תוהה אם הוא באמת אוהב אותך? יכול להיות שאת לוקה בהפרעה הזו

OCD של מערכת יחסים | צילום: צילום מסך
OCD של מערכת יחסים | צילום: צילום מסך

ROCD, או OCD של מערכות יחסים, היא הפרעה שגורמת למצוקה איומה אצל הלוקים בה, ומשבשת את התפקוד של אנשים בכל תחומי החיים, לא רק בחיי האהבה

88 שיתופים | 132 צפיות

את לא מפסיקה לשאול את עצמך אם הוא באמת אוהב אותך? חוששת שהוא לא באמת מוכן לקשר? בוחנת אותו ללא הרף כדי לזהות סימני פחד ממחויבות? אם ענית כן לשתיים מתוך שלוש השאלות האלו, ברכותינו, כנראה התחלת לצאת עם גבר סטרייט לא מזמן. בהצלחה שיהיה לכם. 

ואולי זו דווקא את שתמיד מרגישה מתפשרת? שלא מצליחה להחליט האם הקשר באמת מספק אותך? זאת שכל הזמן תוהה אולי יש מישהו יותר טוב שם בחוץ? אם את מציגה שניים מתוך שלושת הסימפטומים האלו, האבחנה היא אחרת לחלוטין: כנראה שבילית יותר מדי זמן בסווייפים. המלצת המערכת: מחיקת כל האפליקציות לאלתר. 

אך אם את מזהה את המחשבות האלו טוב מדי – לא רק כאורחות מזדמנות או כמכרות מעיקות שאת מנופפת להן לשלום במסדרונות התודעה מדי פעם, אלא כדיירות קבע שמקננות בראשך, גורמות לך למצוקה רבה, פוגעות בשגרת יומך ומחרבות כל מערכת יחסים שנקרית בדרכך – יכול להיות שאת לוקה ב-ROCD, או בשמה העברי, "הפרעה טורדנית כפייתית של מערכות יחסים" או בעברית יותר מדוברת – OCD של מערכות יחסים. 

"יש לנו כמה מחקרים שמראים שככל שאתה משתמש יותר באפליקציות דייטינג, הסיכוי שתשרוד את הקשר הוא פחות גבוה"

הפרעה זו, שהינה הפרעה חדשה יחסית בעולם הטיפול, הולכת ונעשית מדוברת יותר ויותר בשנים האחרונות. מי שפרצו את הדרך להגדרתה, חקירתה ופיתוח טיפולים ייעודיים ללוקים בה הם צמד חוקרים ומטפלים ישראלים (והאם זה צריך לגרום לנו לחשוד שגברים ישראלים מתקשים יותר מכל להתחייב, עד כדי הצורך בהגדרת פתולוגיה המתארת את התנהגותם? כיוון מעניין למחקר המשך). פרופ' גיא דורון, פסיכולוג קליני וחוקר מהמרכז הבינתחומי הרצליה, ושותפו ד"ר דני דרבי, גם כן מטפל וחוקר, החלו לחקור את ההפרעה בשנת 2012. הם ניגשו למחקר בנושא זה משום שנתקלו בו שוב ושוב בסיפוריהם של מטופליהם, אך לא הצליחו להעלות בחכתם שום חומר מקצועי בנושא. "ROCD הוא מופע ספציפי של OCD. ל-OCD בפני עצמה ישנם שני סימני זיהוי עיקריים: אובססיות, שהן מחשבות טורדניות שנחוות כבלתי ניתנות לשליטה, וקומפולסיות, טקסים שמטרתם ניטרול האובססיות. במקרה של ROCD, המחשבות האובססיביות והקומפולסיביות נסובות סביב מערכות יחסים קרובות", מבהיר פרופ' דורון. "השם ROCD נלקח מפורומים באינטרנט, וכך יצא שהמטופלים עצמם הם אלו שהעניקו להפרעה את שמה", הוא מוסיף. 

פרופ' דורון מספר כי תחילה הוא וד"ר דרבי סברו כי מדובר בהפרעה ייחודית ליחסים רומנטיים, אך עם הזמן החלו להבחין במקרים מאוד דומים לאלו שהכירו, שנסובו דווקא סביב יחסים שבין הורה לילד, ואפילו בין אדם לאלוהיו. ואפילו בתוך נושא היחסים הרומנטיים, המטופלים מתמודדים עם סקאלה רחבה של אובססיות. השאלות שהם מעלים שונות בתכלית זו מזו. "בהקשר של מערכות יחסים רומנטיות, יש כמה תמות מרכזיות. ישנם אנשים שפשוט מתלבטים לגבי הקשר. האם הוא נכון, האם בני הזוג מספיק אוהבים ונמשכים", מספר פרופ' דורון. כשאני מבקשת ממנו לתאר אובססיה נפוצה, הוא לא מהסס לרגע בטרם אומר "'האם הוא האחד?' זו שאלה שאני שומע מרבים ממטופליי". אחרים מתאבססים על הפגמים של בן הזוג – "פגמים במראה החיצוני, ספק בנוגע למוסריות של בן הזוג, או חשש לגבי האינטליגנציה", מפרט פרופ' דורון. "היה לי מטופל שלא יכול היה להניח לאף הגדול של בת זוגו". 

אחד המופעים החדשים יותר של ההפרעה הוא ROCD שקשור באמון. "שאלה שמטרידה מטופלים רבים היא 'האם ניתן לסמוך על בן או בת הזוג'. גם בהקשרים טריוויאליים יותר כמו התנהלות כלכלית, טיפול בילדים וקניות". לבסוף, כמובן שישנם גם מטופלים שתוהים האם בן או בת הזוג אוהבים אותם מספיק.  

לצד האובססיות, ישנן גם קומפולסיות – טקסים התנהגותיים או מנטליים, שמטרתם לנטרל את תוכנן המאיים של המחשבות, או את עצם הימצאן. "קומפולסיות הן התנהגויות או מחשבות, שבהם האדם בוחן את הספק שהתעורר בו. האדם מרגיש שהוא מוכרח לבצע אותם", מסביר פרופ' דורון. "היה לי מטופל שבחן ללא הרף האם האיבר שלו זקור מספיק במיטה, ואחר שהוטרד מאוד מן המחשבה שאשתו לא מספיק אינטליגנטית", הוא מדגים. "האובססיה הייתה מתעוררת מטריגר – בשבילו, הטריגר היה צפייה בפוסטים של נשים אחרות שהתבטאו בידענות בנושאים שונים. לאחר מכן הוא היה מבצע את הקומפולסיה – נותן לאשתו לקרוא כתבה ובוחן מה מידת ההבנה שלה, או בודק האם היא מצליחה לזכור ולהבין מושגים מתמטיים", הוא מתאר. "למתמודדים עם ROCD יש טריגרים רבים בחיי היום יום", הוא מוסיף. "לראות את בת הזוג יכול להיות טריגר, או לצפות בזוג מוצלח ברחוב או בטלוויזיה, או להכיר אדם חדש שלא סובל מן הפגם שמשגע אותם", הוא מונה. 

"לא נמצא עד היום שום קשר בין ההפרעה לבין מגדר או גיל. ההפרעה יכולה להתפרץ עם תחילת הקשר הראשון בחיים, או אחרי 20 שנות נישואין, ואפילו בקרב רווקים"

איך מבדילים בין המחשבות הטורדניות שהן חלק מ-ROCD לבין ספקות אמיתיים בנוגע לקשר?
"שאלה חשובה, משום שכולנו נמצאים על הרצף, וכולנו חווים ספקות נורמטיביים בנקודות מסוימות בקשר. אני, למשל, נשוי, ולפעמים כשאשתי מעצבנת אותי עולה בי ספק בנוגע לנישואים. ההבדל בין ספקות נורמטיביים ובין ROCD הוא שהאובססיות והקומפולסיות למעשה מונעות מהאדם לבחון מהותית את נכונות הקשר עבורו. המטופלת חווה את הקשר בתוך הראש שלה בלבד, היא חיה אותו דרך האובססיות שלה, ובעצם לא מכירה באמת את בן או בת הזוג. למטופלים שמגיעים אלינו לטיפול CBT אנחנו אומרים מלכתחילה שאין לנו דרך לדעת אם הקשר נכון או לא עבורם, ושמטרת הטיפול היא להוריד את רמת האובססיות והקומפולסיות, ולאפשר להם לחוות את הקשר כפי שהוא, ולהחליט בעצמם. 

דרך נוספת לזהות כי מדובר בספקות שמעבר לנורמה היא העיסוק הבלתי פוסק. צריך להבין שלא מדובר בתהיות חולפות. ROCD היא הפרעה נוראית – היא גורמת למצוקה איומה, היא משבשת את התפקוד של אנשים בכל תחומי החיים, אפילו בתחומים מנותקים לכאורה כמו לימודים וקריירה, היא מונעת מהמטופלים לפתח קשרים חדשים ומפרקת קשרים קיימים. בנוסף, היא מאמללת את שני בני הזוג. הרף התחתון לאבחון הוא שעה ביום, אך מה שאנחנו רואים בקליניקה הוא עיסוק בלתי פוסק".    

מה שכיחות ההפרעה ומי עלול לפתח אותה?
"ההפרעה די חדשה ולכן עוד לא נעשה מחקר מקיף אודותיה. במעבדה שלי ערכנו מחקר אינטרנטי שנשלח למדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בארץ, בהיקף של 500 איש. 1.3% מהמשתתפים השיבו כי הם משקיעים מעל 8 שעות ביום במחשבות אובססיביות. לדעתי זוהי הערכת יתר. אני מניח שהשיעור האמיתי נע סביב 0.5% מהאוכלוסיה. 

בנוסף, לא נמצא עד היום שום קשר בין ההפרעה לבין מגדר או גיל. ההפרעה יכולה להתפרץ עם תחילת הקשר הראשון בחיים, או אחרי 20 שנות נישואין, ואפילו בקרב רווקים. היא מופיעה בדרך כלל במעברים – כשעוברים לגור יחד, מתארסים, מביאים ילדים. מה שכן מצאנו זה שיש קשר בין ההפרעה ובין אמונות קיצוניות על אהבה. למשל האמונה שלכל אדם יש נפש תאומה, ושאם הסקס לא מדהים מאה אחוז  מהזמן כנראה שיש בעיה במשיכה. מצאנו קשר גם לפרפקציוניזם". 

התיאור של חלק מהמטופלים שלך נשמע לי כמו סטריאוטיפים של רווקים תל אביביים, שמפחדים להתחייב לפרטנר מסוים, שמא אדם נכון יותר יימצא להם מעבר לסווייפ. האם יש קשר בין עלייתן של אפליקציות הדייטינג לבין ההפרעה?
"יש לנו כמה מחקרים קטנים שמראים שככל שאתה משתמש יותר באפליקציות דייטינג, הסיכוי שתשרוד את הקשר הוא פחות גבוה. ובאמת, אחד הפחדים המרכזיים ב-ROCD הוא החשש להפסיד מישהו יותר טוב. אנחנו לא יודעים לומר בוודאות שיש קשר בין האפליקציות לבין ההפרעה, אבל אנחנו בהחלט רואים שהתרבות מכתיבה לאנשים ציפיות מסוימות, שיכולות לסייע להפרעה לשגשג ולהשתמר לאורך זמן".