מה הקשר בין סטרס ומחסור בשעות שינה לבין תסמונת מעי רגיז?

מחקר שהתפרסם בשנת 2017 הראה כי הפרעות תפקודיות במערכת העיכול (FGID) מהוות לפחות 40% מכלל הפניות לגסטרו-אנטרולוגים. תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא אחת ממחלות מערכת העיכול השכיחות ביותר, והערכה היא שכ-12% מהאנשים בעולם סובלים ממנה. 

התסמונת היא שם כולל למגוון של תסמינים, כמו שלשולים, עצירות, עוויתות, גזים, נפיחות, וכאבי בטן. יש להדגיש כי התסמונת אינה מסוכנת, אך היא פוגעת באיכות החיים ומקשה על התפקוד היום יומי. 

ד"ר דן קרטר, מנהל השירות לנוירוגסטרואנטרולוגיה ורצפת האגן במרכז רפואי שיבא בתל השומר אומר כי השכיחות של המעי הרגיז גדולה יותר בקרב נשים ואנשים צעירים. קיים גם קשר מובהק לאבחון של הפרעות פסיכולוגיות (כדיכאון וחרדה) ולעיתים תחלואה פסיכיאטרית.

בין הנפש לגוף

תסמונת המעי הרגיז היא דוגמה נהדרת לקשר שבין גוף ונפש. ביטויי הגוף הללו משפיעים  אחד על השני כל הזמן. למשל, הרכב החיידקים במעי עשוי להיות קשור להופעת כאבי בטן. עיבוד שגוי של אותות ממערכת העיכול במוח, למשל כתוצאה מהשפעה של חרדה או דיכאון,  עלול לגרום להחמרה בתסמינים ובכאב. 

"ישנם מקצועות הגורמים לסטרס וחוסר שעות שינה, למשל צוותים רפואיים, מאבטחים, כוחות ביטחון והצלה ועוד שעובים במשמרות", מוסיף ד"ר קרטר, "כתוצאה מכך עלולה להתפתח תסמונת המעי הרגיז. כמו כן, הלחץ שבו שרויים אנשים במצבים שכאלו עלול לפתח הפרעות תפקודיות נוספות של מערכת העיכול".

גם גנטיקה ואפיגנטיקה (השפעות סביבתיות על תכונות גנטיות) משפיעות על הסיכוי לחלות בתסמונת המעי הרגיז. לדוגמה, ניצולי שואה הם אוכלוסייה שכיחה בעלת תסמונת מעי רגיז. זאת כתוצאה מהתזונה הלקויה בתקופת השואה והזוועות שעברו שם, שגרמו להם ללחץ רב ודיכאון. בקרב בני הדור השני עשויה להופיע אורח חיים של התנהגות מועתקת, ועלייה בשכיחות הסתמונת.  

איך מטפלים?

במרבית המקרים מטפלים בתסמונת באמצעות שילוב של אמצעים: התאמת דיאטה נכונה, פעילות גופנית סדירה, הפחתה של גורמי לחץ בחיי היום יום ובמידת הצורך מתן טיפול להקלה על התסמינים ושיפור אורח החיים. לפעמים גם הפסקה של מוצרי חלב או גלוטן יכולה להקל. 

הפחתה מבוקרת (תחת פיקוח של תזונאית) של סוכרים פשוטים ורב-שומנים היא הטיפול התזונתי המקובל. 

* הכתבה בשיתוף ג'לסקטן.