מאסון לנחמה: על רשלנות רפואית בלידה והדרך לפיצוי

עבור רבים, מסע ההיריון והלידה מלא בשמחה וציפייה. עם זאת, כאשר רשלנות רפואית מטילה צל כבר על תקופה מאושרת זו, הדבר עלול להוביל לשיברון לב חוסר ודאות, בלבול וללא מעט טרגדיות. עו"ד ענת גינזבורג, מומחית לרשלנות רפואית ודיני נזיקין, מלווה זה שנים רבות נפגעים ומשפחות נפגעים במקרים של רשלנות רפואית בהריון ובלידה, בדרכם לקבל את הפיצוי, שאולי יספק איזו נחמה. "אני רואה בזה שליחות", היא אומרת, "זו משימת חיי עבורי ללוות את האנשים הללו". 

כשל אבחוני, סיבוכים לאחר לידה, סיבוכים בניתוחים, הולדה בעוולה, לידת תינוקות עם מומים קשים, סיבוך במהלך הלידה וחריגה מנורמת טיפול מקובלת. מתברר כי מחלקת יולדות היא המחלקה הנתבעת ביותר בארץ ובעולם.

לאורך השנים ולאור הניסיון הרב שצברה, הפכך משרדה של עו"ד גינזבורג למוביל בתחום דיני הנזקין בכלל והרשלנות הרפואית בפרט. "כל מקרה", אומרת עו"ד גינזבורג, "הוא קשה, וכולם נחרטו בליבי". 

יש מקרה שאת זוכרת באופן מיוחד?
עו"ד גינזבורג: "יש לי המון מקרים כאלה. אם אצטרך לספר את כל מה שנחקק אצלי זה ייקח יותר מ-48 שעות. רוב המקרים שבהם אני עוסקת בהם הם קשים מאוד, מכל בחינה שהיא: בחלקם האם לא שרדה את הלידה או שהתינוק לא שרד את הלידה או שהוא נולד עם מומים קשים שיסבול מהם כל חייו. יש מספר רב של תיקים כאלה וכל תיק הוא שובר את הלב בפני עצמו". 

לדברי עו"ד גינזבורג, ככל שמדובר ברשלנות רפואית בהיריון, הנושא של מעקב היריון הוא קריטי. "הרופא שמבצע את מעקב ההיריון", היא מפרטת, "חייב להפנות את האישה ההרה לכל הבדיקות האפשרויות אבל לא רק זה, הוא גם צריך לידע אותה לגבי בדיקות שלא בסל הבריאות. בסקירות מערכות, ראשונה, שנייה ומורחבת, יש מומים שחייבים לעלות עליהם. למשל, כשמגלים פתולוגיה במוח או בלב, לא פעם הדבר יכול לבשר על מומים רבים אחרים. או כל הנושא של סקירת מערכות שלישית. הרופא חייב, גם לפי הפסיקה, ליידע את האישה שיש סקירה נוספת שהיא יכולה לבצע".

עו"ד גינזבורג מדגישה כי יש גם צורך מצד הרופאים להתייחס למצב הטרום היריוני. "יש הרבה מקרים", היא מסבירה, "שצריך ייעוץ גנטי עוד לפני הכניסה להיריון – במקרים אלו הרופא חייב להפנות לייעוץ. אם הוא לא פועל באופן הזה ותינוק נולד עם מום אז יש כאן בעיה קשה".

"נושא נוסף", ממשיכה עו"ד גינזבורג, "זה הריון בסיכון. יש מקרים, למשל אצל נשים בהיריון לאחר גיל 40, שבמידה והרופא לא מחליט שמדובר בהיריון בר סיכון ולא דואג שהיא תקבל את מלוא הטיפול המתאים, יכול להיוולד פג בחודש החמישי או השישי. יש פעולות רבות שצריך לעשות אותן במעקב ההריוני ובמידה ולא מבוצעות זו רשלנות רפואית".

מה לגבי סיטואציות בלידה שלא ניתן למנוע?
עו"ד גינזבורג: "קשה לי לומר שאישה שנכנסת ללדת את ילדה ויוצאת ללא הילד, או שלמרבה הצער מתה, ולא הייתה רשלנות. לידה צריכה להסתיים בצורה טובה. לא מכירה מצבים שבהם לא היה שום מחדל ושום רשלנות".

עד מתי יכולים הנפגעים או בני משפחתם להגיש תביעה?
"כאשר תינוק נולד עם מום קשה, למשל שיתוק מוחין בגלל חוסר בחמצן במהלך הלידה, דווקא במקרים האלו לוקח להורים הרבה זמן להתאושש. בסופו של דבר חלק גדול מגיע אלינו למשרד. אנחנו יושבים ובודקים מה התרחש. במקרים אלו צריך לעבוד צמוד יחד עם מומחים לגינקולוגיה, נוירולוגיה. לגבי ההתיישנות, בעבר, כאשר תינוק נולד עם מום הוא יכול היה להגיש תביעה באמצעות הוריו עד גיל 25, אבל כיום, בגלל הלכת המר, זה כבר לא המצב. הנזק למעשה למי שמגיש את התביעה הוא להורים ולכן מדובר ב7 שנות התיישנות כמו בכל תביעה רגילה. לכן חשוב שלא להמתין ולהגיש את התביעה בפרק הזמן הזה".

הפיצוי שמגיע למשפחה הוא מספק עבור הטיפולים ועגמת הנפש?
עו"ד גינזבורג: "התביעות הללו מתבררות בבתי המשפט המחוזיים שהסמכות שלהם היא 2.5 מיליון שקל ומעלה. הפיצויים הם גבוהים משום שאם מדובר על ילד שסובל משיתוק מוחין למשל, ויכול להיות במקרים רבים מנכויות נוספות, חייבים שם עזרה של מטפלים, לפעמיים שניים. יש הוצאות גבוהות על הטיפולים, על השיקום, על הכאב והסבל, אובדן הכנסה, מדובר על סכומים גבוהים מאוד וחייבים להגיש תביעה. אחרת, כל מה שקשור לכספים שמגיעים מהמוסד לביטוח לאומי לעולם לא יוכלו להיטיב את הנזקים. אנחנו נלחמים על התיקים האלה, כי זו מלחמה מול חברות הביטוח וזו מלחמה שצריך לנהל כי במידה ולא יתקבלו פיצויים מצב המשפחות יהיה רע ומר".

מה גובה הפיצוי הממוצע בתיקי רשלנות רפואית בלידה?
עו"ד גינזבורג: "קשה לומר משום שהמקרים משתנים. צריך להבין דבר שהוא מאוד חשוב בתיקים האלה. אנחנו מדברים בדר"כ על תיקים שחלקם הגדול מסתיים בגישור, בהסכם פשרה לפני פסק דין. רובם ככולם. זה תלוי בכל מקרה ומקרה. יש שני רכיבים מאוד רלוונטיים – נושא החבות ונושא הפיצויים. ככל שהתביעה חזקה, שהמומחים ותיקים ורציניים ויודעים את העבודה – כך גם הפיצויים בהתאמה ומדובר על מיליונים". 

עוד מוסיפה עו"ד גינזבורג כי מדובר ברשלנות שיש צורך לפצות בגינה ואין המדובר בטעות. "כשאני מרצה", היא מספרת, "רופאים אומרים שאנחנו יוצרים רפואה מתגוננת. אני אומרת שזו לא טעות אלא זו רשלנות. אם מדברים על תינוק שנולד עם מומים אז היה צריך לעלות על זה בבדיקות הרלוונטיות. והיו צריכים להפנות לבדיקות. יש מערכת רצינית של בדיקות כמו צ'יפ גנטי וכדומה – וצריך ליידע את ההורים בהתאם. כל מצב שתינוק שנולד עם מום או שסובל ממצוקה כתוצאה מחילוץ מאוחר בקיסרי מומלץ להורים לבדוק היטב את עילות התביעה ובהחלט יש".

מה האתגר הגדול בתביעות האלו?
עו"ד גינזבורג: "כל התביעות הללו הן תביעות שהן לא תביעות פשוטות. קודם כל חייבים לאסוף את כל החומר הרפואי, כל גיליון מעקב, אבל לא רק של הלידה הזו אלא גם של הלידות הקודמות של האישה – לבדוק את העבר המילדותי והגניקולוגי שלה. צריך לקבל את המידע מבית החולים, את כל התיק הרפואי גם את של הילוד. לאחר מכן, כמו גשש צריך לאסוף ולהרכיב את החומרים, לשבת עם המומחה הרפואי וזה פשוט משחק שחמט. לבדוק מה היה והרבה פעמים למרבה הצער הרשומה נכתבת בדיעבד. לפחות אחרי כל הכאב והסבל המשפחות מקבלות את הפיצוי ואני רואה בזה שליחות. אני רואה בזה משימת חיים".

ענת גינזבורג, משרד עורכי דין, נוטריון ומגשרים, הינו משרד בוטיק, מהמובילים והמצליחים בישראל, המתמחה בתחום הנזיקין והביטוח ומייצג תובעים בלבד בתביעות נזיקין , רשלנות רפואית, תאונות שונות לרבות תאונות דרכים ועבודה, נכי צה"ל ומשפחות שכולות, ביטוח לאומי.

המשרד מדורג שנים רבות כאחד המשרדים המובילים בישראל בנזיקין ורשלנות רפואית בדירוג היוקרתי של דן אנד ברדיסטריט. המשרד זכה בערכאות המשפטיות בתקדימים עקרוניים רבים בדיני הנזיקין, וחרט על דגלו לעזור ולשקם נפגעים ומשפחותיהם. המוטיב העיקרי של המשרד הינו למקסם את הפיצויים ללקוחותיו, להילחם איתם ולמענם, תוך שימוש בניסיון הרב, בידע ובמצוינות של צוות המשרד. משרדנו מופיע רבות בטלויזיה, בעיתונות ובמדיה הדיגיטלית ושואף לצמצם עוולות נזיקיות במטרה להגן ולסייע לאזרח.