אחרי הדלפת הפפראצי: אמילי דמארי בפנייה חריגה לעוקבים
קו אדום נחצה בסוף השבוע, ואמילי דמארי לא מתכוונת לשתוק. אחרי הדלפת הפפראצי שלה ושל בת זוגה דניאל עמית, מנצחת השבי פונה לעוקבים בבקשה לא שגרתית - ומזכירה לכולנו מה באמת חשוב כאן
מדינה שלמה לא נרגעת מחשיפת הזוגיות של אמילי דמארי ודניאל עמית, אבל כצפוי, מגיע השלב שבו ההתרגשות הקולקטיבית זולגת למחוזות המציצנות האגרסיבית. אתמול (שבת) אחרי שהופצה ברשת תמונת פפראצי של השתיים בחוף הים, שיתפה דמארי סטורי בחשבון האינסטגרם שלה, בנוגע ליחסים שלה ושל עמית, אותה היא מכנה דני.
"אני מבינה שיש עניין בלדעת מה קורה בחיי ובחיי דני, אבל אני מבקשת מכם לתת לי את הפרטיות שלי ולכבד אותי", כתבה דמארי, והזכירה למי שהספיקו לשכוח כי לא מדובר כאן בפליטת ריאליטי או באושייה שביקשה להתפרסם – בטח לא בנסיבות מזעזעות כל כך. "אני אוהבת אתכם הכי שיש ואת האהבה שלכם, אבל השיקום שלי בעיצומו ואני צריכה את המרחב שלי – הבטוח, הקרוב והטוב ביותר עבורי. דני היא חלק ממנו, ואני אשמח שתכבדו את זה. לא מעוניינת בפפראצי, תמונות שלא רשותי או כל דבר כזה או אחר".
כמה שעות מאוחר יותר נאמה דמארי בעצרת מיוחדת למען החטופים בשער הנגב, והזכירה לאומה מה חשוב באמת. "אני נמצאת כאן היום לא רק כמי ששרדה, אלא גם כמי שניצחה – אני לא שורדת שבי, אני מנצחת שבי", אמרה, כשלצדה מנצחת שבי נוספת, רומי גונן, שהפכה לחברת הנפש שלה בשבי. דמארי הזכירה כי בשבי ישנם עדיין 55 חטופים, בהם חבריה הטובים מהבית – התאומים גלי וזיו ברמן.
"אני לא יכולה לעמוד כאן ולהיות שקטה בנוגע לגלי וזיוי שלי, חברים שלי אהובים שעדיין מוחזקים בשבי החמאס ועוברים גיהנום", אמרה דמארי בכאב, "הם עוברים עכשיו את הסיוט הכי גדול שאפשר לתאר, ואני יודעת בדיוק איך זה נראה ומרגיש שם – כשאתה רעב ואין עכשיו משהו לאכול, כשאתה עצוב ואין מי שיחבק, כשאתה בודד ואין מי שיהיה, כשאתה כועס ואתה צריך לשתוק, כשאתה רוצה לצעוק אבל אתה חייב ללחוש – אבל כל עוד הם חייבים ללחוש, אני אצעק כאן בשבילם! כל יום שהם לא כאן, זה יום שהלב שלי עם שני חורים ענקיים, כל יום הוא נקיפות מצפון – אני בגן עדן והם בגיהנום".
"עד שזה לא יקרה המדינה שלנו לא תוכל להשתקם", סיכמה, "עד שכל ילד, כל הורה, כל חייל יחזור נהסיוט שאנחנו נמצאים בו – לא נוכל להתקדם הלאה. אני חזרתי לישראל עם רסיסים בגוף, כולי כאבי תופת עד שהוציאו לי אותם. כאב החטופים הוא רסיס בלב האומה שלנו. המלחמה על החטופים היא מלחמה על הנשמה שלנו כעם".
