מעוררת השראה: לוסי אהריש החלה את מחאת "צאו לי מהרחם"

לוסי אהריש היא אישה מעוררת השראה בדרך בה היא חיה את חייה ואנחנו מעריכות אותה מאוד בכל יום בשנה. מחאת "צאו לי מהרחם" גרמה לנו להעריך אותה אפילו יותר ועליה אנחנו רוצות לומר לה תודה באופן פומבי. המחאה החלה לאחר שלאהריש נמאס מחרושת השמועות על כך שהיא בהיריון והיא פרסמה פוסט נוקב בו סיפרה שהיא אחרי שתי הפלות וביקשה שייצאו לה מהרחם. נשים רבות, בהן מאיה ורטהיימר, הצטרפו לאהריש, והמחאה תפסה תאוצה. מאז נישואיה לצחי הלוי לפני יותר משנה היא הודפת התקפות גזעניות ומרושעות. אהריש מעוררת בנו השראה בזכות הדרך בה היא חיה את חייה, שהיא שיעור בסובלנות, אהבה וקבלה, ונלחמת תמיד בשדים הגזעניים שמסתתרים בתוך החברה הישראלית. התקשרנו אליה וקיבלנו מונולוג חשוף והופך קרביים, שהוא אישי ולאומי באותה מידה, מכמיר לב אך בסופו מעורר תקווה.

לוסי אהריש | צילום: אביב אברמוב

אהריש מעוררת בנו השראה בזכות הדרך בה היא חיה את חייה, שהיא שיעור בסובלנות, אהבה וקבלה

"עברה עלי שנה לא פשוטה. הרגשתי שאני חווה דיכאון והחלטתי ללכת לטיפול. זאת הפעם הראשונה שלי. יש מצבים שבהם את אומרת לעצמך, 'אוקיי את יכולה לטפל בעצמך' אבל לא תמיד זה אפשרי ואת רוצה לשמוע שאת בסדר ולא מחופפת ומשוגעת, אז פעם בשבוע, למשך 50 דקות אני הולכת לטיפול. אני מחכה לשיחות האלה, מקבלת אהבה ותמיכה ומרגישה שזה מפלט בשבילי. ואני מספרת את זה כי הרבה פעמים כשאנחנו אומרים דברים, אנחנו לא באמת חושבים שהם מחלחלים ויוצרים שינוי, אבל אני מקבלת תמיכה ומחיאות כפיים ואני ממשיכה להגיד ולכתוב ונלחמת על העקרונות שבהם אני מאמינה.

>> איך יחנכו צחי ולוסי את הילדים?

לוסי אהריש וצחי הלוי | צילום: רפי דלויה

לפני שנה ירדה תוכנית הטלוויזיה שלי. לא רציתי שהיא תרד, הרגשתי שהושתקתי. אז ירדתי מהרדאר. בהתחלה הייתי מתוסכלת שנלקח ממני כלי שדרכו יכולתי לנסות ולהבהיר תמונה שמבקשים להחשיך, שמנסים להעלים מסדר היום. יצאתי מהמסך וישבתי בסלון ביתי והקשבתי. ואני מקשיבה עד עכשיו ומזדעזעת כי אף אחד לא קם וצועק ודורש שיהיה פה שינוי. בהתחלה אמרתי לעצמי 'חלאס, תסתמי את הפה, בשביל מה להגיד, אולי נמאס לשמוע אותך, אולי הגעת למצב שהמאסת את עצמך'. אבל כשפתחתי אותו, הבנתי שסתמתי את הפה לחינם. הבמה היום היא רק לפוליטיקאים שמונעים ממניעים אישיים ולגזענים שמפיצים את הרוע ודורסים עקרונות ומוסר ואנחנו מושתקים מפחד, לא מעזים להגיד 'די, מספיק' וזה מחרפן אותי שנגררתי לזה השנה.

אני בן אדם שמדבר מהבטן. ה'צאו לי מהרחם' בא כי לאנשים לא נמאס להתערב והיה לי חשוב להגיד, 'צאו לי מהרחם וממה שאני מתכננת,וממה שעובר עלי. ואני עם כל ההורמונים שנשארו לי בגוף אחרי שתי הפלות, למה לעזאזל יש לאנשים זכות להתערב לי בחיים?'. אני אבחר במה לשתף ואחליט מה להגיד ומה לא. נשים עוברות מפח נפש כל פעם מחדש כשהן עוברות טיפולי פוריות ויש גם כאלה שלא יכולות להקים משפחה, אז בשם הרכילות והאייטם מותר הכול? הרי גם אתם וקרוביכם יכולים להיות במצב הזה. אבל אנחנו איבדנו את היכולת לשים את עצמנו בנעלו של האחר.

מעוררות השראה: מיכל אנסקי ולוסי איוב | צילום: אביב חופי

מישהו כתב לי 'הלוואי שתהייה לך לידה שקטה', ואם יגידו את זה לאשתך? לאחותך? וגם איחלו לי סרטן וגם להיאנס, ואם יגידו את זה לבת שלכם? בשם חופש הביטוי אנחנו רואים איך דונלד טראמפ אומר מה שהוא רוצה, צוחק על נשים ועל נכים ועל שונים ממנו, ראש הממשלה שלנו צוחק על עיתונאים ועל איך שהם נראים, מדובר בהידרדרות מוסרית בשם חופש הביטוי. אז מצידי שילך קיבינימאט חופש הביטוי ואם אין לכם משהו להגיד שיכול לחזק, תסתמו את הפה, לא הכול מותר בשם חופש הביטוי. זה חרפן אותי השנה וכך גם הגזענות שהרימה ראש והתגברה ובאה לידי ביטוי בחוסר סובלנות. היו טענות כלפי חדשות 12 שסיקרו את ההפגנה בעד ביבי ולמה הראו את הפרצופים של האנשים, מה רוצים? שלא יראו שמאחלים לאמנון אברמוביץ' שיישרף? להגיד שזה לא קיים? ובן אדם אומר את זה בלי בושה, ואנשים מרביצים כי הם תומכים או לא תומכים. אין בושה. המילה הזאת נמחקה לחלוטין.

>> למה קשה לאנשים לקבל את לוסי אהריש

אני נזכרת שלפני שלוש שנים התבקשתי להחליף את ליהיא לפיד בהרצאה למשרד החקלאות. יאיר בעלה היה באותו זמן שר האוצר, ישבתי בשורה הראשונה ושמעתי מאחורי אישה עם שביס אומרת עלי 'איכס, מגעילה, לא סובלת אותה' אז שאלתי אותה, 'את מדברת עלי? את לא מתביישת?', ובאינסטינקט קמתי לפני כולם ואמרתי לה 'תגידי מה שאמרת, את מלבינה את פניי ברבים, אז תגידי ל-700 איש שאמרת לי איכס, מגעילה' ואנשים קמו על רגליהם ואמרו לה 'צאי החוצה, לכי מכאן' ועשו לה מצעד שיימינג עד שהיא יצאה. ושאלתי את עצמי 'מה היה קורה אילו היית שותקת, סותמת את הפה?', היא הייתה מאמינה שניצחה ואני הייתי בולעת את ההשפלה. בעצם העובדה שהצבעתי עליה אנשים עשו מעשה. אז מה יהיה איתנו? אני מרצה הרבה בבתי ספר ולדעתי הדור הבא הוא הרבה יותר טוב ויותר סובלני, דור טוב לא מטומטם, יותר חכם ויותר מהיר, והעבודה שלנו היא להאיר לאותו דור את הדברים, הוא לא יראה לבד, זהו דור שקורא לעזרה וזה בידיים שלנו. ובכל פעם שאני יוצאת מהרצאה אני אומרת לעצמי את המשפט מההימנון, 'עוד לא אבדה תקוותנו'".

>> מה שימח את איש המזגנים שהגיע לדירתם של לוסי וצחי?