הגיל הקריטי שבו שינוי קטן יכול להציל אותך מסרטן השד

יש תקופות בחיים שבהן הגוף משתנה כמעט בלי שנשים לב. שנות השלושים מגיעות עם קריירה, זוגיות, ילדים ועומס; בשנות הארבעים והחמישים מתווספים שינויים נוספים, ולעיתים גם הרגלים שכבר הפכו לחלק מהשגרה. מחקר חדש מציע שבדיוק בתקופה הזאת כדאי להסתכל מקרוב על שני גורמים: עלייה במשקל וצריכת אלכוהול. המחקר, שפורסם בכתב העת Scientific Reports, התבסס על נתונים של יותר מ־110,000 משתתפות ב"מחקר הדורות" של ארגון Breast Cancer Now, ובחן כיצד גורמי סיכון הקשורים לאורח החיים משתנים לאורך החיים.

פרופסור מארק גונטר מאימפריאל קולג' לונדון, שהיה שותף למחקר, הגדיר את הבגרות המוקדמת עד האמצעית, בסביבות שנות ה־30 עד ה־50, כתקופת מפתח להתמודדות עם עלייה במדד מסת הגוף (BMI) ועם עליות מחודשות בצריכת אלכוהול. על פי המחקר, נשים שנולדו בין 1966 ל־1996 עשויות במיוחד להפיק תועלת מהתמקדות בגורמים האלה בתקופה זו בחייהן.

>> גילוי מדהים: בינה מלאכותית זיהתה סרטן שד 6 שנים לפני הרופאים

ההרגלים משתנים – וגם הדגש צריך להשתנות

"מחקר הדורות" עקב לאורך זמן אחר השינויים בגורמי סיכון. מהנתונים עולה כי צריכת אלכוהול, עישון ופעילות גופנית מגיעים לשיאם בסוף גיל ההתבגרות, בעוד ששומן הגוף מטפס בהתמדה לאורך הבגרות ומגיע לשיא בסוף שנות השישים. כאן חשוב להבחין בין שני ממצאים שונים: הניתוח המרכזי של המחקר מתייחס במיוחד לנשים שנולדו בין 1966 ל־1996, בעוד שממצא אחר, שעסק בהבדלים בין דורות, כלל נשים שנולדו בין 1960 ל־2003. בניתוח הרחב יותר נמצא כי נשים שנולדו בין 1960 ל־2003 נטו למדד מסת גוף גבוה באופן עקבי לאורך חייהן, וכי רמות האלכוהול והעישון שלהן הגיעו לשיא בגילים צעירים יותר בהשוואה לדורות קודמים. כלומר, שני טווחי שנות הלידה אינם מתייחסים לאותה קבוצה או לאותו ניתוח, אלא לשני ממצאים שונים בתוך התמונה הרחבה של השינויים בגורמי הסיכון לאורך החיים.

המסקנה היא שלא נכון לדבר על מניעה כאילו היא נראית אותו דבר בכל גיל. בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת הדגש הוא על עידוד פעילות גופנית ומניעת עלייה מהירה במשקל. בהמשך החיים, ובעיקר בשנות ה־30 עד ה־50, תשומת לב רבה יותר נדרשת לצריכת אלכוהול ולשמירה על מדד מסת גוף תקין.

הסיפור המורכב של המשקל

כאן הדברים נעשים מעניינים יותר. הקשר בין BMI לבין הסיכון לסרטן השד אינו פשוט, והוא עשוי להשתנות בהתאם לשלב בחיים. ניתוח נתונים של 58,000 נשים במנצ'סטר רבתי מצא כי משקל גבוה יותר בגיל 20 עשוי להיות קשור לסיכון נמוך יותר לסרטן השד לאחר גיל המעבר. לעומת זאת, עלייה במשקל בשלבים מאוחרים יותר בחיים, במיוחד לצד צפיפות שד גבוהה, קשורה לעלייה בסיכון.

גם צוות המחקר PROCAS בבריטניה, שעקב אחר נשים בגילאי 46 עד 73, מצא שנשים עם BMI גבוה יותר בגיל 20 נראו בסיכון מופחת לאחר גיל המעבר, בעוד ש-BMI גבוה יותר בבגרות המאוחרת נקשר לסיכויים מוגברים. פרופסור אנדרו רנהאן מאוניברסיטת מנצ'סטר הדגיש כי הממצאים אינם מציעים שעלייה במשקל מגינה מפני סרטן השד. לדבריו, הם מספקים תובנות נוספות על האופן שבו רקמת השד והסיכון לסרטן השד עשויים להתעצב לאורך חייה של אישה. שמירה על משקל גוף תקין נותרת חשובה, משום שמשקל עודף בבגרות המאוחרת מקושר לסיכון גבוה יותר לסרטן השד ולמחלות אחרות.

לא הכול או כלום

החוקרים מדגישים שסיכוני אורח החיים אינם קבועים, ולכן גם המסרים למניעה צריכים להשתנות לאורך החיים. שנות ההתבגרות והבגרות המוקדמת הן תקופה משמעותית לעידוד פעילות גופנית ולמניעת עלייה מהירה במשקל. בשנות השלושים עד החמישים, לעומת זאת, בולט השילוב בין עלייה ב-BMI לבין עלייה מחודשת בצריכת אלכוהול כיעד להתערבות.

לפי הנתונים שהובאו במחקר, לפחות 23% ממקרי סרטן השד ניתנים למניעה באמצעות פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין ושתייה מופחתת של אלכוהול. ד"ר סימון וינסנט, מנהל מדעי ראשי ב-Breast Cancer Now, שתמך במחקר, אמר שהבנת שלבי החיים המרכזיים האלה יכולה לסייע בתמיכה בנשים בביצוע שינויים בני קיימא להפחתת הסיכון שלהן.

והמספרים מסבירים מדוע הנושא חשוב: בבריטניה מאובחנים מדי שנה כ־59,000 מקרי סרטן שד חדשים, וכ־11,200 נשים וגברים מתים מהמחלה. אולי המסר החשוב ביותר של המחקר אינו שיש גיל אחד שבו צריך "לתקן" את אורח החיים. להפך. הוא מזכיר לנו שהגוף משתנה לאורך השנים,  ולכן גם הדברים שאנחנו בוחרות לשים אליהם לב יכולים להשתנות. לפעמים מניעה אינה החלטה דרמטית, אלא כמה התאמות קטנות שמגיעות בדיוק בזמן.