שי מיקה: "הייתי דגל של אופטימית ושמחת חיים, ואז הגיעה הנפילה"
אחרי חודשים שבהם סבלה מדיכאון ולא יצאה מהבית, מנסה שי מיקה ויצמן ("ויתרתי על היפרח") להמציא את עצמה מחדש. היא לומדת איפור, מצטלמת לקמפיין עם אימה ומתרכזת במשימה הבאה: להפוך לאימא
"קוראים לזה דיכאון. זו המילה. בעקבותיו קרסתי, התמוטטתי. שלושה חודשים לא יצאתי מהבית. רוב הזמן שכבתי במיטה, לא עניתי לטלפונים וניתקתי קשר עם העולם". לשי מיקה וייצמן ("ויתרתי על היפרח"), ברור לגמרי מה קרה לה והיא לא מתקשה לדייק את האבחנה. אבל עכשיו, אחרי תקופה שגרמה לה לאבד כיוון, היא במצב צבירה מוצק יותר, מאוששת.
>>> שי מיקה פונה לאדל בספלוב בדמעות בשיאה של סערת רגשות
הלך הרוח שלה אופטימי, הימים הקשים מאחוריה והיא מוכנה לדבר בכנות כי יש חיים ויש תקווה, יש אמונה, ויש קריירה חדשה בהתהוות. "אני בתחושה של התחלה חדשה. יש גם חששות, כי לבחור להיעלם ואז לחזור זה משהו שדורש אומץ". במסגרת השינויים עברו היא ובעלה, מאור ויצמן, לגור בגליל ים סמוך להרצליה. גם אימה עברה לגור לידם, ומטרת העל שלה עכשיו היא להפוך לאימא.
תמיד נראית בלתי עציבה. מה בעצם קרה לך?
"הייתי דגל של אופטימית ושמחת חיים, ואז אחרי גיל 30 הגיעה הנפילה. הרגשתי שנתתי את האנרגיה שלי במתנה לעולם ורק לי לא נשאר. שכחתי את עצמי בדרך. התעייפתי. פתאום הרגשתי לחץ של ילדה לבד בעולם. נפילה נפשית. בחרתי להיעלם, התרחקתי מהתעשייה ומהחברות הטובות. לצידי היו רק מאור, אמי, אחותי ובעלה. לא שמרתי על תזונה נכונה, עליתי 8 ק"ג שמתוכם הורדתי בינתיים ארבעה. תארי לך שפגשתי את סנדרה רינגלר, שהיא חברה טובה, רק השבוע – אחרי חמישה חודשים".
מה הרים אותך?
"המשפחה, ההתבוננות פנימה והאמונה שיש משמעות לחיים. שכל השאר הוא הבל הבלים, ושאני רוצה להיות חלק מהמסע הזה. לכולנו יש קשיים ובעיות, אבל אנחנו צריכים לאסוף כוחות ולהרים ראש. הבנתי שמה שהכי חשוב לי הוא המשפחה שלי, ושאני לא יכולה להפיל הכול עליהם. זו הייתה ממש החלטה מושכלת שלקחתי ביום אחד. להתחזק בכל מובן, להיות אישה טובה יותר ולהיות נאמנה לעצמי.
>>> מעיין אדם משתפת בדמעות: "כמעט פגעתי ביקר לי מכל"
אני לא דתיה, אבל היום אני חזקה יותר בדת ובאמונה בקדוש ברוך הוא. הייתי חוזרת בתשובה, אבל אז הייתי מאבדת את בעלי. אני משתדלת לא לנסוע בשבת, לא להשתמש בטלפון. בערב שבת אני חובשת כיסוי ראש. מאור עושה לי הבדלה. אני לא בהיריון, אבל כל כולי רוצה כבר להיות אימא. אנחנו מנסים. למאור, שעובד בעסק משפחתי של דפוס, לקח יותר זמן לרצות להיות אבא. אבל עכשיו זה חלום של שנינו ואנחנו מקווים שנהיה הורים עוד השנה".
"הזכייה שלי קרתה לא הרבה אחרי מותו של אבא, וזה היה עבור כולנו רגע של נחמה. כאילו יצאנו משחור לאור. אז אני אולי הצלתי את המשפחה שלי, אבל עדיין מדובר בתוכנית ריאליטי שפוגעת נפשית בכולם. משהו לא טוב קורה לנפש שלך כשאתה סגור"
בימים אלה, מספרת שי מיקה (30), היא ממציאה את עצמה מחדש. "הייתה לי חברה לבגדי ים ולנעלי נוחות לכלות, הייתי מקעקעת ועשיתי אמנות בניאון, למדתי תדמיתנות. מכל אלה, נשארתי רק עם התוכנית להרזיה וחיטוב שבניתי עם איש מקצוע והיא מאד מצליחה. אני מיוצגת אצל שיר פינטו ויש בינינו חיבור חזק. גם הוא כמוני, מחובר לקדוש ברוך הוא.
שיחקתי תפקיד של שוטרת ב"רוני ותום" של גיורא חמיצר בערוץ ניקלודיאון, וב"שנות התשעים" של שלום אסייג. למדתי משחק אצל גלית אשכול ועם מורים פרטיים. אני נערכת לאודישנים ומקווה להמשיך בתחום. באינסטגרם יש לי 273 אלף עוקבים ואני מתפרנסת מזה בצורה טובה, אבל אני לא מוותרת על עניין הערך. לא אמכור את נשמתי. התחלתי ללמוד איפור, תחום שאני מאוד אוהבת. בשבילי לאפר כלה ביום היפה בחייה זה משהו שמעניק לי אנרגיה קסומה".
View this post on Instagram
רציתי את אמא שלי לידי
לרגל יום האישה נבחרה שי מיקה להוביל יחד עם אימה, בלה, את קמפיין צבעי השיער של לוריאל יוניברסל ניודס – אקסלנס קרם מבית לוריאל פריז. "בחברה מצאו אותי באינסטגרם, אחרי שראו שאני משתמשת במוצר בקלות ובפשטות. שיניתי את סגנון החיים, הפסקתי עם הלק ג'ל והציפורניים שלי טבעיות. מזה תקופה שאני צובעת את השיער לבד עם צבע מספר 8 U או 8.1 U – צבע זהב יפהפה. אמא שלי צובעת לעצמה את שורשי השיער.
>>> עדי ביטי: "סטטיק אמר את כל מה שהרגשתי בשנים האחרונות"
סדרת הצבעים הזו מתאימה לכולן. היא משלבת קרם צבע ללא אמוניה והריח שמתלווה אליה, עם שמפו ומסכה. הצביעה בבית חוסכת לי זמן מספרה וזה גם חסכון כספי אדיר. הקמפיין יצא לי בתזמון מדהים, עם יום צילומים לצד אימא שלי שאיבדה את אבא שכל כך אהבה. היא הכל בשבילי ואני עוזרת לה".
נתת לה את הדירה בבאר יעקב שבה זכית ב"האח הגדול".
"נכון. היא גרה בה במשך תקופה מסוימת, אבל זה רחוק ממני והיא הייתה בודדה. רציתי אותה לידי. הדירה נמכרה והיום אנחנו גרות בניין ליד בניין. אנחנו אוכלות יחד ומבלות הרבה זמן יחד. כשיהיו לי ילדים, אני רוצה שהיא תהיה סבתא נוכחת".
למרות שמכירים אותה בעיקר כזוכת העונה השביעית של "האח הגדול", זה טייטל שהיא מרגישה שכבר לא מאוד רלוונטי לחייה הנוכחיים. "הייתי בת 23. הגעתי לעיר הגדולה מקצרין אחרי הטיול הגדול ועבדתי במשרד יחסי ציבור. גדלתי כאחת משלושה אחים, בבית עם הרבה אהבה לאבא, שהיה מנהל רכש בבית מלון, ולאימא שעבדה בחנות בגדים.
הזכייה שלי קרתה לא הרבה אחרי מותו של אבא, וזה היה עבור כולנו רגע של נחמה. כאילו יצאנו משחור לאור. אז אני אולי הצלתי את המשפחה שלי, אבל עדיין מדובר בתוכנית ריאליטי שפוגעת נפשית בכולם. משהו לא טוב קורה לנפש שלך כשאתה סגור. אני אומרת לאנשים שיחשבו טוב לפני שהם נענים להשתתפות בכזה דבר, כי זו תקופה משנה חיים – לטוב וגם לרע. אנשים מדברים על משברים נפשיים, על צורך בכדורים. אני לא אלך שוב מהפחד שאחזור בן אדם שונה".
איך הכרת את מאור?
"לפני האח הגדול היה לי חבר במשך שבע שנים וחצי. כשאבי חלה הוא היה בחו"ל ולא רצה לחזור. נתתי לו אולטימטום ונפרדנו. את מאור הכרתי במיקונוס. התחלתי איתו ואמרתי לו שהוא יהיה בעלי. אני מאמינה באהבה ממבט ראשון. מצידי יכולתי להתחתן איתו למחרת. כבר בטיסה חזרה התגעגעתי אליו. אנחנו ביחד ארבע שנים ונשואים מזה שנה וחצי. הוא האהבה הכי גדולה שלי, אין מצב לקבל עוד אהבה גדולה ועצומה כמו שלנו".
View this post on Instagram
המשבר שלך קשור לניסיון לערב אותך בכל מיני פרשיות כמו תאיר ראדה, שהייתה חברתך בקצרין, ופרשת קמפיין הנידה?
"ממש לא. אין לי קשר לסיפור של תאיר. לגבי הנידה, אני שומרת נידה, טובלת במקווה. לא הרבה אנשים ידעו שאני שומרת על טהרת המשפחה אבל זו הכי אני בעולם. אני חושבת שהמשבר אולי קשור לזה שעזבתי בגיל צעיר את הבית ונשאבתי לעולם אחר שקל להיגרר לתוכו, ואף פעם לא עצרתי לרגע לחשוב מי אני ומה אני רוצה. זה קרה לי לראשונה בגיל 30".
מה את מאחלת לעצמך?
"אין לי יותר כוח להרפתקאות. נתינה עושה לי טוב. אני רוצה שקט נפשי וחיים פשוטים. ולהיות אימא כמובן".
