אובססיה לכביסות והתמכרות למוניות: ההרגלים המגונים של שירה נאור

גיל, סטטוס ומקום מגורים?
"28, בזוגיות, גרה בתל-אביב".

תעודת זהות בבקשה.
"שחקנית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון".

איפה אנחנו תופסות אותך עכשיו?
"אחרי סשן ניקיון רציני ביותר של חמש שעות שהרגע הסתיים. אני רק מקווה שבן הזוג שלי יחזור הביתה כמה שיותר מאוחר, כדי שאוכל להתרפק על עוד כמה שעות של ריח טוב נטול טבק וגרביים".

מאיפה את במקור?
"נולדתי בלוס אנג'לס וההורים שלי חזרו לארץ כשהייתי בת חצי שנה. גרנו בתל אביב ואז עברנו לרמת גן, שם נמצא הבית של ההורים שלי עד היום".

מתי ולמה עברת לתל אביב?
"בתיכון למדתי בתל אביב ושם בעצם היו כל החיים שלי. בגיל 19 בזמן שהייתי בצבא, החלטתי לעבור לגור לבד בדירה קטנה בתל אביב. הבנתי שזהו, אני ילדה גדולה ואני מוכנה להיות עצמאית – מה שכמובן היה לא נכון. אימא שלי הייתה עושה לי משלוחי כביסה ואוכל בכל יומיים בערך והיה לי בית קפה מול הבניין שהיה מאכיל אותי שלוש ארוחות ביום".

"לפני כל אודישן אני אומרת לעצמי 'תפרשי כבר מהמקצוע הזה! למה שתעשי את זה כל פעם מחדש? זה סיוט'. הלוואי שזה יעבור. בינתיים זה רק הולך ומחמיר עם השנים"

מה הדבר הכי יפה שאמרו לך לאחרונה?
"בסוף הפרמיירה של הסרט "זרים מושלמים" בבימויו של ליאור אשכנזי, אבי גרייניק אמר לי משהו על הדרך שבה אני מסתכלת ועובדת עם פרטנרים. אני זוכרת שממש התרגשתי וחשבתי לעצמי: 'יואו, הוא אומר לי דברים כל כך יפים, תזכרי את זה', אבל בזמן שחשבתי פספסתי חלק מהדברים שאמר ועכשיו אני מרגישה שאין סיכוי שאני אחזור על זה כמו שצריך. אבל הוא אמר לי משהו ממש יפה בוודאות".

שירה נאור, "זרים מושלמים" | צילום: דויד סקורי

מתי בכית בפעם האחרונה?
"אני בוכה כל הזמן. היום יצאתי מאודישן שהייתי מאוד לחוצה ממנו, וברגע שעליתי במדרגות התחלתי לבכות פשוט כי הייתי צריכה לפרוק את כל המתח שהייתי בו. לפני כל אודישן אני אומרת לעצמי 'תפרשי כבר מהמקצוע הזה! למה שתעשי את זה לעצמך בכל פעם מחדש? זה פשוט סיוט'. הלוואי שזה יעבור לי כבר. בינתיים זה רק הולך ומחמיר עם השנים".

מה הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"האמת שהרבה שנים אני מתמודדת עם פחד במה ויצא שאיכשהו נמנעתי מלעשות תיאטרון מאז שהשתחררתי מהצבא. לפני כמה חודשים ויתרתי על שני תפקידים בתיאטרון, ואני זוכרת את הרגע שאמרתי לעצמי: 'שירה את חייבת להתאפס על עצמך, יפסיקו להציע לך! די, לכי תתמודדי עם זה כבר'. ואז שוב אמרתי: 'לא, לא, אני לא מסוגלת, זה לא מתאים לי.' אבל מה שלא יהיה, נתתי לסוכנת שלי ולעצמי הבטחה שאם יחזקאל לזרוב יתקשר להציע לי תפקיד בהצגה שלו, לא משנה איזה תפקיד, אני אגיד לו כן. אני אהיה מאה אחוז איתו, אני רוצה לעבוד ואני מסוגלת להתגבר בשבילו על הפחד שלי. שבוע אחרי זה קיבלתי ממנו טלפון".

מהי הקללה האהובה עלייך?
"אני חושבת שיחסית אני מקללת די הרבה. בשפה עדינה, יש לי מה שנקרא 'פה ג'ורה' אבל אני משתדלת למתן אותו ולעשות התאמות. אגב ברור לי שאם הייתי נוהגת, שאלוהים ישמור".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"ניקוי יבש מומלץ. עוד לא מצאתי מקום בעיר הזאת שלא הורס מעילים. אם יש לכן המלצות, תשלחו לי!".

>> רק שלא יתכווץ: טיפים לכביסה נכונה למניעת תסכולים

מה השריטה שלך?
"כביסות. אני אובססיבית לחומרי כביסה ברמה שאני מזמינה מחו"ל מוצרים שיש בארץ, כי אני מאמינה שבחו"ל הם יותר פרש. אני באמת יכולה לדבר על טיפים ושינויי הגדרות במכונה כל היום".

יש לך הרגל מגונה?
"אני נוסעת לכל מקום במוניות. לפעמים אני מכריחה את עצמי לנסוע באופניים כשאין ברירה, אבל מוניות זה פשוט המקום האהוב עלי מאז ומתמיד. גם כשהייתי בתיכון, את כל הכסף שהרווחתי הייתי מבזבזת על אייס קפה ומוניות. אני זוכרת שעשיתי להורים שלי הצגה – הם היו מורידים אותי בתחנת האוטובוס ודקה אחרי שהם נסעו, עצרתי עם היד מונית וישר נסעתי לבית ספר. אגב, ככה אימא שלי גילתה שאני מעשנת. כשהייתי בכיתה י"ב נסעתי עם נהג שהיה מותר לעשן אצלו במונית, באמת רמת סירחון מהגבוהות שנתקלתי בהן, נכנסתי הביתה עם ריח של עור ומאפרה וכבר לא יכולתי להכחיש יותר".

וחוץ ממוניות, על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"אמריקנו קר".

"הפסקתי לקרוא ספר תיאוריה שחברה נתנה לי אחרי שני עמודים. כנראה שאני לעולם לא אוציא רישיון נהיגה"

איזו מוזיקה את שומעת? 
"האמת שאני בימים האחרונים פתאום חזרתי בקטע נוסטלגי לאלבום 'Timless' של 'Sergio Mendes' והוא ממש מרים לי את הנסיעות באופניים".

מה הספר האחרון שקראת?
"ספר תיאוריה שחברה נתנה לי והפסקתי לקרוא אותו אחרי שני עמודים. כנראה שאני לעולם לא אוציא רישיון נהיגה".

מי היא הסול מייט התרבותית שלך?
"תום יער. יש לנו את הסיבות שלנו".

מי או מה מצחיק אותך?
"באמת באמת, הבן זוג שלי הוא הבנאדם הכי מצחיק שהכרתי, ובאופן כללי אני בנאדם שצוחק המון, הכל מצחיק ומביך אותי כל הזמן".

>> גם שירה נאור אימצה את הקאמבק של טרנד הנוצות 

מי האדם הכי סקסי בעולם בעינייך?
"אנדי סמברג. אני מאוהבת בו עוד מהתיכון והוא היה הרקע שלי בטלפון במשך שנים. דמיינתי שהוא יגיע לביקור בארץ ואנחנו נכיר ונתאהב אבל מאז הוא לא הגיע לארץ ואני אוהבת כבר בן מצחיק אחר. אבל עדיין הוא סקסי מספר 1. או שהוא סתם דוש ואפס במציאות. הלוואי".

מה הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"להיות אחרי ההצגה הראשונה בינואר ולדעת שעברתי את זה בשלום".

מה העצה הכי טובה שקיבלת אי פעם?
"פעם עברתי איזה משבר גדול בעבודה ולא הפסקתי לבכות כל הלילה. קמתי בבוקר בדיכאון עם עיניים כל כך נפוחות שאי אפשר היה להסתיר את זה. נראתי כאילו כל המשפחה שלי נספתה בצונאמי. באותו היום היה לי משהו מאוד גדול וחשוב, התקשרתי לזוהר הסוכנת שלי ואמרתי לה 'תבטלי הכל, אני לא יכולה להגיע.' תוך עשר דקות היא נכנסה אלי הביתה, הוציאה את כל הקרח שהיה לי במקרר הכניסה לקערה ודחפה לי את הראש פנימה. אחרי רבע שעה ירדה הנפיחות היא טפטפה לי כמה טיפות הרגעה ובעטה אותי החוצה מהבית. בקיצור, אין דרמה שמי קרח לא יפתרו. מומלץ".

מה ההחלטה הכי טובה שעשית?
"לעבור דירה בקורונה".

מה חסר לך בחיים?
"עוזרת אישית. לא כי אני בן אדם כזה עסוק, פשוט הייתי רוצה מישהי שתגיד לי כל היום מה לעשות ולאן ללכת. לבד אני נורא מתבלגנת".

"אני כל הזמן מרגישה שאני אשמה גם בלי לדעת על מה. זה כנראה משהו שנתקע לי מהילדה שהייתי בבית ספר, בתיכון ובצבא. תמיד היו כועסים עלי"

למי את מתגעגעת?
"לסבא שלי. הוא היה האיש הכי אדיר אי פעם. הכי סקרן וחכם שיש. הוא עשה סקי, פיסל, צנח והטיס מטוסים. עד גיל 85 בערך אי אפשר היה לעצור אותו, הוא רק רצה עוד ועוד מהחיים. לא היה בן אדם שהכיר אותו ולא התאהב בו".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"את החרדתיות וניתוח היתר של אנשים וסטיאוציות".

>> הוראות הפעלה: איך להתמודד עם התקף חרדה?

על מה יש לך רגשות אשם?
"לא על משהו ספציפי, אני פשוט כל הזמן מרגישה שעשיתי משהו לא בסדר ושאני אשמה גם בלי לדעת על מה. זה כנראה משהו שנתקע לי מהילדה שהייתי בבית ספר, בתיכון ובצבא. תמיד היו כועסים עלי והייתי מסתבכת בצרות. יש לי פשוט פרצוף אשם. אגב, תמיד כשמשחקים 'הרוצח' רוצחים אותי ראשונה. אני צריכה ממש להילחם על חפותי".

איזו שאלה חבל שלא שאלנו אותך והיית שמחה לענות עליה?
"אם יש לי אלרגיות. יש לי אלרגיה לרוח וקור ואף אחד לא מאמין לי. אני מבקשת מהרופאות והרופאים בקהל לאבחן אותי בדחיפות ולכתוב לי מה עושים בנידון. זהו. רק בריאות".

שירה נאור, "זרים מושלמים" | צילום: דויד סקורי