אז מה עושות אם מפלים אתכן באוטובוס? המדריך המלא

משרד התחבורה וחברות האוטובוסים אינם מסייעים לנשים שהופלו בתחבורה הציבורית. רותי קליין מציעה כמה פעולות שיחזירו לכן את הכוח
זה אף פעם לא קורה סתם. תחילה היו הדיונים על חופים מופרדים, אחריהם הגיעו מקרי הדרת נשים באוטובוסים שפקדו אותנו בשבוע האחרון. האבן מתגלגלת מראש הגבעה וכשהיא מגיעה למטה – מישהו מחליט לאסוף אותה וליישם. קיים קשר בין השיח של קובעי המדיניות למציאות החברתית שלנו, וכך, כאשר יש דיונים ציבוריים על הפרדה מגדרית, פתאום הפרקטיקה הזאת עולה למודע ויש אנשים שמפעילים אותה גם בלי אישור. הרי החוק לא השתנה, אבל הרחוב (או במקרה הזה – הכביש) כבר קבע כללים משלו.
>> איראן כבר כאן? מצאנו בגדי ים צנועים אך לוהטים
אז מה עושות? ובכן, אי אז בשנת 2014, פרסם משרד התחבורה כי פתח קו חם למקרי הדרת נשים באוטובוסים. שמחתי להמליץ לכן להתקשר אליו, אך לא הצלחתי למצוא את המספר – הוא לא פורסם. לבסוף, ובזכות קשרים במקומות הנכונים, המספר נמצא, אך נחשו מה? אין מענה. המשרד אמנם הצהיר על מדיניות אפס סובלנות ונקיטת אמצעים מחמירים, אך מתברר ששכחו להפעיל אותם. אז בואו ננצל את כתיבת מילים אלו כדי להבהיר את חשיבותו של קו כזה, לא רק ככותרת בעיתון, אלא כמענה במצבי חירום שהולכים ומתרבים. בינתיים, תוכלו לפנות אליהם בקו הכללי (*8787) עד שיואילו לממש את המדיניות שהם עצמם התוו.
שחקן חשוב לא פחות במערכה שיכולה לשנות את חיינו הן חברות האוטובוסים, אלה שלוקחות את כולנו כל יום לעבודה ובחזרה. הנה פנייה חשובה אליכן, חברות אוטובוסים יקרות: אנחנו שמחות על הגינויים שפרסמתן, אך אתם לא חברי וחברות כנסת. לא מעניינות אותנו המילים החריפות בטוויטר וההודעות הזועמות לעיתונות. אנחנו לא בחרנו בכם ולכן לא צריכות שתתחבבו עלינו, אלא שתעשו את העבודה שכספי המיסים שלנו מממנים. פטרו, הנחו, הדריכו, קבעו מדיניות מחמירה. הראו לנו שינוי ממשי בשטח, דרכים חדשות להגנה עלינו, 50.7% מהנוסעות שלכם. אין לנו את הפריבילגיה לעשות עליכם חרם צרכניות, המוצר שלכם הוא חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו. אנחנו נשתמש בכל מה שיש לנו כדי לבלום את המציאות הזוחלת אלינו, אך האחריות על הכתפיים שלכם כבדה מאוד והגיע הזמן להתייחס אליה ככזאת.
כלי קריטי לא פחות מכולם הוא אנחנו. סיסטרהוד. לאורך כל ההיסטוריה קהילה נשית מאוגדת הייתה אחד מכלי הסיוע החזקים ביותר. בתקופות בהן מעמדן של נשים, כל הנשים, עומד בסכנה איומה – זה הזמן להתאחד . לאף אחת לא מגיע שימנעו ממנה לעלות לאוטובוס, לאף אחת לא מגיע להישלח לשבת מאחור. לאף אחת מאיתנו לא מגיע שיקבעו עבורנו משהו הנוגד את הבחירה החופשית שלנו. ברגע שאת רואה את זה קורה סביבך, השמיעי קול, בררי אם צריך עזרה, צעקי. לעיתים, אפילו לעמוד לצד נפגעת יכול לעשות את כל ההבדל ולהעניק לה את הכוח שהייתה צריכה. זה הזמן שלנו לפעול יחד, כל מי שמודרת וכל מי שעוד יודרו, כי אנחנו עדות לגזירות שהציבור ממש, ממש, לא מוכנות לעמוד בהן.
ולבסוף, חברות, הכנו לכן גם מדריך קצר עם אפשרויות. אבל בואו נתחיל מיישור קו אחד ברור ועבה, חקוק בסלע ומוטבע בכוכבים – איש לא מורשה להגיד לך אם לעלות לאוטובוס או לא. איש לא מורשה להגיד לך איפה לשבת או להזיז אותך ממושבך. יותר מזה – איש לא מורשה להגיד לך להתכסות, או להגיב לדרך בה את לבושה. כי נחשי מה? זאת כבר הטרדה מינית לכל דבר. ולא, אנחנו לא חיות במציאות בה נספוג הטרדה מינית כדי להגן על המיניות ״המתפרצת״ של אחר.
הנה הפעולות שאת יכולה לעשות, במקרה שאת נתקלת בהדרה בתחבורה הציבורית:
1. שלפי את הטלפון הנייד וצלמי בוידאו את הסיטואציה. מעבר לשימוש בצילום ככלי הפחדה, התיעוד עשוי להיות קריטי לצעדי ההמשך.
2. בקשי מהנהג את שמו וכתבי את פרטי האוטובוס (קו, שעה, לוחית רישוי).
3. דרשי מהנהג לקחת אותך מיד לתחנת המשטרה. על פי חוק הוא מוכרח להסכים.
4. במידה והנהג לא מסכים, הזמיני משטרה.
5. ערבי את הסובבים אותך, בקשי עזרה, הפכי אותם לחלק מהסיפור יחד איתך.
6. שדולת הנשים בישראל יצרה קו חם אליו תוכלי להתקשר מיידית ולקבל סיוע: 03-6120000.
7. "ישראל חופשית" יצרו גם הם קו חם אליו תוכלי להתקשר מיידית ולקבל סיוע: 03-9674292.
8. אל תשכחי באף שלב שמה שנעשה הוא לא חוקי. התעקשי והזכירי זאת שוב ושוב, גם לעצמך.
9. באותה נשימה – לעולם אל תסכני את ביטחונך האישי. יש הרבה דרכים להילחם ולהעניש, גם אם באותו רגע לא תגיעי למחוז חפצך.
10. תוכלי להגיש תביעה אזרחית נגד הנהג שהפלה אותך על בסיס מגדר. עמותת המשפטניות איתך מעכי תשמח לסייע – 1700-505065.