טרנד ה"פייברמקסינג" הופך את הסיבים לדבר הבא בעולם התזונה, אבל האם זה באמת בריא?

טרנד ה"פייברמקסינג"  (Fibermaxxing), שצובר תאוצה ברשתות החברתיות ובתעשיית המזון, מעודד אנשים לעקוב באופן מכוון אחר צריכת הסיבים היומית שלהם, בדומה לאופן שבו רבים עוקבים אחר צריכת חלבון.

לצד זאת, המסר המרכזי של המומחים נותר זהה: המטרה אינה לצרוך כמה שיותר סיבים, אלא להגיע באופן עקבי לכמות מספקת באמצעות תזונה מגוונת, מאוזנת ובת־קיימא.

"פייברמקסינג הוא הגל האחרון בתרבות הוולנס", אומרת בטי קאופמן, מנהלת אסטרטגיה בחברת החדשנות למזון ומשקאות The Culinary Edge. לדבריה, "עם פייברמקסינג אנו רואים שינוי באופן שבו צרכנים ניגשים לבריאות המעי. צריכת סיבים אינה עוד רק טקס של 'פיל־גוד', אלא פרקטיקה מכוונת ומודעת".

המגמה שואלת את ההיגיון מ"תרבות החלבון", של הצבת יעד מספרי יומי ועידוד צריכה מכוונת, ומחילה אותו על סיבים תזונתיים. צרכנים רבים מנסים להגיע לכמות המומלצת של כ־28 גרם סיבים ביום באמצעות מזון, משקאות ותוספי תזונה.

קאופמן מוסיפה כי מזונות בעלי מרקם של דגנים מלאים, או זרעים מסייעים לחבר בין מה שאוכלים לבין התועלות הבריאותיות שמחפשים.

למעשה, חיידקי המעי מפרקים סיבים לחומצות שומן קצרות שרשרת, חומרים המסייעים להזנת התאים המצפים את המעי ומשפיעים על פעילות מערכת החיסון ועל תהליכי דלקת בגוף.

שוק של מיליארדי דולרים

העניין הגובר בסיבים כבר משפיע על תעשיית המזון והמשקאות. מותגים רבים החלו להבליט את כמות הסיבים על גבי האריזות, ומשקאות פרה־ביוטיים ומשקאות מועשרים בסיבים הופכים לקטגוריה צומחת במהירות.

שוק המשקאות המועשרים בסיבים הוערך בכ־3.43 מיליארד דולר בשנת 2025 וצפוי לצמוח בשיעור שנתי ממוצע של 7.8% עד שנת 2034.

רוב האנשים עדיין לא מגיעים לכמות המומלצת

מאחורי ההתלהבות עומד פער תזונתי משמעותי. לפי אתר Benzinga, רוב האמריקאים צורכים רק כמחצית מכמות הסיבים היומית המומלצת, מצב שנקשר לסיכון מוגבר למחלות לב, סוכרת מסוג 2 וסוגי סרטן מסוימים.

דיאטניות ממליצות להשיג את רוב הסיבים ממקורות טבעיים כגון פירות, ירקות, קטניות, שעועית, אגוזים, זרעים ודגנים מלאים. לדבריהן, סיבים אינם תורמים רק לסדירות פעילות מערכת העיכול, אלא ממלאים תפקידים רבים נוספים בגוף.

מחקר מאוניברסיטת סטנפורד מצא כי צריכת סיבים עשויה להשפיע על ביטוי גנים באמצעות פעילות המיקרוביום – אוכלוסיית החיידקים המאכלסת את מערכת העיכול. תהליכי הפירוק שמבצעים חיידקי המעי בעקבות תזונה עשירה בסיבים עשויים להשפיע על התרבות תאים ואף לתרום למנגנונים בעלי פוטנציאל הגנה מפני סרטן.

ממצאים אלה מצטרפים למחקרים רחבים יותר שקישרו בין תזונה עשירה ומגוונת בסיבים לבין סיכון נמוך יותר להשמנה, סוכרת מסוג 2 ומחלות כרוניות נוספות.

"פצצות סיבים"

מומחי תזונה שהתראיינו לעיתון הבלגי De Morgen ממליצים לבנות ארוחות סביב דגנים מלאים במקום לצרוך גרסאות מעובדות, ולהוסיף באופן קבוע קטניות, שאותן כינו "פצצות סיבים".

הם ממליצים להעדיף לחם מחיטה מלאה על פני לחם לבן, לשלב אורז ופסטה מדגנים מלאים, לצרוך ירקות ופירות מדי יום ולהוסיף זרעי פשתן או צ'יה ליוגורט, לדייסות או למאפים.

דוגמאות פשוטות כוללות פודינג צ'יה, שבו שתי כפות זרעי צ'יה מספקות כעשרה גרם סיבים למנה, או חצי כוס עדשים המכילה כשמונה גרם סיבים.

אין כיום ראיות המראות כי הכפלה או שילוש של הכמות המומלצת מביאים לתועלות בריאותיות נוספות

 

לא כל "מקסימום" הוא רעיון טוב

למרות הפופולריות של הטרנד, מומחים מזהירים מפני הגזמה. אין כיום ראיות המראות כי הכפלה או שילוש של הכמות המומלצת מביאים לתועלות בריאותיות נוספות.

הבעיה המרכזית היא העלאה מהירה מדי של צריכת הסיבים. אנשים שעוברים בבת אחת מתפריט דל סיבים לתפריט עשיר בסיבים עלולים לסבול מנפיחות, גזים, כאבי בטן והתכווצויות, כתוצאה מהתססה מוגברת של הסיבים במעי.

מומחים מדגישים כי סיבים סופחים מים במערכת העיכול, ולכן הגדלת הצריכה מחייבת גם הגדלת צריכת הנוזלים. ללא שתייה מספקת, דווקא עלולה להתפתח עצירות.

אף שאין גבול עליון רשמי לצריכת סיבים, צריכה קבועה של יותר מ־40 גרם ביום אינה נחשבת נחוצה לרוב האנשים ועלולה לגרום לחוסר איזון תזונתי אם מזונות עתירי סיבים דוחקים רכיבים חיוניים אחרים.

הם ממליצים להגדיל את הצריכה בהדרגה, לעקוב אחר תגובת הגוף ולשלב מגוון רחב של מקורות סיבים – דגנים מלאים, קטניות, פירות, ירקות, אגוזים וזרעים – במקום להסתמך על מקור יחיד.

עבור אנשים הסובלים ממחלות מעי, ובהן תסמונת המעי הרגיז, ההמלצה היא להתייעץ עם אנשי  מקצוע לפני הגדלה משמעותית של צריכת הסיבים.