הישרדות VIP: מה הפלא שמייקל לואיס לא רוצה ילדים?
הישרדות: אזולאי צוללת אל השחלות והאשכים של חבריה ומייקל לואיס הוא הקורבן הראשון, שמנופוביה במיטבה על חשבונו של קובי מאור וכמובן - מכות. פרק שכולו שילוב מסוכן של בורות ובריונות
זהירות, הקדמה דרמטית ובומבסטית: את הפרק הזה סיימתי עם גוף רועד מכעס ובושה. מן תחושה שגרמה לארוחת הערב שלי לעשות סיבוב פרסה מהיר ועצבני. אני מודה, לא חשבתי שתכנית ריאליטי תגרום לי להתכופף מעל אסלה עם בטן מכווצת וטעם חמוץ-מריר. גם עכשיו אני תוהה אם כושר השיפוט שלי ממוקם בפרופורציות הנכונות או שאני סתם הורמונלית עם רחם כועס. הרי יכולתי פשוט לשבץ כמה דאחקות על אלה אייבינדר וגדי פניבילוב, לשחרר את עצמי מצלילה אל תוך בור החרא שצפיתי בו אתמול כי פאקינג ריאליטי להמונים. אבל לא. הגיע הזמן להתפלש.
>> האוכלוסיה כולה מתנשפת: תגידי, יש לך זמן לנשום?
אין לי מושג איך להתייחס אל 51 הדקות ששודרו אתמול ברשת 13. כלומר, ידעתי שפרומואים שמבטיחים מכות לא מבשרים טובות, אבל לא ידעתי כמה דוחה ומדכא זה הולך להיות. תת-רמה זה אנדרסטייטמנט. וזה בא ממישהי שמתענגת על שידורים חוזרים של "עקרות הבית האמיתיות מבברלי הילס" ומריצה לחלק בו הן תולשות תוספות שיער אחרי יותר מדי כוסות שאבלי.
>> איך נשמע לך בר יין חינם וספא מפנק? ביקרנו במלון תל-אביבי מעולה
רוגע מעורר חשד
הפרק התחיל רגוע, דבר מעורר חשד לכשעצמו. הים היה תכול ויפה מתמיד, אייבינדר ולייה גיל עשו בונדינג על רגע נשנושי סרטנים, אודליה סויסה מלמלה פסוקים לשמיים, מייקל לואיס וליזה ביך ניסו לחטוף עוד חמש דקות נמנום תחת ברזנט באמצעות הכרבול האפלטוני בעולם (וגם חטפו על זה שיימינג מיותר על הדרך), צמות נקלעו ומדורות נדלקו. בקיצור, אווירה. אבל אז, כמו מסיבת בת מצווה, נגמרו הריקודים והתחילו המשחקים. זוכרות נשיקה-סטירה? אז במקום נשיקה קיבלנו בפרק הזה חפינה לא מתבקשת בציצי של אלה ובמקום סטירה תקעו לנו מצ'טה בעין.
ג'קי אזולאי והסגנית אודליה סויסה הוכיחו מה קורה כשאדם בור מקבל יותר מדי כוח חברתי
הכל התחיל כשג'קי אזולאי התעוררה מוקדם מדי. חמושה בצמות הדוקות ומחוזקת בסגנית ושמה אודליה. יחד השתיים הוכיחו מה קורה כשאדם בור מקבל יותר מדי כוח חברתי. כי עוד לפני הקוקוס של הבוקר, העלמה אזולאי החליטה לצלול עמוק אל תוך השחלות והאשכים של חבריה לשבט. הקורבן הראשון היה לואיס שנאלץ לספק תירוצים על למה לא מתאים לו להיות עכשיו אבא. האייטם הזה אגב, היווה שליש מהפרק.
אבל את הרודנית ומעודדת הילודה הלאומית והנמרצת זה לא השתיק, היא כבר הייתה עמוק במניפסטים, כי מבחינתה האושר ומשמעות החיים מתחבאים בערימות של חיתולים מלאים בקקי שגלש קצת לגב. זכותה לחשוב שלחיות עם 14 אחים בדירה בפריפריה זה סבבה, אבל גם זכותם של ביך ולואיס לטעון ולהרגיש אחרת. והנה תזכורת: מותר לנו לא לרצות להיות אימהות.
קרחונים או בני אדם
בשלב הזה, ביך סיפרה מדוע יש לה רק אחות אחת. בדומה ללואיס, לא כולם נולדו למשפחות שרוצות להתמודד עם הקושי הכלכלי והנפשי הכרוך בתחזוק משפחה מרובת ילדים. אבל אז סויסה טפטפה שמן שיזוף למדורה והסבירה שילדים זה ברכה והכל כבר יסתדר. וכשהיא אומרת שהכל יסתדר, היא מתכוונת לקצבאות מביטוח לאומי. רק אני רואה כאן שת"פ עתידי עם אגודת אפרת?
אזולאי הכחישה את משבר האקלים, בינינו, רק כי היא לא יודעת מה זה. היו שם עוד דברים, ביניהם גם הרעיון שבית ספר זה בולשיט
אבל אל תדאגו, באפולאקי עובדות זה לא דבר שלוקחים יותר מדי ברצינות. גם לא רצונות וצרכים שלא עולים באותו קנה עם האג'נדה של אזולאי. לכן כששירה פרבר (שלוהקה על תקן האשכנזייה התל-אביבית שכבר לא משנה מה היא תגיד זה יעורר אנטגוניזם) ניסתה לעורר מודעות על משבר האקלים, זה היה אבוד. היא דיברה על צפיפות, המחסור במשאבים, הקרחונים שנמסים ובינינו, גם כמה יקר לחיות פה. איזו טעות שירה.
כאחרונת הדיקטטורים, אזולאי ביטלה את כל הטיעונים והכחישה את משבר האקלים. בינינו, רק כי היא לא יודעת מה זה. היו שם עוד דברים, ביניהם גם הרעיון שבית ספר טוב זה בולשיט. העובדה ש-10 דקות אחרי זה סויסה התפארה באנגלית השבורה שלה, מוכיחה שאולי להיות טיפש זה טרנד שעוד לא תפס אותי. אבל חכו, זה לא נגמר פה.
אנחנו חיים בזמנים נפלאים בהם הכחשת מדע זה פריט אישיותי יותר נחשק מבעלות על מכונית טסלה. הבאנו את זה על עצמנו כשהתאהבנו בהתנשאות בכוכבי ריאליטי בורים בקטע חמוד
"מה יותר חשוב? קרחונים או בני אדם?", הוסיף דודו אוואט את השנקל המזויף שלו בנושא. עזבו, אנחנו חיים בזמנים נפלאים בהם הכחשת מדע זה פריט אישיותי יותר נחשק מבעלות על מכונית טסלה. הבאנו את זה על עצמנו כשהתאהבנו בהתנשאות בכוכבי ריאליטי בורים בקטע חמוד, כי הם מכינים מטבוחה שמזכירה לנו צהרי שישי אצל סבתא. אבל הפשטות הזו מסתירה בתוכה צד אפל, כזה שהכי קל לו לשנוא באופן אקטיבי את כל מי שלא אוחז בתפיסת העולם שלו, שלכל היותר מבוססת על ערימות של דיסאינפורמציה ותחושות בטן פרסונליות. אחרת, לא ברור לי למה אזולאי הציעה לנשים וגברים אל-הוריים "לפנות את מקומם בעולם". היא הציעה את זה באופן אישי ללואיס ופרבר שניסו לנרמל אל-הורות, ויותר מפעם אחת. האם זו הזמנה להתאבד? מה זה בכלל אומר?
בכל מקרה, השמועה מספרת שלהיות טיפש זה כמו להיות מת – זה כואב רק למי שצפה אתמול בהישרדות. אבל חכו, כל ההתפלפלויות האינטלקטואליות האלו, הן רק הפרומו למשימת חסינות שהפכה לאחד ממפגני האלימות המגונים ששודרו אי פעם בטלוויזיה. זה כל כך מדכא לחשוב שכל החומרים האלו מגיעים אל חדרי עריכה עם בעלי מקצוע שצופים בהם ומניחים שזה בידור לגיטימי.
יש עורך בסביבה?
בינתיים, משימת החסינות הייתה פשוטה לכאורה: יש מגרש ימי וכדור שצריך להיכנס לשער, בכל סבב התקבצו שלושה שורדים מכל שבט והראשון שיבקיע ארבע פעמים ינצח. איך הם יכניסו את הכדור הענק לשער של היריב? לא ברור, לא חשבו על זה עד הסוף ולשם שינוי גיא זוארץ לא הכביר במילים. אין חוקים, אין הגבלות, למי אכפת.
האם יש במאי או שגיא זוארץ עושה הכל לבד? אחרת, לא ברור למה אף אחד לא התערב כשנתלשה לאלה אייבינדר החזיה בברוטליות והיא נותרה חשופת חזה
באופן מפתיע, הגברים עמדו במשימה בכבוד. שמרו על רוח ספורטיבית והפעילו כוח סביר שהולם את הסיטואציה. רגע, בעצם הייתה איזו סצנה שצחקו על כמה קובי מאור שמן. איזה כיף, המילניום באמת חזרו כמו גזרה נמוכה וחוטיני עם בלינג. זמנים נפלאים בהם טרחניות כמוני לא צריכות להסביר למה אין מקום לשמנופוביה בפריים-טיים.
בשלב הזה, אני יודעת שיש עורך, אני קוראת את הקרדיטים. אבל האם מישהו מהם לקח חופש באותו שבוע? האם יש במאי על הסט או שגיא זוארץ עושה הכל לבד? אחרת, לא ברור למה אף אחד לא התערב כשנתלשה לאלה אייבינדר החזיה בברוטליות והיא נותרה חשופת חזה לאורך כל המשימה (ותודה שצנזרתם באמת), או כשורד בוסקילה הוטבעה על ידי ביך, עד שנחנקה ובלעה מים – כמו אחרונת המאפיונרים. זה באמת רק קומץ מהזוועות שהתרחשו אתמול, ועדיין, אף איש מקצוע לא עצר ואמר: חאלס. הגזמנו.
כשהגיע החלק שבו פליטות ריאליטי או כל מקצוע מונפץ אחר מתבריינות על ספורטאית אולימפית רק כי היא לא בקבוצה הנכונה כבר היה ברור שאף גבול לא שורטט אתמול
אגב, ביך לא באמת ננשכה כמו שאזולאי לא באמת נחנקה (לתפוס לך את הידיים לא נופל בקטגוריה). ובכל זאת, כשהגיע החלק שבו פליטות ריאליטי או יוטיובריות או כל מקצוע מונפץ אחר מתבריינות על ספורטאית אולימפית רק כי היא לא בקבוצה הנכונה תוך שימוש בשפה הכי אלימה ובוטה שיש – כבר היה ברור שאף גבול לא שורטט אתמול ואין פרות קדושות שאסור לשחוט. אנחנו לא חושבים על היום שאחרי ועל החברה האלימה שאנחנו מתנהלות בה כבר עכשיו בזהירות וחשדנות. הרי כולנו צופות בטלוויזיה ומבינות שמכות זה סבבה.
אז תראו, אני בת 27 וזה הדבר הכי בומרי שאי פעם אמרתי: נשמות, אנחנו בפשיטת רגל מוסרית. ביג טיים. אינני נאיבית, ברור לי שיש נשים מיזוגניות. וברור לי שזה תוצר של הפנמת דיכוי. אבל אם הנשים של אפולאקי לא מתביישות, גם לי אין על מה להתנצל. הן היו רעות. ממש רעות. ושקרניות ואלימות. ולא היה שם רגע אחד של חשבון נפש. וכאילו, לא יודעת. שמעתי שההיסטוריה משתנה עכשיו. אז לא ברור למה להתעקש לבחור בצד המביך שלה. בשלב הזה, כבר פשוט הרצתי קדימה כדי לראות מי קיבל את החסינות. מצטערת, לא יכולתי יותר. אפולאקי זכו בה ורק בזכות מייקל לואיס. אז אולי שישמור את הפינוי שלו מהעולם לאחרי הגמר, כי יש פה בריונית שצריכה לסיים את העבודה שלה.