הבועה המתברגנת שלה. "אני כבר לא הכי צעירה בכל מקום שאני נמצאת בו", היא מחייכת בהשלמה, "הייתי כמעט הכי מבוגרת על הסט והאימא היחידה. כולם היו מקסימים אבל אנחנו בסטייט אוף מיינד אחר".

מתוך הסדרה "פולמון" | צילום: יח"צ HOT בידור ישראלי

סטייט אוף מיינד שהשתנה ברגע אחד כשנהיית אימא?

"האמת שהייתי מאוד מוכנה לאימהות, עד כדי כך שאמרו לי שעם נורי אני מתנהגת כאילו הוא הילד השלישי שלי. מההתחלה הייתי במין אג'נדה, שיחווה כמה שיותר אנשים, לשחרר אותו. אני נלחמת לא להשליך עליו דברים ולפעמים זה קשה, הכול בסופו של דבר אצלנו. אבל אימא שמחה זה תינוק שמח, אימא בריאה זה ילד בריא. כשנורי נולד קראתי את הספר 'הלוחשת לתינוקות', דאגתי לשינה עצמאית. נתתי לו הכול, אבל היה לי חשוב שהוא יהיה עצמאי בעולם. מהרגע שנורי נולד, שלומי ואני מקפידים לצאת ערב אחד בשבוע בלעדיו".

אז לא היה לך רגע של ביטול עצמי אימהי?

"זה מורכב. בחודשים הראשונים הנקתי, זה כל מה שעניין אותי, לא רציתי לשחק, אפילו חשבתי שאני אהיה מלוות אימהות או משהו. אבל גם אז, הייתי יוצאת להליכות של שלוש שעות מדי פעם, או מזמינה חברה או את אימא שלי, סתם לדבר או לעשות ציפורניים, העיקר להישאר שפויה. אחרי הכול לידה היא חוויה מטלטלת ויש גם משברים".

ילד ראשון הוא אתגר לזוגיות.

"כבר בגיל צעיר הבנתי שהאידאליזציה של הרומנטיקה היא משהו שלא יכול להיות כל הזמן. אני ושלומי 11 שנה ביחד, זה מטורף. ברור שיש תקופות כאלה וכאלה, אבל בסופו של דבר הנשמות שלנו מחוברות".

שרף עם הבעל שלומי שבן | צילום: מתוך עמוד האינסטגרם yuvalscharf46@

אין תפקידים לנשים כמוני

אחרי שנורי נולד, הזוגיות השנייה של שרף התחילה ללבלב – הכוונה היא לזוגיות שהיא מפתחת עם קרן מור. בין השתיים מפרידות 21 שנים. הן הכירו אי שם ב־2010 בהכנות לערב הוקרה ליוסי בנאי שקרן ומנשה נוי ערכו יחד עם שלומי שבן. בחופשת הלידה של שרף, הן החליטו לקחת את החיבור לבמה, והעלו בשיתוף עם "זאפה" את ההצגה "רילוקיישן", מאת המחזאי הבריטי מייק ברטלט, שבה הן מגלמות שתי עובדות בחברה שהולכת ומתגלה כסיוט קפיטליסטי ופשיסטי, עד כדי אימה. העובדה ששתיהן היו צריכות לעזוב עבודות נוחות בשביל ההרפתקאה הזאת – שרף את ההצגות ב"בית ליסין" ומור את ה"קאמרי" – התכתבה באופן סימבולי עם נושא ההצגה.

"הרבה זמן רצינו לעשות משהו יחד, ובחופשת הלידה זה פשוט קרה. עשינו חזרות בבית חמישה חודשים בלי כסף, נלחמנו על קהל, זה היה האקט הפמיניסטי שלנו. ובדיוק על זה ההצגה – על איך שהמערכת נותנת ביטחון אבל גם יכולה לסרס. ועל איך שהיציאה לחופש נותנת כל כך הרבה".

הרווחתן כסף מזה?

"כן, אפילו יותר ממה שהרווחנו בתיאטרון. נבהלנו מהרעיון להשקיע כסף שלנו, אז חברנו לזאפה שעזרו לנו, ובסוף החזרנו הכול מהר מאוד. אמרנו שבטח נעשה 12 או 15 הצגות, ובסוף עשינו כמעט 50, ועכשיו הקאמרי מתעניינים ברכישת ההצגה ואנחנו חושבות על עוד פרוייקטים כאלה".

עם הבסטי קרן מור לקראת טקס פרסי האופנה של "את" | צילום: מתוך עמוד האינסטגרם yuvalscharf46@

הצורך לייצר לעצמה תפקידים במקום לכתת רגליים באודישנים – מחלחל לתודעה של שרף יותר ויותר. "במשך השנים שיחקתי את אימא של, חברה של, התומכת בגבר. אני רוצה משהו אחר. אני גם כותבת סדרה עם נסלי ברדה, שבמרכזה עיתונאית לסבית".

שאת תגלמי?

"כמובן. זה החלום שלי להיות לסבית, אני מאוד אוהבת נשים", היא מחייכת. אבל המשימה למצוא תפקידים מאתגרים היא עסק רציני. "כבר הרבה זמן שאין תפקידים לנשים כמוני. כל התפקידים הראשיים בישראל זה או גברים, או נשים מזרחיות".

אז את חווה אפליה כי את אשכנזיה?

"היו תפקידים שלא קיבלתי בגלל זה. אומרים לך שמחפשים מישהי שחומה עם לוק מזרחי, גם אם התפקיד לא באמת כתוב ככה. זה מעציב אותי כי זה משהו שכבר לא קיים ועדיין מרגישים צורך להנכיח אותו. כולנו ישראלים פה. מה זה משנה אם סבתא שלי מפולין וסבתא של מישהי אחרת ממרוקו?".

אפשר לטעון שמדובר בהעדפה מתקנת, אחרי שנים שראו נשים אשכנזיות על המסך.

"אני לא רואה את זה ככה. מירי רגב דיברה על האשכנזיות של פרסי אופיר, אבל כל מי שזכה הוא לא אשכנזי. אז אפשר להגיד שהם משתכנזים, וגם זה ביטוי בעייתי בעיניי. זה שמישהו נחשף לתרבות ומפתח את עצמו כבן אדם, זה השתכנזות? כולנו בסך הכול רוצים לפתח את הישראליות. להגיד על הסרט 'פוקסטרוט' שהוא מזלזל בחברה הישראלית בלי שראית אותו אפילו, זה מעליב. זה בדיוק סוג הסרטים שאנחנו צריכים לשאוף אליהם, הוא עושה לנו כבוד בעולם".

למי הצבעת בבחירות האחרונות?

"יש כאן אפקט של הפחדה, סירוס והשתקה אז אני מעדיפה לא להגיד כרגע, ולעשות את הדברים שלי, בדרך שלי. אבל אולי זה ישתנה יום אחד".

מעיל צהוב קלווין קליין קולקשן בפקטורי 54 | צילום: גיא כושי ויריב פיין

צילום גיא כושי ויריב פיין
ניהול קריאיטיב טל קליינבורט
סטיילינג סיימון אלמלם
שיער אדיר יעקב
איפור נועה לוי במוצרי MAC
ניהול הפקה שיר פלד
ע. איפור מורן אהרוני