100% פיתוי

מה ההבדל בין דיאט ללייט? ומה הקטע עם הנקודות על מוצרי תנובה?

88 שיתופים | 132 צפיות

בין "דיאט" ל"לייט"

(או: למה מוצר מופחת שומן הוא לא תמיד דיאטטי)
על פי תקנות משרד הבריאות, מוצר המוגדר "מופחת" או "לייט" הוא מזון המסומן כמופחת ברכיב מסוים כמו קלוריות, שומן, נתרן וכו'. מזון זה יכיל לא יותר מ 2/3 הכמות במוצר מזון זהה שאינו מסומן. לעומת זאת, מזון "דיאט" או "דל קלוריות" יכיל עד 40 קלוריות ל-100 גרם מזון. משקה דיאט יכיל עד 20 קלוריות ל-100 מ"ל משקה.

"כדי שמוצר ייכנס לקטגוריה של 'לייט' או 'דיאט' מפחיתים בו לרוב את כמות הסוכרים", מסבירה עדינה בן אהרון קמחגי, מנהלת יחידת תזונה ודיאטה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. "במקומם מוסיפים ממתיקים מקבוצת הממתיקים נטולי הקלוריות או מקבוצת כוהלי הפחמימות, וכך מקבלים מוצר בעל ערך קלורי קטן יותר.

נוסף על כך, כיוון שהפחתנו את כמות הקלוריות במוצר, יצרנו בעצם מוצר חדש שהוא פחות משמין. אולם כאן מתעוררת בעיה תפיסתית: אנשים רבים חושבים שכיוון שהם צורכים את המוצר מופחת הקלוריות הם יכולים להרשות לעצמם לאכול ממנו יותר. למשל, 2 קרקרים מכילים כמות קלוריות זהה לפרוסת לחם, ואם אוכלים יותר משניים, ברור שצורכים יותר קלוריות. לכן, מוצר שיש בו פחות קלוריות יהיה פחות משמין אם לא מתלהבים ולא אוכלים ממנו בכמות גדולה".

"לפעמים הציבור הרחב נוטה לקנות מוצרים שכמות השומן שלהם מופחתת, למשל מעדני חלב בעלי טעם מתוק המכילים 1.5% שומן", מוסיפה אולגה רז, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי "איכילוב". "מוצר כזה נחשב בעיניהם דיאטטי, והוא ממש לא כזה משום שהוא מכיל כמות גדולה של סוכר. יש גם גבינות 3% שומן המקבלות שדרוג מבחינת טעם ו'בריאותיות' בצורת תוספת של שמן זית וזעתר.

אנשים מתלהבים מכמות השומן הנמוכה יחסית ושוכחים להסתכל על האותיות הקטנות, שבהן רשום שהמוצר מכיל בעצם 9% שומן בגלל התוספות. בעיני, הדבר הזה גורם לבלבול בקרב ציבור הצרכנים, הנוטה לדלג על האותיות הקטנות ולהתפתות לסיסמאות".



אנשים מתלהבים מכמות השומן הנמוכה יחסית ושוכחים להסתכל על האותיות הקטנות, שבהן רשום שהמוצר מכיל בעצם 9% שומן בגלל התוספות <br /> אלוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/474/14474/380×225.jpg?1173895055" />                             </p>
<div>אנשים מתלהבים מכמות השומן הנמוכה יחסית ושוכחים להסתכל על האותיות הקטנות, שבהן רשום שהמוצר מכיל בעצם 9% שומן בגלל התוספות <br /> אלוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<h2> מועשרים בוויטמינים</h2>
<p><strong><em>(או: למה העשרה מלאכותית היא בעיקר עניין של תדמית) </em><br /></strong>"יש מוצרים שבאופן בסיסי אינם בהכרח שיא הבריאות, אך היצרנים מעשירים אותם בתוספות של ויטמינים ומרכיבים נוספים באופן מלאכותי פשוט כדי ליצור להם תדמית בריאותית", אומרת רז. "למשל משקאות הממותקים בסוכר לילדים 'מועשרים' בוויטמינים, ואז ההורים המאושרים חיים בתחושה שילדיהם צורכים מוצר בריאות של ממש, בעוד ששתיית משקאות ממותקים היא הגורם המשמעותי ביותר להשמנת ילדים ולעששת שיניים.</p>
<p>"מעבר לזה", מוסיפה רז, "חלק מהתוספים חשובים מאוד כשלעצמם, אך לאו דווקא נספגים בגוף כשהם מוספים למוצר הספציפי. למשל, תוספים כגון סידן וברזל המוספים לעתים קרובות לסוגי דגנים, כנראה נספגים במערכת העיכול במידה פעוטה, וזאת משום שתכולה גבוהה של סיבים תזונתיים מפריעה כנראה לספיגתם. מלבד זאת, ברזל וסידן פוגעים זה בספיגתו של זה. אפשר לטעון שגם אם נספג מעט, זה עדיף על בכלל לא ואולי בכל זאת יש לכך משמעות. עם זאת, בכל מקרה עדיף שלא להסתמך רק על תוספות כאלה, אלא לאכול מגוון מוצרים המכילים את הוויטמינים והמינרלים באופן טבעי. הרי אף אחד, ככל הידוע לי, לא בדק את שיעור הספיגה במערכת העיכול של אותם הוויטמינים והמינרלים המוספים".</p>
<h2> 100% טבעי </h2>
<p><strong><em>(או: למה טבעי הוא לא בהכרח בריא)</em><br /></strong>"סימון מוצר מזון כ'טבעי' אין משמעותו שאפשר ליחס למוצר סגולות תזונתיות מיוחדות", טוענת בן אהרון קמחגי. "מוצר הנחשב 100% טבעי הוא מוצר שלא עבר בתהליך ההפקה שלו שום שינוי כימי. כמו כן, מותר לסמן מוצר בתווית 'טבעי' אם המוצר או מקטע שלו אינו תערובת של מזונות, כלומר אין בו תוספת רכיבים כלשהם. עם זאת, יש כמה תהליכים שניתן לבצע על המוצר כגון פיסטור, הקפאה, סינון, השריה, קירור ועוד, ועדיין המוצר ייחשב 100% טבעי". </p>
<p>"העובדה שמיץ, למשל, מקבל את התווית 100% טבעי אינה הופכת אותו בהכרח לדיאטטי או לבריא במיוחד", מוסיפה רז, "כיוון שמיץ כזה עשוי מפירות, ופירות כידוע מכילים סוכרים בכמות ניכרת. פחית (330 מ"ל) של מיץ טבעי, למשל, מכילה 8 כפיות סוכר – בדיוק כמו בפחית קולה, ולכן המונח 'טבעי' בעצם לא אומר שום דבר על ערכו הקלורי והבריאותי של המוצר. אנשים נוטים לייחס למילה 'טבעי' גוון של בריאות, ושוכחים כי רוב המזונות שאנו אוכלים הם בעצם 100% טבעיים. גם סוכר הוא 100% טבעי וכך גם שומן. אבל זה בהחלט לא אומר שהמוצר בריא. יש לשים לב לכך, ולא להתפתות יתר על המידה לפרסומות".</p>
<h2>סימון בנקודות</h2>
<p><strong><em>(או: למי זה בכלל רלוונטי)</em><br /></strong>לאחרונה יצרה חברת "תנובה" שיתוף פעולה עסקי עם "שומרי משקל" והחלה לפרסם על מוצרי הגבינות שלה את ערכם בנקודות. אם נתקלתם בסימון "2 נקודות" ולא הבנתם מה זה, הנה ההסבר: "שיטת הנקודות של 'שומרי משקל' היא שיטה ייחודית שבה כל פריט מזון בכל קבוצות המזון קיבל נקודה או יותר על פי כמות הקלוריות שהוא מכיל", אומרת בן אהרון קמחגי. "כל אדם המשתתף בסדנה של החברה מקבל תפריט ויודע מהי כמות הנקודות המותרת לו ביום, וכך הוא יכול לאכול מה שמתאים לו תוך שמירה על מסגרת בסיסית.</p>
<p> אני מניחה שמי שמשתתף בסדנה מקבל הדרכה כיצד יש לנהוג וכיצד לצרוך כמות נקודות מתאימה מכל קבוצת מזון, אבל מי שמאמץ לעצמו את השיטה ללא הדרכה יכול גם לאכול מזון אחד המכסה את כל הנקודות ולא לקבל את כל הרכיבים התזונתיים הדרושים. ברור שלשיטה יש איזושהי השפעה פסיכולוגית, אבל אני ממש לא בטוחה שהיא יוצרת שינויים לטווח ארוך ומקנה הרגלים או מלמדת אכילה נבונה".</p>
<p></p>
<div class= המונח 'טבעי' בעצם לא אומר שום דבר על ערכו הקלורי והבריאותי של המוצר <br /> אלוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/475/14475/380×225.jpg?1173895253" />                             </p>
<div>המונח 'טבעי' בעצם לא אומר שום דבר על ערכו הקלורי והבריאותי של המוצר <br /> אלוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<p>"הסימון של הנקודות לא ממש רלוונטי למי שאינו משתתף בסדנאות הספציפיות של 'שומרי משקל", מסכימה איתה רז. "אלה שמשתתפים בסדנאות יודעים את שיטת הנקודות גם בלי שזה יהיה מפורסם על אריזת המוצרים. בעיני זהו שיתוף פעולה עסקי וגימיק פרסומי טוב שאינו מכוון לכלל הציבור ואינו יכול להועיל לו באופן מעשי". </p>
<h2> ללא כולסטרול </h2>
<p><strong><em>(או: מה ההבדל בין "ללא" ל"נטול")</em><br /></strong>"ראשית, חשוב לציין כי סימון מזון 'ללא רכיב מסוים' אומר שמלכתחילה אין את הרכיב במזון. סימון מזון כ'נטול רכיב מסוים' אומר שהרכיב המסוים היה במזון והוצא ממנו בתהליך הייצור. כך גם לגבי נוכחותו או אי נוכחותו של הכולסטרול במזון", מבהירה בן אהרון קמחגי. "תקנות משרד הבריאות קובעות כי מזון דל כולסטרול יכיל לא יותר מ- 20 מ"ג ב-100 גרם מזון. </p>
<p>לעומת זאת, מזון ללא כולסטרול יכיל לא יותר מ-1 מ"ג ב-100 גרם מזון". "חשוב לדעת", מוסיפה רז, "כי לעתים קרובות התווית 'ללא כולסטרול' מופיעה על מזונות שממילא אין בהם ולא היה בהם כולסטרול, כמו בכל מזון שמקורו מן הצומח, כולל למשל לחם ושמן. רק מוצרים מהחי מכילים כולסטרול ברמות שונות. כשלא מוזכר כולסטרול, עלינו לבדוק על גבי אריזתו של המוצר את כמות השומנים הכללית ואת השומנים הרוויים כדי שנוכל לדעת בוודאות כי המוצר אכן מתאים לנו".</p>
<h2> ללא תוספת סוכר</h2>
<p><strong><em>(או: כמה קבוצות ממתיקים יש)</em></strong></p>
<p>"כאשר אנו מדברים על ממתיקים למיניהם, עלינו להתייחס למגוון הקבוצות הקיימות", אומרת בן אהרון קמחגי. "ראשית יש ממתיקים בעלי ערך קלורי כגון סוכר לבן (סוכרוז), פרוקטוז, מלטוז, דקסטרוז, מולסה, סוכר חום, קנה סוכר, דבש, סירופ מייפל וסירופ תירס. כל הממתיקים השייכים לקבוצה זו הם פחמימות ומכילים 4 קלוריות לגרם. את הממתיקים השייכים לקבוצה זו, שהם סוכרים לכל דבר, אפשר לצרוך בכמות מופחתת ומתוכננת במסגרת התפריט האישי. </p>
<p>הקבוצה הנוספת היא של ממתיקים מופחתי קלוריות הנקראים גם סוכרים כוהליים. לקבוצה זו שייכים ממתיקים כגון סורביטול, מלטיטול, מניטול, איזומלט, לקטיטול. ממתיקים אלה הם כוהלי פחמימות, ערכם הקלורי נמוך בהשוואה לסוכר לבן, אולם גם הם בעלי ערך קלורי שיש לחשבו. ממתיקים אלה עלולים לגרום להפרעות במערכת העיכול והם נספגים לאט. אם אוכלים מקבוצה זו כמה שרוצים, כמעט שאין לה יתרון.</p>
<p>"קבוצה נוספת היא ממתיקים ללא ערך קלורי. ביניהם ניתן למצוא את הסכרין, אספרטיים, ציקלמט, אסולפאם K, סוכרלוז ועוד. מתיקותם רבה מאוד ועל כן דרושות כמויות קטנות מאוד לשימוש. למרביתם נקבעה רמת צריכה מותרת למשקל גוף. ממתיקים אלה אינם משפיעים כלל על רמת הסוכר והם מופיעים במוצרים המסומנים כ'דיאט'".</p>
<p>"יש בשוק מוצרים רבים שעליהם רשום 'ללא תוספת סוכר', מוסיפה אולגה רז, כמו ריבות העשויות מפירות בלבד או חלבה ללא תוספת סוכר, ופלים, עוגיות, עוגות וכו'. אנשים רבים חושבים שהמוצר בריא או דיאטטי בהשוואה למוצרים דומים שעליהם אין אותה תווית. </p>
<p>לצערי, הערך הקלורי של רבים ממוצרים אלה זהה או דומה לאלה שהם מתכוונים להחליף, ולעתים אף גבוה יותר. בהקשר לריבה ללא תוספת סוכר, אין לשכוח שסוכר פירות, פרוקטוז, מכיל אותה כמות קלוריות בדיוק כמו סוכר לבן. כדאי תמיד לעיין בסימון התזונתי כדי לדעת מה אנו מכניסים לפה".</p>
<p>  </p>
<p> </p>
<p><strong><em>מתוך: מגזין <a href=דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה