עידו ומריוס איבדו את בתם ניב בגיל 3 שבועות. כעת הם מבקשים לצאת שוב למסע פונדקאות
ניב התינוקת נפטרה מווירוס קטלני שלושה שבועות אחרי שהגיעה לעולם. הוריה עידו ומריוס נשארו מרוסקים ושבורי לב. זאת העזרה שהם מבקשים
ניב גרסיה לביא נולדה תינוקת יפה ובריאה ב-22 באוקטובר 2022 בדרום דקוטה, להוריה עידו ומריוס גרסיה לביא, באמצעות אם פונדקאית. שלושה שבועות אחרי, ב-15 בנובמבר 2022, היא נפטרה מווירוס קטלני שלא הותיר לה סיכוי. כל אותו שבוע ירד שלג כבד בדרום דקוטה. בשעה שבה נקברה ניב, עמדה לפתע שמש גדולה באמצע השמיים.
>> בנות הזוג שני ומור לוי-מנדל נאבקו כדי להפוך למשפחה, עכשיו הן משיקות מיזם סיוע לכל הקהילה
"אני עדיין מרגיש את התחושה של ציפורניי מלאות בחול אחרי שנאלצנו לכסות את בתנו התינוקת הקטנה באדמה", אומר מריוס, אביה שבור הלב, "לא היה דבר אחד קטן שלא עשינו עבורה ועוד נעשה. ליבנו שבור לרסיסים".
"הקריאה לעזרה אינה פשוטה עבורנו, אך לוותר על חלום המשפחה יהיה קשה עוד יותר. האבהות היא כל עולמנו. ניב תישאר לעד חלק מאיתנו אבל אנחנו רוצים שיגיע לחיינו ילד חדש שייקח מאיתנו את הכאב"
"אני בחרתי לניב את שמה", הוא מספר, "כל כך חיכיתי ליום שהיא תגדל ואספר לה את משמעות שמה, לקחנו אותו מהמיתולוגיה האירית. ניב היא פייה, ביתו של אל הים השולטת על אי שיש בו נעורים נצחיים ואושר אינסופי והיא רכובה על סוס ושמו דמיון".
"במו ידיי קברתי את הילדה שלנו, המלאך שלנו, הנסיכה הקטנה, שהרחיבה לנו את הלב מרגע בואה לעולם, וכיסיתי אותה בחול", משתף מצדו אביה עידו, שעדיין שרוי עמוק באבל ובאובדן הקשה. "אני מרגיש שמשהו מאז מותה השתנה בי. אין לי אותו מראה. על פי הקבלה, העיניים זה ראי לנשמה ואני מרגיש שמשהו בעיניים שלי נעשה ריק, חלול".
מכיוון שניב נולדה בארצות הברית ונחשבה לאזרחית אמריקאית והוריה לא הספיקו לגייר אותה, הם נאלצו לקבור אותה שם. אדל, האם הפונדקאית ובעלה ריצ'רד, מבקרים את קברה מדי יום.
לאורך ההיריון הכל נראה מבטיח?
"לגמרי. ההיריון היה תקין. הגענו לדקוטה, סוף העולם, שבוע לפני הלידה הצפויה וב-22 לאוקטובר נולדה לנו ניב. ילדה מושלמת".
מתי חלה הרעה במצבה?
"היא הייתה מצוננת והלכנו לרופא לבדיקה שקבע שהכול תקין. מהר מאוד התברר שהיא חלתה בוירוס בשם RSV שגורם לכשל נשימתי. הוא יכול לפגוע גם במבוגרים, אבל לא בצורה קשה לעומת הסכנה שהוא מעמיד בה תינוקות. בארץ פחות חשופים לווירוס הזה כי הוא לא עמיד בפני חום ואנחנו מדינה חמה. בשבוע שעבר התברר לנו שהחיסון לזה ניתן בארץ ומחסנים בו תינוקות. ארבעה ימים לפני החזרה לארץ היא הייתה מאוד לבנה, הבנו שזה רציני ורצנו לבית חולים. בדרך באמבולנס כבר הנשימו אותה, היא הועברה לטיפול נמרץ, הורדמה והונשמה. חוסר החמצן השפיע על הלב ולחץ הדם ירד, התפתחה דלקת ריאות ואחרי ארבעה ימים המלאך שלנו נפטרה".
מתוך הקושי הגדול, הכאב והמועקה שאינם מרפים, הם החליטו לצאת שוב למסע פונדקאות ולתקווה חדשה. הם מתכוונים לעשות זאת שוב עם אדל הפונדקאית שכבר הקימה קרן למענם, ולפני ימים אחדים הם פתחו בקמפיין גיוס המונים באמצעות "גיוס מהלב" במטרה לגייס 300 אלף ש"ח.
"הקריאה לעזרה אינה פשוטה עבורנו, אך לוותר על חלום המשפחה יהיה קשה עוד יותר. האבהות היא כל עולמנו. ניב תישאר לעד חלק מאיתנו אבל אנחנו רוצים שיגיע לחיינו ילד חדש שייקח מאיתנו את הכאב ויהיה קרן האור של חיינו. אנחנו נאחזים בזה", הם אומרים מדירתם השכורה בשכונת פלורנטין בתל אביב.
"היא הייתה מצוננת והלכנו לרופא לבדיקה שקבע שהכול תקין. ארבעה ימים לפני החזרה לארץ היא הייתה מאוד לבנה ורצנו לבית חולים. העבירו אותה לטיפול נמרץ, היא הורדמה והונשמה. אחרי ארבעה ימים המלאך שלנו נפטרה"
"בין ילד לבית, הבחירה שלנו הייתה ילדים. בתהליכים הקודמים הבאנו כסף מהבית ולא נותר לנו דבר לתהליך נוסף ואנחנו עדיין משלמים הלוואות", אומר עידו.
עידו (42) במקור מכפר יונה, איש שיווק בעל תואר בפילוסופיה שעבד בעברו בחברות קוסמטיקה כמו לוריאל פריז ואסתי לאודר, הוא בנו של שלום לביא ז"ל, איש גולני ששירת במלחמת יום הכיפורים במוצב החרמון והוכרז כנעדר עד שהתברר שנפל בשבי הסורי. הוא שוחרר כעבור שמונה חודשים והוכר כפוסט טראומטי וכנכה 100 אחוז. הוא נישא לחברתו אורלי אחרי המלחמה ורוב שנותיו עסק בגינון ובחקלאות, עד שנפטר בגיל 63. עידו הוא בנם הבכור, אחריו נולדו עוד ארבעה. לפני כעשור עזב עידו את ישראל לברצלונה כדי לפתח חברת קומסטיקה מקומית שרצתה לפרוץ בשוק האירופי. שם, באתר היכרויות מקומי, הוא הכיר את מריוס (33), קטלוני מברצלונה, וטרינר בהשכלתו המקצועית שבחר לעסוק בתחום הסושיאל מדיה.
"אין לי מילים לומר מהו מריוס בשבילי. אלוהים תגמל אותי", אומר עידו, "מריוס הוא החיים, הוא האיש הכי חכם שפגשתי והוא עוזר לי בתיקון שלי". אחרי שלוש שנים שם בברצלונה, חזר עידו לישראל יחד עם מריוס, נשואים. "עשינו שם טקס חתונה צנוע ואינטימי עם הרבה רגש. בשלב מסוים התחילה לחלחל המחשבה שלא יהיו לי ילדים כי זאת המציאות שגדלתי אליה בתור גיי בישראל. מריוס הביא לקשר שלנו את חזון המשפחה, היו לנו מחשבות לקנות יום אחד דירה, אבל מריוס אמר שאין ערך לדירה עם קירות מבטון אם אין בה שמחת חיים וצחוק ילדים. אז ויתרנו על דירה משלנו לטובת הורות באמצעות פונדקאות".
מתי התחיל מסע הפונדקאות הראשון שלכם?
"לפני חמש שנים. מצאנו את אדל בדרום דקוטה, אישה מדהימה שראתה בפונדקות שליחות. לה ולריצ'רד יש שני ילדים משלהם, ובנוסף היא ילדה עוד שלושה ילדים בפונדקאות – שניים לנו ואחד לעוד משפחה מניו יורק. בחרנו לעשות את זה בארצות הברית כי בארץ זה תהליך ארוך ומסובך".
ונולד לכם בן.
"כן. לפני שלוש שנים נולד בייל. השמחה עם בואו הייתה עצומה, הוא הפך לאור הגדול של חיינו. עד היום אנחנו שלושה גברים שפותחים את הבוקר בריקודים בסלון וככה מסיימים את היום. מיד החלטנו שהוא לא יהיה בן יחיד כי החזון שלנו היה משפחה רחבה וכעבור זמן שוב פנינו אל אדל".
כמה כסף הוצאתם בשתי הפעמים?
"כמיליון שקל. לצערנו הפריבילגיה הזאת עולה הון. בפעם הראשונה הוצאנו 600 אלף שקל ובפעם השנייה 350 אלף, כי כבר היו לנו עוברים. אצל בייל, שנולד מהזרע שלי מתוך החלטה משותפת שלי ושל מריוס, רק יצירת העוברים עלתה לנו 45 אלף דולר. אחרי זה עשינו בדיקה מתקדמת בשם PGS שמדרגת את העוברים כדי לוודא שהם לא פגומים גנטית, כי זה תהליך מאוד יקר ורצינו להבטיח שהכל בסדר. ככה התברר לנו שמעכשיו יש לנו רק עובריות, התחלנו בתהליך כשאנחנו יודעים מראש שאנחנו מצפים לבת".
נושא הפונדקאות מאוד שנוי במחלוקת. מצד אחד, ברור לגמרי המאבק של הלהט"בים על הזכות להקים משפחה, אבל עדיין כל הנושא של השכרת רחם, לרוב מנשים נזקקות, מעורר הרבה שאלות מוסריות.
"נכון. זה נושא מאוד רגיש ועל אף שאני צרכן שלו, אני חושב שזה צריך להישקל בכובד ראש. אני משתמש בפונדקאות בדיסוננס פנימי, כי הקו הוא דק. זה עלול להגיע לזנות ומכירת אברים, ומי קובע מה אתי ומה לא ומה נכון ומה לא, כך שאני ברגשות מאוד מעורבים בנושא הזה. הדבר שהיה לי הכי חשוב הוא שיהיה חיבור אמיתי בינינו לבין אדל הפונדקאית בכל התהליך. שמנו קודם כל את אדל בראש סדר העדיפויות, ואת מה שהיא חושבת ורוצה ומרגישה".
"הדבר שהיה הכי חשוב לנו הוא שיהיה חיבור אמיתי בינינו לבין אדל הפונדקאית בכל התהליך. שמנו קודם כל את אדל בראש סדר העדיפויות, ואת מה שהיא חושבת ורוצה ומרגישה"
מה אמרתם לבייל אחרי שניב נפטרה?
"כשקברנו אותה הוא נשאר ברכב. רצינו לחסוך לו את המראה. נאלצנו להגיד לו שהיא נולדה חולה מאוד. בינתיים הוא כבר חזר לשגרה שלו, הוא הולך לגן, אבל הוא מרגיש משהו. בלילה כשבאתי להגיד לו לילה טוב, הוא נישק את כף ידי ואמר לי 'אני אוהב אותך אבא'. מריוס ואני מתפללים שלא ירחק היום ותהיה לו אחות".
>> "ברגע שהבנתי שאני יכולה לעזור לזוג להפוך להורים, היה לי ברור שאהיה פונדקאית"
עד כמה זה קרוב?
"אדל הביעה את רצונה לעזור. שאלתי אותה אם היא בטוחה, כי אני חלילה לא רוצה לפגוע בה אחרי שכבר עברה שני ניתוחים קיסריים ובריאותה קודמת לכל. אבל גם היא וגם בעלה, חושבים שזו תהיה חוויה מתקנת עבורם אחרי מותה של ניב. אנחנו חווים הרבה גילויים יפים מצד אנשים טובים שרוצים לעזור לנו להגשים את החלום, אבל היה דבר אחד שריגש אותי במיוחד. אדל ילדה בת לזוג מניו יורק, הם ביקשו לנתק איתה את הקשר אחרי הלידה והיא כיבדה את זה. כשהם שמעו על האסון שלנו, הם פנו אליה וביקשו לתרום כדי לקרב אותנו אל החלום להיות שוב הורים".