let’s get physical

איך מהווה חדר הכושר תחליף לפאבים
אין אידיאלי כחדר הכושר לציד בני זוג, אם לא לכל החיים, לפחות ללילה הקרוב. בעניין זה עונה המכון על כל הטעמים, על כל הציפיות. וכי איפה עוד ניתן לפגוש את בני כל המעמדות, המקצועות, הגילאים והסגנונות? והיכן ניתן להתרשם מקרוב, ולו ממבט חטוף, מהגוף נטו, כשהוא עטוי בגדי ספורט הדוקים בלבד, חף ממחלצות שקריות?
ובמילים אחרות: אם כל הנימוקים הנוגעים לבריאות, חיטובים ואיכות חיים לא גורמים לך ללכת לחדר כושר, אולי הנימוק הבא יעשה בשבילך את העבודה: חדרי הכושר מספקים במה להרבה מאוד מערכות יחסים בהתהוות, בעיקר בין יפים ויפות, חטובים וחטובות, כי בדיוק כשם שהגברים המתאמנים חשופים לעינייך הבוחנות, את חשופה לעיניהם, הבוחנות עוד יותר. גברים, את יודעת…
מה לובשים?
מה כדאי ללבוש כשהולכים לאימון הכרוך בהזעה, לכלוך וריח לא נעים? מכנס טרנינג פשוט, חולצת טי שירט ונעלי ספורט נוחות. נשמע פשוט, לא? ובכן, פשוט, ובכל זאת מחייב הקפדה. במכון הכושר יש קוד לבוש ברור, הקובע באיזה מכנס, חולצה ונעליים עלייך להצטייד, על מנת לבלוט בשטח, או לפחות על מנת לא לגרום לעצמך מבוכה. ובשביל זה בדיוק אנחנו כאן.
המכנס: טייץ קצר או מכנס טרנינג, כזה המחמיא לישבן (ולא כזה שלובשים כשמנקים את הבית או הולכים לישון), או ארוך וצבעוני – מומלץ אדום, כדי למשוך תשומת לב.
החולצה: גופיה קצרצרה, חושפת בטן, "טופ", המוצעת באין ספור דוגמאות וצבעים. ודוק: ככל שבטנך חטובה יותר, כך עולה חשיבות המרחק שבין החלק העליון לתחתון. גם אם לא התברכת בבטן מוצקה, יש מוצא: גופיה צמודה, המבליטה את אזור החזה ומסתירה את הבטן.
בכלל, כמעט לכל איבר לא מושלם בגופך ניתן למצוא כיסוי הולם, וכמעט לכל איבר בולט לטובה, ניתן למצוא פריט לבוש שידגיש אותו. למשל, לרגליים ארוכות יחמיא טייץ קצר, צמוד וצבעוני. ידיים רחבות ובטן צרה הולכים יופי עם חולצה בעלת חצי שרוול, המכסה את אזור החזה וחושפת בנדיבות את הבטן. בעלת אגן רחב, טוב תעשה אם תלבש מכנס טרנינג רחב בצבע כהה, וחולצה צמודה בצבע בולט – כחול, צהוב, סגול ואדום.
שילובים מנצחים: טופ צהוב ומכנס טייץ שחור. גופייה אדומה ומכנס טרנינג לבן, גזור לאורך 7/8 . טופ שחור, ומעליו גופיה צמודה בכחול בהיר.
החשוב מכל: שלאורך כל האמון תרגישי בנוח עם הבבואה הנשקפת מולך במראות הגדולות הקבועות על הקירות מכל עבר.
על מה מדברים?
בשום אופן לא על האיום האירני, על הביטחון המעורער, על הכלכלה הקורסת וכיו"ב. מכון כושר אינו סלון ביתי או בית קפה, אלא מקום לברוח ממנו מכל התלאות והמצוקות הקולקטיביות, לטובת טיפוח ה'אני' הפיזי, למען יאריכון ימייך וירבו מחזרייך. אז על מה בכל זאת מדברים? בדיוק על מה שמדברים הבנים, רק הפוך: הם מדברים עליכן, אתן תדברו עליהם. ויש על מה.
איך חוגגים?
רבים ממכוני הכושר פועלים לגיבוש חברתי של המנויים, באמצעות אירועים וחוויות תרבותיות וקולינריות, במועדון ומחוצה לו.
רשת " הולמס פלייס", למשל, עורכת אחת לכמה חודשים "מסיבה" הנמשכת יום שלם, אליה מוזמנים כל מנויי המועדון וחבריהם ונהנים ממוזיקה, ריקודים, אוכל (סושי, אלא מה?) עיסויים וטיפולים שונים.
"קורפוס" בצומת רמת-השרון חוגג מדי שנה יום הולדת לעצמו, עם מוסיקה חיה, קייטרינג, בר משקאות וספינינג המוני. גם בכמה מחגי ישראל חוגג "סטטוס" עם מנוייו, ועם כל מי שבא.
"אברי בודי", רח' ריינס, תל-אביב, מגדיר עצמו "מועדון חברתי". הוא מציע הנחות למנוייו במועדונים, במסעדות ובבתי קפה, מארגן מסיבות ריקודים בין כתליו, ומזמין את המנויים לארוחות בוקר בחינם.
גם למנויי "גרייט-שיפ" בהרצליה פיתוח הטבות והנחות בבתי עסק שונים. מחוץ לשעות האמונים מארגן המכון פעילות ספורטיבית ואתגרית מגוונת, ופעם בחודש "סוגרים" המנויים מסעדה מסוימת, לארוחה בחברותא.
מתי מגיעים?
בשעות הבוקר המוקדמות מגיעים נשים וגברים בגילאים המבוגרים יותר, לשיעורי עיצוב וחיטוב, יוגה, פלדנקרייז ופילאטיס. אותם גברים צעירים שמגיעים בשעות הבוקר, פותחים כאן את יום עבודתם. מכאן, שיהיו מאוד עסוקים בתרגול ואמון, ולחוצים בזמן, וקרוב לוודאי שלא יוכלו להתפנות למאומה מעבר לכך. אל תטרידי אותם.
בשעות הצהרים מדלדל מאוד זרם הבאים, ולקראת ערב הוא שב ומתעצם, ומגיע לשיאו בין 19:00 ל-21:30 בשעות אלה גילם הממוצע של המתאמנים נע בין 40-25, בהם מכל טוב: רווקים ונשואים, נשים וגברים. המועדון הומה ותוסס, לפעמים מתארכים התורים ליד המכשירים השונים, וריח חמצמץ של זיעה נישא באוויר. בימי הקיץ מתארכות שעות האמון עד 22:00 ואפילו 22:30 . בלילות החורף מקדימים רוב המתאמנים לנטוש, וב-21:30 שוקט המכון.
למי שמחפשת את השקט ואת חברת הנשים (שקט ונשים, אכן, נשמע כאוקסימורון) מומלץ להגיע בשעות הבוקר, בין 07:00 ל-11:00. למי שמחפשת אקשן, ואולי חתן, או אפילו רק סטוץ, כדאי להגיע מאוחר יותר, לקראת השעה 20:00 והלאה. אז קורים דברים (אם הם קורים).
אנחות ועוויתות
מצד אחד, שיעור כושר (אם משקיעים בו כראוי) כרוך בזיעה, אנחות והתנשפויות, ולעיתים קרובות גם בתנועות ועוויתות לא-סקסיות בעליל. מצד שני, הלא תודו, גם תינוי אהבים כרוך בתנועות, קולות והעוויות דומות.
ואולם, גם בין הטכניקות והשיעורים השונים יש סקסיים יותר, וסקסיים פחות. שיעור מתיחות, למשל. בשיעור הזה זוכה כל איבר בגופך לתשומת לב מרבית, ונמתח עד קצה היכולת. הרגליים מונפות אל על, והכפיפות מטה, תוך פיסוק קל, מדגישות את אחורי האגן באופן, שבהחלט עשוי לעורר רגשה אצל המתאמנים הזכרים.
שעורי הספינינג – רכיבה קבוצתית מודרכת – גורמים לאיזו תחושת אחווה ושותפות מאמץ וגורל, כשהמתאמנות מתאמצות ומרפות, נושפות ושואפות כחבורה מלוכדת אחת, שכל מעיניה ב…מדריך המאמן. מה לעשות בנות, יש להם את זה, למדריכי הכושר, שגם הרוחניות שבינינו לא יכולים להתעלם ממנו: הידיים החזקות, הרגליים השריריות, הבטן השטוחה והמתוק מכל – הישבן המוצק. נכון, לפעמים כל היופי הזה בא על חשבון כמה תכונות רצויות אחרות, אבל תודו, בנות, שלמטרת בילוי לילי אחד (ואפילו שניים), מאמני כושר, כמו גם השרירנים המתעמלים בסמוך, הם אופציה טובה בהחלט.
סלבריטיס
בין מועדוני הכושר מתנהלת מלחמה מתמדת על נפשם, או גופם של הסלבריטיס. המנצחים הם, ככל הנראה, "הולמס פלייס" בהרצליה פיתוח, ותאומו ובמגדלי עזריאלי. רשימה חלקית: שלי גפני, ציפי שביט, דנה דבורין.
מי שמתמצא בעילית החברתית-כלכלית של ישראל, יוכל לזהות בין המתאמנים מנכ"לים, אנשי היי טק (מאלה שעוד עובדים), אנשי עסקים, וכולם – הפלא ופלא, וזו הבשורה הטובה – נראים כמוני וכמוך, ולעיתים הרבה פחות טוב, גם מבעד לבגדי האמון הממותגים ביותר.