הכירו את תופעת הלוואי הלא מדוברת של הקורונה

מתשישות החלטות | צילום: shutterstock
מתשישות החלטות | צילום: shutterstock

חרדה יומיומית? מתח מופרז? כאבי ראש? אם בזמן האחרון כל החלטה מערערת אותך לחלוטין – אולי גם את סובלת מתשישות החלטות. מה זה עושה לגוף ולנפש ואיך תתמודדי?

88 שיתופים | 132 צפיות

התעוררת בבוקר, עוד לא הספקת לחזור לצלילות מלאה, וכבר נאלצת להתייצב מול החלטת הקורונה הראשונה שלך להיום: האם כדאי לשלוח את הילדה לצלחת הפטרי המכונה "גן" או להשאיר אותה בבית לעוד יום של העלאת עובש מול הטלוויזיה? בימים כתיקונם זוהי החלטה קלה, אך בתקופה הזאת את מרגישה גם קצת כאילו את דנה אותה לחיים או למוות.

אחרי שהפקדת את הילדה בשמירת חפצים, בין אם אצל הגננת או המסך, הגיע הזמן להחלטת חיים או מוות השנייה – האם להסתכן ולצאת לסופר או לחכות שבוע למשלוח? כעבור שעה אבא שלך מתקשר ומבקש לעבור אצלך אחר הצהריים, רק להיזכר איך נראים הנכדים, כי הבית בודד, ואת מוצאת את עצמך שוקלת את הסיכון מול התועלת. עם כל החלטה כזאת, גל של חרדה גואה ומציף אותך – אבל את נושמת, מנסה להשלים עם האקראיות של היקום (משימה גדולה מאוד כשהיא פוגשת אותך בדרך מהמעלית לרכב, אחרי שבטעות לחצת על הכפתור באצבע חשופה) וממשיכה הלאה. אז מה הפלא שבסוף היום את מתמוטטת מול החלטות קטנות, ונתקעת אפילו בבחירות כמו מול איזו סדרה לצנוח הערב או מאיפה להזמין טייק אווי.

הקורונה טלטלה את השגרה שלנו, וגזלה מאיתנו את היכולת לשים את עצמנו על טייס אוטומטי. פעולות שפעם ביצענו מתוך הרגל, בלי להשקיע בהן שביב מחשבה, נבעטו אל מחוץ לאזור הנוחות של הרוטינות המובנות מאליהן והתגלגלו לאזור ההחלטות הקשות הגובות מאיתנו מחיר נפשי וקוגניטיבי. המציאות מאלצת אותנו לקבל יותר החלטות, אך מה שגומר אותנו באמת הוא לא כמות ההחלטות, אלא התנאים שבהם אנחנו נאלצות ונאלצים לקבל אותן – תנאי עמימות וחוסר ודאות, שיוצרים תחושה שאין מקום לטעויות. נדמה שכל החלטה, ולו הכי טריוויאלית, יכולה לחרוץ את גורלנו ואת גורל יקירינו לחיים ולמוות, תוך הרגשה שיש לנו כל כך מעט ידע וכישורים רלוונטיים.

לתופעה הזאת יש שם, ופסיכולוגים מכנים אותה תשישות או עייפות בקבלת החלטות. "הכוונה היא למתח הנפשי והמנטלי המופרז שנגרם על ידי הכמות האינסופית של החלטות שעלינו לבצע לאורך היום", מסביר איתן טמיר, פסיכותרפיסט וראש מכון טמיר.

בכתבה שהתפרסמה בדצמבר האחרון במגזין הבריאות האמריקאי "Healthline", דיווחו מומחים לבריאות הנפש מארצות הברית על עלייה בשכיחות התופעה. בכתבה הדגיש ד"ר מיכאל ווטר, פסיכולוג קליני מנהל מחלקת ילדים ונוער באוניברסיטת UCLA, כי העלייה הכללית בסטרס בעקבות מגפת הקורונה משפיעה על היכולת שלנו לקבל החלטות. עוד הוסיף כי: "קבלת החלטות בהתבסס על נתונים ואינפורמציה שמשתנים בתדירות גבוהה, בשילוב הטבע הלא צפוי של המגפה, מגבירים את הקושי שאנשים חווים בקבלת החלטות שוטפות". לדבריו הצטרפה ד"ר רשמי פרמר, פסיכיאטרית מקליפורניה. "בשל אי הוודאות והכאוס שמשליטה המגפה, אנשים נאלצים לקבל החלטות רבות יותר על אורח חייהם ובטיחותם", הוסיפה.

סכנת מתח גבוה

לפי המומחים, לעייפות בקבלת החלטות יכולות להיות שתי השפעות הרות אסון על אופני קבלת ההחלטות שלנו: קבלת החלטות פזיזות באמצעות קיצורי דרך מחשבתיים, שמטרתם היא לסלק במהרה את המתח שההכרח לבחור מעורר, או שיתוק ובריחה מקבלת החלטות. "המוח שלנו ינסה לפצות על העייפות בעזרת קיצורי דרך, באמצעות קבלת החלטה אימפולסיבית או הימנעות מקבלת החלטה כלשהי", צוטטה ד"ר פרמר. "התופעה מובילה לשחיקה מנטלית בשלב מוקדם יותר ביום ולפגיעה בתפקוד שלנו בבית ובעבודה".

דוגמה מעניינת לאופן שבו עייפות קוגניטיבית משפיעה על טיב ההחלטות שלנו אפשר למצוא במחקר שהתפרסם בשנת 2011 במגזין הנחשב PNAS, שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטת באר שבע. המחקר הראה כי פסיקות של שופטים מושפעות ממשך הזמן שעבר מאז ארוחתם האחרונה. כך, פסיקותיהם הופכות למחמירות יותר ויותר לאורך היום, אבל מיד לאחר הפסקת הצהריים, השופטים חוזרים לפסוק בעד הנאשמים בשיעור של 65 אחוזים. מסקנה: נשנוש שווה לפעמים יותר מכל עורך דין מעולה, אך לא רק.

מעבר להשפעות על טיב ההחלטות שלנו, עייפות בקבלת החלטות טומנת בחובה גם סכנה לשחיקה נפשית: "עם הזמן, עייפות בקבלת החלטות עלולה לגרום לחרדה, לדיכאון ולרגזנות", מזהיר טמיר, ומוסיף כי מלבד הכאב הנפשי, היא עלולה אף להסב כאב פיזי: "למשל, כאבי ראש שמקורם במתח ובעיות עיכול".

עייפות בקבלת החלטות היא תופעה שכיחה גם בקרב אוכלוסייה שאינה מתמודדת עם הפרעות נפשיות, אך יש לה אחות גדולה נוקשה וחריפה הרבה יותר, הנקראת "אבולומניה". להגדרתו של טמיר, אבולומניה היא הססנות פתולוגית, שמעוררת מצוקה ניכרת בקרב הסובלים ממנה ואף מחבלת בתפקוד ובמערכות יחסים. טמיר מסביר כי אבולומניה מייצרת הרגשה של שיתוק קוגניטיבי ורגשי והופכת את החיים לקשים מנשוא. אנשים שסובלים מאבולומניה מתקשים מאוד לקבל כל החלטה, קלה כקשה – מהחלטות קטנות, כגון מה לאכול ומה ללבוש, ועד החלטות חיים חשובות, כגון נתיב הקריירה. "מטופלים יכולים להגיע למצב שבו האפשרות 'לא לחיות' הופכת לעדיפה, לעומת לבחור איך כן לחיות", הוא מדגיש. "הקורונה עוזרת להרבה אנשים להבין מה אבולומנים חווים בימי שגרה".

איך להתמודד עם עייפות בקבלת החלטות? 7 טיפים על פי איתן טמיר

1. קחו הפסקה: עשו הפסקה של לפחות עשר דקות בין המשימות לפחות שלוש פעמים ביום.
2. עשו תיעדוף: אם אתן מתמודדות עם החלטות גדולות וחשובות או החלטות דחופות, נסו לפתוח איתן את היום, כשרמת האנרגיה שלכן בשיאה.
3. בחנו את עצמכן: לפני שאתן מקבלות החלטה חשובה, נסו לשים לב אם אתן עייפות עכשיו. אם כן, דחו את קבלת ההחלטה למועד מאוחר יותר.
4. המירו החלטות בהרגלים: קבעו לעצמכן שגרה קבועה, שבה יש חוקים לגבי פעולות שחוזרות על עצמן מדי יום. כך תצמצמו את כמות ההחלטות היומית שעליכן לקבל.
5. חלקו את הנטל: למה שרק אתן תסבלו? חלוקת העומס המנטלי הכרוך בקבלת ההחלטות יכולה לסייע במניעת הצפה רגשית ושחיקה קוגניטיבית.
6. עקבו אחרי עצמכן: נסו להיות קשובות לעצמכן ומודעות לתהליך קבלת ההחלטות שלכן – האם אתן מקבלות החלטות פזיזות? האם אתן נמנעות מקבלת החלטות?
7. פרגנו לעצמכן: הצלחתן לקבל החלטה בתנאים לא פשוטים? רספקט, עכשיו מגיע לכן קצת זמן הירגעות.

איור: shutterstock
איור: shutterstock