תמונות בתערוכה

עודד שלומות מדווח מתערוכות "אקולוגיה אקווה ישראל"
לנוכח איום הבצורת והמצוקה המבנית במשק המים הישראלי והעולמי, הייתה חשיבות יתר לטכנולוגיות שימור, טיהור ומחזור המים שהוצגו בתערוכה "אקולוגיה אקווה ישראל". אף שהייתה בהיקף מצומצם (פר? התאכזבתי), היה ניתן ללמוד ממנה משהו על כיווני ההתפתחות בתחום. למשל, חברת "איווה טק" (EWA TECH) הישראלית, העוסקת בטכנולוגיות מים מתקדמות, הציגה מתקן המסוגל להפיק מי שתייה מהלחות באוויר.
מערכת סטנדרטית כזאת, המשתמשת באנרגיית השמש, מפיקה כ-140 ליטר ביממה. מערכות גדולות מסוגלות להגיע גם להפקת 10-25 קוב ליממה, כאשר עלות ה"ייצור" של קוב מים עומדת על כחצי דולר, פחות מאשר מחיר המים למגזר העירוני. לדברי ד"ר איתן בר, מנכ"ל החברה, המים באוויר הם מקור בלתי נדלה ומקמ"ר אחד של אוויר ניתן להפיק במשך שנה כ-3 מיליון (!) קוב מים, המספיקים לתצרוכת של 50 אלף משפחות. הפקת המים בשיטה זו איננה מושפעת מזיהום האוויר. החברה הקימה כמה מתקנים להפקת מים מאוויר בסדר גודל גדול באפריקה, אסיה ואוסטרליה בכפרים מבודדים שאינם מקושרים לתשתיות אספקת מים.
אותה חברה הציגה בתערוכה גם מזגן סולרי (הפועל באמצעות אנרגיית השמש). המזגן נחשב אחד מהמוצרים "זוללי החשמל", ופתרון סולרי להפעלת מזגנים יכול לחולל מהפיכה צרכנית, הדומה לזו שהייתה עם כניסת דודי השמש לשימוש.
שתי טכנולוגיות אלו הוצגו במסגרת תצוגת "הבית האקולוגי", שהנו מיזם משותף לכמה חברות, ויצרנים/מתכננים נוספים מוזמנים להצטרף אליו. הבית האקולוגי מבוסס על שיטת בנייה "קל בט", הנעשית בעזרת לוחות פוליסטרן היוצרים בידוד גבוה.
המים ה"קשים"
חברות רבות הציגו טכנולוגיות למחזור מים, חלקן למוסדות ומפעלים וחלקן מתאים גם לצרכן הביתי. שיטה מוכרת, הצוברת תאוצה, הוצגה על ידי "א.א. מהנדסים" ו"עפרה צמחי מים". השיטה, שכמוה כבר ראיתי בכמה בתים פרטיים האמונים על אקולוגיה ומחזור, מבוססת על יכולת הפירוק וטיהור של צמחים שונים (בהתאמה לסוג השפכים).
שני קילו נייר
בעידן שבו רוב המידע הנחוץ נמצא באינטרנט, מוטלת בספק ההצדקה לקיום תערוכות. לאחר שחזרתי הביתה (ברכבת, אלא מה?) שקלתי את שקית הניילון שסחבתי מהתערוכה, ומצאתי כי הבאתי שני קילו (!) של חוברות, פולדרים וברושורים.
נכון, איש לא הכריח אותי לקחת אותם. וגם האמירה שבלאו הכי כבר הדפיסו את החומר, ולא ישנה אם אקח או אשאיר, היא מטופשת. נכון, חלק מהברושורים אולי עזרו לי מעט בכתיבת המדור (אף שכל החומר נמצא באינטרנט ובהודעות לעיתונות), אבל זה לא מצדיק את שני הקילו.
יש לי סיבה מקילה נוספת: את רוב החומר לא "לקחתי" אלא "קיבלתי". ממש דחפו לי אותו לידיים, ומתוך נימוס וחוסר רצון להיות אגרסיבי כלפי המציגים והדיילות החינניות שנשכרו לאירוע, העמסתי לשקית עוד ועוד ניירות.
ברור שיש ערך פרסומי בכל אותן ניירות (אם בתאי הדואר, בתערוכות או ברחוב), אולם זו ההזדמנות לקרוא למפרסמים להדפיס כמה שפחות ולנצל את שני צידי הנייר, ולנו (בעיקר לעצמי) לא לקחת ליד כל פרסום, אפילו אם דיילת במחשוף עמוק מגישה אותו במחווה אישית.
גנים ירוקים
תערוכת "גנים ירוקים" לא הייתה ממוקדת "אקולוגיה", והוצגו בה בעיקר מוצרי גן שונים: שתלנות, ציוד, דקורציה, מצעי גידול, עצים אדניות ואפילו דשא מלאכותי ופרחים מפלסטיק…
הערה על דשא מלאכותי: ישנם מקרים, בעיקר למגרשי כדורגל, שבהם הדשא המלאכותי הוא מאוד-מאוד אקולוגי! עם זאת, אקולוגיה איננה רק "חיסכון" במשאבים, ולדשא חי ונושם ליד הבית יש חשיבות אקולוגית רבה.כיוון שהמדור נקרא "ירוק בעיניים", ראויים לציון שני מציגים ב"גנים ירוקים":
● "אורגניגן" שהציגה זרעים, דשנים והדבר-ה אורגנית. ביקוש רב היה ל"זרעים של פעם" של פרחים וירקות. גם הקופסאות ובהם זרעים ל"תעשיית" הנבטים הביתית היו הצלחה גדולה.
● שאפו ענק מגיע ל"צמח השדה", לא רק על האתר המוצלח, אנציקלופדיה להכרת צמחי הבר של ישראל, שהקימו; אלא על כך שחילקו (בחינם) זרעים שונים של פרחי בר לכל מבקרי התערוכה. לדברי שרה גולד, מנהלת האתר, המיזם הינו ללא מטרת רווח ונועד לשרת את קהילת חובבי הפרחים, הטיולים ומורשת הטבע הישראלית.
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה