500 ימים למלחמה: "זו שואה. אין מילה אחרת"
500 ימים של שבי, שכול, כאב והפקרה: 73 חטופים עדיין נמקים במנהרות חמאס, והממשלה שלנו עסוקה בפוליטיקה רקובה ובסיסמאות ריקות. היום מתקיימות עצרות תמיכה ברחבי הארץ, שיתנקזו בערב להפגנת ענק בתל אביב. בואו לצרוח מכעס, לבכות מכאב ולדרוש - החזירו את כולם עכשיו!
500 ימים חלפו מאז הטבח הנורא של השבעה באוקטובר – 43 מיליון ו-200 אלף שניות של אבל, כאב, זעם וחוסר ודאות. בזמן ש-73 חטופים עדיין נמקים במנהרות חשוכות בשבי חמאס, כבולים בשלשלאות. לאורך היום מתקיימות ברחבי הארץ הפגנות ועצרות תמיכה עם זעקה אחת ברורה: להחזיר את כולם עכשיו!
>> "אני יודעת שמתן עובר תופת, אבל אם אדמיין את זה – אשתגע"
מטה משפחות החטופים הכריז על צום סמלי בן 500 דקות, שמתקיים היום מהשעה 11:40 בבוקר ועד 20:00 בערב. לאחריו, תיערך עצרת מרכזית בתל אביב, בהשתתפות בני ובנות משפחות החטופים, שורדות ושורדי שבי ואמנים ואמניות. במהלך היום, המשפחות מתכנסות במאהל מול מעון ראש הממשלה בירושלים ויצאו בצעדה לכנסת.
"אסור לתת להסכם הזה להתפוצץ"
המשפחות מביעות חשש כבד מהאפשרות ששלב ב' של העסקה יתמוסס, מה שעלול להשאיר עשרות ישראלים בשבי בעזה. "הימים האחרונים והעדויות המחרידות מחייבות פעולה מיידית", נמסר מהמטה. "אסור לתת להסכם הזה להתפוצץ, חייבים להמשיך ולנצל את המומנטום כדי לעשות הסכם מהיר ואחראי על כולם".
במקביל, נערכות מחאות נוספות ברחבי הארץ; בעוטף עזה מתקיימת עצרת מרכזית בקיבוץ בארי; בירושלים מוחים אנשי "מפקדים למען ביטחון ישראל" מול הכנסת; ובתל אביב ארגון "הגלימות השחורות" עורך עצרת בכיכר החטופים.
בזמן שהמשפחות והציבור יוצאות ויוצאים לרחובות, הממשלה ממשיכה לגרור רגליים, לגרור אותנו לאבדון, ולתעדף פוליטיקה רקובה על פני הצלת חיים. שלב ב' של עסקת החטופים נותר בערפל, והמנהיגים משקיעים יותר אנרגיות בהתחמקות מוועדת חקירה ממלכתית מאשר במציאת פתרון להשבתם. שר החוץ של ארצות הברית, מרקו רוביו, נחת בישראל כדי לקדם את העסקה, אך גם בממשל האמריקאי מזהירים: "ההסכם שברירי, וחייבים להתחיל בשיח על שלב ב' עכשיו".
"אני לא מבינה איך נתניהו ישן בלילה"
בין הצעדות לקריאות המחאה, הזעקה האמיתית מגיעה מהמשפחות. בריאיון שערכנו לאחרונה עם ענת אנגרסט, אמו של החייל החטוף מתן אנגרסט, היא אמרה בכאב עמוק: "שלחתי ילד להגן על המדינה, ועכשיו המדינה לא מגנה עליו בחזרה. אני מרגישה נבגדת בשבילו על ידי ראש הממשלה. אני לא מבינה איך נתניהו ישן בלילה".
בריאיון אחר שערכנו עם חרות נמרודי, אמו של החייל החטוף תמיר נמרודי, זעקה: "אני לא יודעת אם אזכה לחבק את בני או לקבור אותו. הספק הוא הדבר הכי נורא לחיות איתו". 500 ימים והחטופים עדיין שם, בבטן האדמה, לבד, סופרים את השניות בתנאים לא אנושיים. לא נותר לנו אלא לצעוק את צעקתם".
