מחפשת את המפתחות, שוכחת שמות: גם לך זה קורה בגיל המעבר?

למה נשים עם הפרעת קשב חוות "קריסה קוגניטיבית" לפני המחזור ובגיל המעבר? אחת התלונות הנפוצות ביותר בקרב נשים סביב גיל 50 מגיעה דווקא מכיוונן של נשים מוכשרות, אינטליגנטיות ומתפקדות היטב, שמרגישות פתאום שהן "מאבדות את זה". התיאורים חוזרים על עצמם שוב ושוב: מילים שבורחות באמצע משפט, מפתחות שנעלמים, קושי להתרכז במשימות שהיו מתבצעות בעבר מתוך שינה, ובעיקר חרדה גדולה. ישנן שחוששות כי מדובר בהתחלה של דמנציה.

>> בגיל המעבר, בלי מחזור: איך בכל זאת הפכתי לאימא?

אבל האמת היא שיכול להיות שזה לא הגיל וזה לא הזיכרון, אלא "הצונאמי ההורמונלי" שפוגש את הפרעת הקשב. עד לאחרונה הקשר הזה היה בגדר תחושת בטן בלבד. אולם סקירות מדעיות מקיפות שפורסמו ממש לאחרונה, במהלך שנת 2025, שופכות אור חדש ודרמטי על מה שקורה למוח הנשי כשההורמונים משתנים, ומסבירות למה הטיפול שעבד עד היום מפסיק לפתע להשפיע.

מגן העל של המוח: האסטרוגן

האסטרוגן, מעודד ייצור הדופמין של המוח: כדי להבין את הדרמה צריך להבין את הכימיה. המוח שלנו זקוק לדופמין כדי להתרכז, לתכנן ולווסת רגשות. אלו יכולות המכונות "התפקודים הניהוליים". אצל נשים עם הפרעת קשב רמות הדופמין מלכתחילה לא יציבות.כאן נכנס לתמונה האסטרוגן. מעבר להיותו הורמון מין, האסטרוגן מתפקד במוח כמגן על. הוא מעודד ייצור דופמין ושומר עליו זמין במוח. כל עוד רמות האסטרוגן גבוהות הוא מסייע לנשות הקשב וגם לנשים ללא ההפרעה, לשמור על חדות ופוקוס. 

המוח בבלקאאוט: מה קורה לפני הווסת?

באפריל 2025 פורסמה בכתב העת המדעי Journal of Attention Disorders סקירה שיטתית נרחבת. החוקרים ניתחו נתונים מצטברים מתוך 11 מחקרים קודמים וזיהו דפוס מובהק של החמרה סימפטומטית מחזורית.האשם העיקרי שסומן הוא "השלב הלוטאלי" (הימים שאחרי הביוץ ולפני המחזור). בשלב זה האסטרוגן צונח, ולעומתו הפרוגסטרון עולה. הפרוגסטרון פועל לעיתים כנוגד-אסטרוגן ופשוט חוסם את זמינות הדופמין במרכז הבקרה של המוח. התוצאה היא "קריסה קוגניטיבית" זמנית בימים שלפני הווסת.

בגיל המעבר המצב הזמני הזה יכול להפוך לכרוני. מחקר מקיף שנערך במוסד היוקרתי King’s College London ופורסם ביולי 2025, שפך אור על התקופה הזו מזווית נוספת. החוקרים מצאו קשר חזק אצל הנבדקות: ככל שמדדי הפרעת הקשב היו חמורים יותר, כך דווח על קושי רב יותר בהתמודדות עם תסמיני גיל המעבר. החוקרים טבעו את המונח "ייחוס סימפטומים": נשים אלו מתקשות להפריד בין הקושי הנוירולוגי לשינוי ההורמונלי, מה שמוביל לתחושת מסוגלות נמוכה, חרדה ודיכאון.

אז איך שומרות על חדות? 3 כיווני פעולה

החדשות הטובות הן שברגע שמבינות שזו לא דמנציה אלא ביולוגיה, אפשר לטפל. הנה שלושה כיוונים שחשוב לבדוק:
התאמת מינון תרופתי: המחקרים החדשים מראים שבזמנים של נפילה הורמונלית, לפני וסת או בגיל המעבר, המינון הרגיל של התרופות להפרעת קשב עשוי להיות פחות יעיל. זה לא שהגוף "התרגל" לתרופה, אלא שהקרקע המוחית השתנתה. במקרים רבים יש מקום להתייעץ עם גורם מקצועי על התאמת מינון מחזורית או על שינוי סוג הטיפול.
טיפול משולב: ההבנה החדשה משנת 2025 היא שהטיפול בנשים בגיל המעבר חייב להיות הוליסטי. לעיתים איזון הורמונלי (HRT) שניתן על ידי רופא נשים, יחד עם הטיפול בהפרעת הקשב, יוצר את האפקט המיטבי ומחזיר את הצלילות למוח.
שינוי ה"דיבור הפנימי": נשים רבות מגיעות לגיל הזה עם תחושת אשמה ומחשבות כמו "אני עצלנית" או "נהייתי טיפשה". ההבנה שמדובר במנגנון נוירולוגי והורמונלי היא חצי מהריפוי. כשאת מבינה שזו ה"כימיה" ולא ה"אופי" שלך רמות החרדה יורדות וקל יותר לנהל את הסיטואציה.

השורה התחתונה: אם את מרגישה שהזיכרון והריכוז שלך בוגדים בך סביב גיל 50, אל תמהרי להספיד את המוח שלך. גשי לאבחון שרואה את התמונה המלאה, הקשבית וההורמונלית כאחד.

הכותבת היא ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בכירה בישראל בתחום הקשב, חוקרת וסופרת, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים רבי מכר וספר חדש נוסף.