לידיעת חברות הכנסת הנכנסות: תקציב מגדרי הוא לא עניין של ימין ושמאל

ברוכות הבאות לשנת 2023. עוד רגע מתחילה שנה חדשה ואנחנו מקבלות קואליציה חדשה – קואליציה שתכיל 9 נשים בלבד. תקראו את הנתון הזה שוב. המספר הזה מעלה אצלי, ואצל לא מעט נשים אחרות, שאלות רבות על חשיבותן של נשים במעמד קבלת החלטות. בין הקולות השונים בשיח, אנחנו שומעות שוב ושוב את האמירה שגם גברים יכולים להעביר חוקים למען נשים. לצערי, חלק מחברות הכנסת הבודדות בקואליציה מסכימות עם האמירה הזו.

>> גברים מרוויחים יותר, נשים עובדות שלושה חודשים בחינם

קואליציה שתכיל 9 נשים בלבד | צילומים: קובי גדעון – לע"מ, Gettyimages

אנחנו, הנשים האקטיביסטיות למען שוויון מגדרי, יודעות אחרת. אנחנו יודעות שכדי לייצר חקיקה שוויונית אמיתית נדרשות נשים – נשים שמכירות את האתגרים, את המאבקים ואת הצרכים. ההתבוננות החד-ממדית על נשים ועל הצרכים שלהן היא בסיס לחקיקה שגויה ולא שוויונית.

הנשים שנכנסו לכנסת מספרות סיפור שונה לגמרי זו מזו: חלקן רווקות, חלקן נשואות, חלקן הביאו ילד בדרכים חלופיות, חלקן חלו במחלות ייחודיות לנשים, חלקן הוטרדו בעברן, חלקן מודרו ממוקדי קבלת ההחלטות, חלקן היו עשירות, חלקן היו עניות ובאו משכונות מצוקה. הן באות מעדות שונות, מאזורים שונים בארץ ובעיקר – חושבות שונה זו מזו. כל אחת מהן באה עם הרקע שלה ועם המלחמות שרלוונטיות לה לנהל בכנסת.

אנחנו יודעות שכדי לייצר חקיקה שוויונית אמיתית נדרשות נשים שמכירות את האתגרים, את המאבקים ואת הצרכים. ההתבוננות החד-ממדית על נשים ועל הצרכים שלהן היא בסיס לחקיקה שגויה ולא שוויונית

על דבר אחד כולן עונות: כולן שם כי הן נלחמו לאורך מערכות בחירות, אחת אחרי השנייה, כדי להמשיך ולכהן בכנסת ישראל. עצם הימצאותן בכנסת מעוררת השראה לאלפי נערות צעירות שרואות בהן דמויות להערצה.

גם אם לא יציעו הצעת חוק אחת שמיטיבה עם נשים – הן נראות ונשמעות. עכשיו, כל שנותר להן הוא לעבור על התקציב ולבחון איפה הן יכולות לעזור לעוד אישה – גם אם זו אישה אחת – במרחב הציבורי, ולהשמיע את מגוון הקולות שלהן.

יש כמה דברים שהכנסת ה-25, על כל 120 נבחריה, יכולה לעשות ובהקדם: למשל, להכניס סעיפים לתקציב המדינה שיטיבו עם למעלה מ-51 אחוז מהאוכלוסייה במדינת ישראל. תקציב מגדרי הוא לא עניין של ימין או שמאל. למרות שהגישות הכלכליות בין ימין ושמאל שונות, אם נהיה מספיק יצירתיים, אפשר להוביל כבר בחודש הקרוב תקציב אמיתי שיהיה גם כלכלי, גם יפתח את המשק וגם יוביל לצמיחה ופיתוח של נשים.

מערכת החינוך חייבת לאמץ גישה חדשה

בהכנות להרכבת תקציב מגדרי, צריך לחשוב על כולן ולהתחיל מהגיל הרך. ההשקעה של ועדת חינוך, לצד משרד החינוך, בתקציב לחינוך מגדרי צריכה להיות הולמת ובעלת חשיבות. לא ייתכן כי במערכת החינוך יפקירו את ילדינו, שחיים בעולם שבו גיבורי התרבות שלהם הם אנשים אלימים, ובעיקר אלימים מינית. שעות החינוך והחינוך המיני צריכות להתרחב ודיונים רחבי היקף צריכים להתקיים על בסיס יומיומי.

אין ספק שתפקיד חינוך הילדים הוא גם של ההורים, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שבכל יום, במשך שליש מיומם, הילדים שלנו נמצאים באחריות מערכת החינוך בישראל. מערכת החינוך חייבת לאמץ גישה חדשה ועדכנית, מותאמת ורלוונטית לחיינו אנו. זה צריך לקרות עכשיו – מהגן ועד לבית הספר התיכון.

לא ייתכן כי במערכת החינוך יפקירו את ילדינו, שחיים בעולם שבו גיבורי התרבות שלהם הם אנשים אלימים, ובעיקר אלימים מינית. שעות החינוך והחינוך המיני צריכות להתרחב ודיונים רחבי היקף צריכים להתקיים על בסיס יומיומי

ואם כבר בחינוך עסקינן, הגיע הזמן לשנות גישה ביחס למורות ועובדות סוציאליות. אם העבודה הזו הייתה מתגמלת, היו יותר אנשי ונשות חינוך, יותר עובדות ועובדים סוציאליים, והייתה גם אפשרות לעקוב בצורה טובה יותר אחרי החינוך במדינה ואחרי אוכלוסיות רווחה. לשינוי מהותי בנושאים האלה יש את הפוטנציאל לעצור פשיעה, להעלות את רמת ההשכלה ומתוקף כך להצמיח את הכלכלה במדינה.

בואו ניגע רגע בנושא מוצרי צריכה של נשים. כבר דובר רבות על "המס הוורוד": נשים משלמות מחיר שמגיע לעיתים עד כפול מזה שמשלמים גברים על מוצרי היגיינה, דיאודורנטים, סכיני גילוח ועוד. אנחנו נתפסות כקהל יעד פרסומי ועם התפיסה הזאת – המחירים עולים. פתיחת השוק במדינת ישראל ליצרנים שונים ומגוון רב יותר של מוצרים תייצר תחרות עבור הנשים בישראל. וכן, גם זה רלוונטי לתקציב.

נשים משלמות מחיר שמגיע לעיתים עד כפול מזה שמשלמים גברים על מוצרי היגיינה | צילום: shutterstock

סבסוד מוצרי הגיינה לנשים ונערות שידן אינה משגת היא מגמה שקיימת היום בכל העולם. מדינת ישראל צריכה לשקול את ההוצאות האלה כשהיא מתקצבת את השכר החודשי לחיילות ובנות שירות או לנערות במצוקה במוסדותיה.

חישבו על הבנות שלכן, על האימהות שלכן, ועל עצמכן

הנושא הכי חשוב הוא האלימות המגדרית. לאחרונה ציינו את יום המאבק באלימות כלפי נשים. התוכנית הלאומית לטיפול באלימות מגדרית תוקצבה בכרבע מיליארד שקלים ועדיין, אין בכנסת מעקב אחר התקציב ומה נעשה איתו.

הכנסת צריכה להוביל מדיניות ומתווה מול משרדי הממשלה ולדאוג להקמת שלוחה למערכת המשפט שתתמחה בפגיעות מיניות ואלימות מגדרית; לעגן בחוק את חסימת התקציב של קבוצות ספורט ואירועי תרבות שבהם משתתפים אנשים שפגעו מינית (משה איבגי, עומר אצילי ועוד); להעביר את חוק האיזוק האלקטרוני ולבחון מערכות סיוע בצורת הכשרות הולמות לנשים שנתונות, או היו נתונות, תחת אלימות כלכלית (ולא עונות על הדרישה לשהות במקלטים לנשים מוכות).

אני פונה מכאן לכל חברות הכנסת: למרות שחלקכן חושבות שאין ערך להיותכן נשים בשיח הזה, אתן, ורק אתן, יכולות להביא את הנושאים הללו לשולחן הכנסת. מרבית הצרכים שהועלו כאן (וגם אלה שלא) – גבר לא יחשוב עליהם ביום רגיל. בבואכן לדון בתקציב השנתי, לצד חברי הכנסת, נצלו את השוני ביניכן כדי להבין את מכלול הצרכים של אישה ונערה במדינת ישראל ותירמו לשיח. חישבו על האימהות שלכן, על הבנות שלכן וכמובן – על עצמכן.

הכותבת היא מייסדת-שותפה של קהילת הפייסבוק "פורום נשים בתעשייה-קהילת המנהלות"

>> כך תזהי את הסימנים למערכת יחסים אלימה