מיהרתם להזדעק כנגד כחלילי ופספסתם את הסכנה האמיתית

פרסום קטעים ראשונים מהספר "מתעוררים" (מאת רון דהן, הוצאת פן וידיעות ספרים) ב"ידיעות אחרונות" עורר סערה רבתי ברשת בשל הציטוט הזה של רון כחלילי: "פתאום לא הבנתי מה עשיתי עם אשכנזיות. מה שהמזרחיות עושות במיטה, אשכנזיות לא ילמדו. מזרחית ידעה לגעת בי הרבה יותר מכל אשכנזייה שהייתי איתה. זה כמו לעבור למדינה אחרת", נכתב בציטוט שהודגש בכתבה. שלל בדיחות ומימז מילאו את הפיד כדי לבטא את שאט הנפש מהאמירה השוביניסטית והגזענית הזו לצד רצון עז למצות את הפוטנציאל הקומי האדיר שטמון בחיבור בין מוצא וסקס (כנראה הלחם והחמאה של כל בדיחות הסקס באשר הן).

>> זה הזמן לרענן את הפייסבוק עם דפי חובה פמיניסטיים חדשים שלא מפספסים אף אג'נדה

צחקתי מהבדיחות, נגעלתי מהלך הרוח שביטא כחלילי ובו זמנית גם ריחמתי עליו כיוון שמקריאה בטקסט המלא, ברור שהוא ניסה להגיד משהו מורכב יותר מאשר לדרג נשים לפי רמת הסיפוק המיני שהסבו לו. נדמה שהוא רצה להגיד משהו על האופן שבו השיוך החברתי שלנו משפיע על ההתנהגות הכי אינטימית, על הזרוע הארוכה של החברה ואיך היא נכנסת לנו בין הרגליים ולתוך הסדינים. זה לא יצא לו טוב. במקום זה השתחררה לעולם אמירה מיותרת, גזענית ושוביניסטית באופן קיצוני. לפחות הרווחנו המון בדיחות. צחקתי מלא.

כולם הטרידו, גם אני

אבל מה שיותר הסעיר אותי בטקסטים שהתפרסמו מתוך הספר הוא המונולוג של גבר בן 20 בשם יוגב שתיאר מה קרה לו בחטיבת הביניים: "התבגרתי ברמת השרון שזה לדעתי המקום הכי דפוק בארץ להתבגר בו מבחינה מינית. הייתה אפס מודעות לגבי הטרדות מיניות כולם הטרידו, גם אני, בלי חשבון. הייתה אווירה שאפשר לגעת בבנות בלי לשאול או לבקש רשות". מפה זה רק הולך ומידרדר אל תיאורים מפורטים של נגיעות ומעשים שמבטאים הפקרות מוחלטת בכל הקשור לכיבוד המרחב של הזולת.

מדובר בגבר בן 20 בלבד. כלומר הוא היה בן 13 לפני שבע שנים. זה הכול. לא שנות ה־50. לא שנות ה־70. גם לא בניינטיז. לא, מה שהוא מתאר קרה ממש הרגע, בימי חיינו, במערכת החינוך הנוכחית שבה מתחנכים עכשיו גם ילדיי. באותו סוף שבוע כתב רם כהן, מנהל בית הספר תיכונט בתל אביב, פוסט ארוך שמתאר את הקריסה המוחלטת של מערכת החינוך שהוא בשר מבשרה: "אנחנו נמצאים כבר מתחת לקו האדום", כתב, "מאיפה יבואו עשרות רבות של גננות וגננים חסרים, עשרות מורים ומורות לכיתה א'? מה נעשה עם מחסור במורים בבתי הספר היסודיים?…ומה נעשה בלי מורים לתנ"ך, לשון עברית, גאוגרפיה ומדעים, מתמטיקה ואנגלית…?" הוא ממשיך ומפרט ומתאר חידלון מוחלט. מערכת החינוך קורסת. אין מורים לתנ"ך, אין מחנכות, על מי בדיוק אני סומכת שילמד חינוך מיני? שימצא זמן ואנרגיה להכשיר את הילדים לחיים כל כך מורכבים? התמונה ברורה: אין על מי לסמוך.

"הייתה אווירה שאפשר לגעת בבנות בלי לשאול או לבקש רשות"

והינה, הילד שלי עולה לחטיבת הביניים בשנה הבאה. וכשאני קוראת את הטקסט של יוגב, המטריד שלא באשמתו, איש פשוט לא הסביר לו שזה רע, אני מבינה שאני חייבת לעשות מעשה. שהמנטרות שאני מבלבלת לילד שלי מאז גיל 3 שה"גוף שלך הוא רק שלך" לא מספיקות כדי להכשיר אותו לחיים מיניים בריאים.

אבל מה אני יודעת? רק 30 וקצת שנים מפרידות בינינו אבל תהום אדירה פעורה בין ילדותי לילדותו, בין התבגרותי המינית לזו שלו. נעוריו הם בהווה ונעוריי שלי נמצאים בתקופת האבן. במערות שלפני המצאת האש. עולם של תמימות ובורות מבורכת. גן העדן לפני הנגיסה.

בשנות ה־90 המבורכות שבהן התבגרתי מינית לא ראיתי פורנו עד גיל 17. בגיל 17 יצא שראיתי בחטף ארבע דקות מאיזה סרט שהיום לא היה עובר את הסף לשום אתר פורנו שמכבד את עצמו מרוב נורמליותו. בזה נגמרה צפיית הפורנו שלי עד לשלב מאוחר של שנות ה־20 שלי. זה פשוט לא היה בסביבה. נכון שמאמץ לא מאוד גדול היה מביא אותי לספריות וידאו אבל לא טרחתי לעשות את המאמץ הקטן הזה. הפורנו לא ישב לי בכף היד. הוא היה רחוק בקלטות הווידאו. לאיש לא הייתה דרך לחדור לי למרחב בכל רגע בתמונת דיק פיק או סרטוני עירום של הילדה מהשכבה, אף אחד לא ניסה לשכנע אותי לצלם את עצמי וכשישבתי בחדר שלי איש לא העיר הערות לגבי המראה שלי, או שלח לי הודעה גסה.

הכול היה כל כך נורמלי.

והינה, עברו רק 30 שנה ומהפכת המידע, הרשתות החברתיות, שליטתו המוחלטת של האינטרנט בחיינו והכניסה שלו למרחב הכי פרטי, הפכה את ההתבגרות המינית לדבר המופרע, המאיים, חסר הגבולות, האלים, הפולשני והתוקפני שהיא עכשיו. עכשיו לכי גדלי פה ילדים. וככל שעובר הזמן ומתרבים מקרי התאבדות של ילדים מתחת לגיל 14, וככל שיותר ויותר סדרות חושפות את עולמם המופרע של בני הנוער היום (ע"ע "אופוריה") כך נדמה יותר ויותר שזה אבוד. שאין דרך למנוע את המרחב האלים וחסר הגבולות הזה שבתוכו צעירים מתבגרים בימינו. שהפגיעה היא בלתי נמנעת ושאין לי שום ידע אישי שאני יכולה לחלוק עם הבן שלי על העולם הזה. רק תובנות ממבט מרוחק של מי שהגיעה משם, מתקופת האבן, מהמערות, ופתאום גילו סביבה את האש ועכשיו היא מביטה בה בפליאה ובאימה. מקווה שילדי שלי יזהר מהאש הזו. שהיא לא תשרוף אותו כליל.

>> "אפשר להרגיש מחוללת גם בלי שידחפו לך ידיים"