בהיריון? יש מצב שאת סובלת מטוקופוביה ולא יודעת

גלית, אישה בשנות ה־30 לחייה, נשואה כבר כמה שנים באושר וידעה בתוך תוכה שהגיע הזמן להקים משפחה. כשהרתה הייתה המאושרת בנשים, אבל רק לרגע אחד. האושר שלה לא שרד והתחלף במהרה בפחד עצום מהלידה, שהשתלט עליה ושיתק אותה. כמה ימים לאחר מכן היא עברה הפסקת היריון יזומה. גלית סובלת מתסמונת שנקראת טוקופוביה (טוקו בלטינית=לידה) שמשמעותה פחד מלידה, אבל התסמונת אינה מתבטאת בחרדה קיצונית רק מהלידה עצמה. על הספקטרום החרדתי נמצאים גם פחדים מפני ההיריון ומהתקופה שאחרי הלידה. מסתבר שגלית לא לבד. "אחת מתוך שמונה־תשע נשים בממוצע סובלת מטוקופוביה, אבל לרוב הנשים הללו אינן מאובחנות ואינן מקבלות שום לגיטימציה לתחושות שלהן", אומרת הפסיכיאטרית ד"ר גבי אייזנברג־רומנו, מייסדת "עולם ומלואה – מרכז לבריאות הנפש לאישה" ומנהלת מרפאת בריאות הנפש של פוריות האישה בבית החולים איכילוב. המרכז שהקימה מספק שירותים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים לצד שירותים נלווים לנשים הסובלות ממצוקה בתקופת הפריון, מעבר לפחדים הנורמטיביים והחולפים שאופפים נשים רבות. "באופן טבעי יש דכדוך שמופיע אצל כ־80 אחוז מהנשים אחרי הלידה, אחרי הכול בהיריון יש פעילות הורמונלית משמעותית. כמובן שזה לא פתולוגי. שינויי מצב רוח עשויים להופיע גם במהלך ההיריון עצמו", היא מדגישה.

"הפחד עלול להאריך את משך הלידה ואפילו לגרום להתערבויות רפואיות כמו ניתוח קיסרי או לידה עם מכשור" | צילום מסך מהרט "תינוקה של רוזמרי"

אז מה הסימפטומים של טוקופוביה ואיך יודעים שלא מדובר בפחד נורמטיבי שיחלוף?
"מתח מוגבר, סיוטי לילה, דפיקות לב, קוצר נשימה וחוסר ריכוז הם תסמינים שיכולים לבוא לידי ביטוי לצד התנהגות הימנעותית מכניסה להיריון. ישנן נשים שנשואות תקופה ממושכת ונמנעות מלהיכנס להיריון, בידיעה או באי ידיעה של בן הזוג, מה שגם עלול ליצור בעיות בזוגיות, וישנן נשים הרות שמבצעות הפסקת היריון כי הן לא מצליחות לעמוד בחרדה. במקרים קיצוניים זה קורה לנשים שעברו טיפולי פוריות. ישנן נשים שלא מאמינות שיצליחו פיזית ללדת את התינוק, ויש כאלה, שיותר משהן פוחדות מההיריון, חוששות להיות נתונות לחסדיו של בן הזוג או מחויבות לנצח לאותו גבר בעקבות ההיריון והלידה".

ממה זה נובע?
"ישנה טוקופוביה ראשונית של מי שלא ילדו מעולם וישנה טוקופוביה משנית שמופיעה אחרי לידה אחת לפחות. טוקופוביה משנית קשורה לחוויות רפואיות קודמות ולגורמים כמו מערכת היחסים עם הצוות בחדר הלידה, מידת תחושת המוגנות, משך הכאבים ועוצמתם וכדומה. בשני המקרים יש דרגת חרדה גבוהה שגורמת למצוקה נפשית ולמגבלה תפקודית שלא מאפשרת להתכונן ללידה בצורה טובה. טוקופוביה נובעת מגורמים פסיכולוגיים, חברתיים וביולוגיים. בהיבט הפסיכולוגי למשל, חשיפה לאירוע קשה ומסכן חיים שקרה לאימא או לאחות בהקשר של לידה יכול להשפיע. בהיבט החברתי יכול להיווצר פחד מפני לקיחת אחריות על חיי אחר או חשש מהוויתורים הכרוכים בהורות, ואילו הגורמים הביולוגיים קשורים לפחד מוגבר מכאב או מסף כאב נמוך. חלק מהנשים האלה עלולות לפחד גם מבדיקת דם או מטיפול שיניים למשל".

אם התופעה נפוצה כל כך מדוע היא אינה מוכרת ומדוברת?
"כי אנחנו חיים במדינה שהיא מעצמת פריון. ההיריון הוא דבר מאוד חשוב שמוטבע בתרבות שלנו, ולצד הרגשי לא נותנים את הדעת. לא מקצים משאבים לתחום של בריאות הנפש בהקשר הזה משום שאין לכך לגיטימציה. אם את בהיריון את צריכה להיות מאושרת, לקושי ולחרדות אין מקום".

עד כמה זה משפיע על מהלך הלידה?
"רמת חרדה גבוהה עלולה לגרום להפרשה מוגברת של מוליכים עצביים שגורמים ללחץ ולירידה בהתכווצות שריר הרחם. בסופו של דבר זה עלול להאריך את משך הלידה ואפילו לגרום להתערבויות רפואיות כמו ניתוח קיסרי או לידה עם מכשור".

איך ניתן לטפל בכך?
"סוג הטיפול הוא קוגניטיבי־התנהגותי המאפשר לנשים לזהות את הפחד ולפרק אותו למרכיבים. ישנן גם שיטות הרגעה כמו דמיון מודרך או הרפיה שנלמדות ומתורגלות במהלך הטיפול. חשוב להגיע לאבחנה ולטפל בה מבעוד מועד. אם מישהי מגיעה בשלב מתקדם של ההיריון, לא נוכל לפתוח עכשיו את מקור הפחד כי כבר אין זמן אבל כן נדאג להכין אותה ללידה".