שימו שום ואל תחסכו בבצל

שום ובצל מככבים ברבות מתרופות הסבתא, והיום ברור שבצדק גמור. עוד הרבה לפני התפתחות הרוקחות המודרנית (לפני המאה ה-19), הבינו מומחים את ערכם של השום והבצל. חוקרים סבורים שהשימוש בבצל קדם להתפתחות הכתב. יש עדויות שהמצרים הקדמונים (כ-3500 שנים לפני הספירה), הכירו אותו וראו בו סמל לנצחיות.

הסינים הקדמונים עושים בשום ובבצל שימוש רפואי כבר אלפי שנים. ב-1858 לואי פסטר (כימאי וביולוג צרפתי, שקבע שהחיידקים אחראים למגוון רחב של מחלות ופיתח את תהליך הפיסטור – עיקור החלב מחיידקים), גילה ששום הוא בעל תכונות אנטי חיידקיות. מאוחר יותר, במלחמות העולם הראשונה והשנייה, השתמשו בשום כחומר מחטא למניעת נמק אצל חיילים פצועים.

בצל – מאסתמה ועד סרטן

הבצל (כמו גם הכרישה) משתייך למשפחה הנקראת "אליום" (allium). קשה לדמיין איך היו נראים החיים ללא בצל, המשמש כמרכיב מזון מזה אלפי שנים בתרבויות שונות מסביב לעולם.

בין שכבות הבצל מצויה הרבה בריאות. הבצלים עשירים בתרכובות גופרית, שהן מקור לריח החריף, הגורם גירוי לעיניים. קיימים כ-600 זנים של בצל הגדלים באירופה, בצפון אמריקה, בצפון אפריקה ובאסיה: אדום, צהוב, לבן וירוק, שטעמם משתנה מחריפות ועד כמעט מתיקות. הבצל משמש כירק, כתבלין וכתרופה. אחד המרכיבים – טיוסולפינאת (thiosulphinate), מקנה לבצל תכונה של נוגד חיידקים. הבצל יעיל כנגד מגוון רחב של חיידקים, אך אינו משתווה ביכולתו זו לשום, המכיל פי ארבע ממנו תרכובות גופרית.

לבצלים יש מגוון רחב של השפעות רפואיות. המתיישבים האמריקאים הראשונים השתמשו בבצל פראי לטיפול בהתקררות, בשיעול, באסתמה ולדחיית חרקים. ברפואה הסינית משתמשים בבצל לטיפול בתעוקת החזה, שיעול, זיהומים חיידקיים ובעיות נשימה.

ארגון הבריאות הבינלאמי WHO (World Health Organization ) ממליץ להשתמש בבצל לטיפול בחוסר תיאבון ולמניעת טרשת עורקים. הארגון גם מכיר במיצוי של בצל כאמצעי טיפול כנגד שיעול והתקררות. לטענתו, הבצל מפחית התקפי ברונכיט והמיצוי שלו מונע התכווצות של הסימפונות בקרב חולי אסתמה. הבצל ממריץ התפתחות של ביפידובקטריה, חיידק בריא, המונע גידול של חיידקים מסוכנים במעי ומקטין את הסכנה להתפתחות גידולים במעי.

הגנה נגד התפתחות גידולים

בצלים מכילים תרכובות גופרית הדומות לאלה הנמצאות בשום, שבכוחן להפחית את רמת השומנים בדם ולהוריד את לחץ הדם. בהודו קיימות קהילות שאף פעם לא אכלו בצל ושום, והן מאופיינות ברמה גבוהה באופן משמעותי של כולסטרול וטריגליצרידים, וכן הן סובלות מבעיה בקרישת דם. הבצלים הם מקור עשיר לפלאבונוידים, המוכרים כמגנים מפני מחלות לב וכלי דם.

מיצוי של הבצל, העשיר בתרכובות גופרית, מספק הגנה כנגד התפתחות גידולים. במרכז ג'ורג'יה בארה"ב, מקום בו מגדלים סוג של בצל בשם "וידליה", שכיחות התמותה מסרטן קיבה היא כמחצית משיעורה באוכלוסייה הכללית. מחקרים שנעשו ביוון מצאו שתזונה עשירה בבצל ושום מונעת התפתחות סרטן הקיבה. תוצאות דומות נמצאו בסין. בהולנד נמצא שבוגרים הצורכים כמות משמעותית של בצל (לפחות חצי בצל ליום) נמצאים במחצית הסיכון לפתח סרטן קיבה, ביחס לאלה שלא צורכים בצל כלל.



כמה שיותר חריף – יותר טוב

הצרכנים, בדרך כלל, מחפשים בצל חריף פחות, אך בדיקות מעבדה הראו שככל שהבצלים חריפים יותר, הם עשירים יותר בפנולים ופלאבונוידים, ולכן יעילים יותר כנגד גידולים ובעלי תכונות בריאותיות משופרות.

בצלים בטוחים לשימוש עבור מרבית האנשים, ובכמויות קטנות גם לילדים ולנשים בהריון. אולם, צריכת כמויות גדולות מדי של בצל עלולות לגרום להפרעות בקיבה. לאלה שסופרים קלוריות, בצל אחד גדול מכיל כ-63 קלוריות, מכיל כספל אחד של מים ו-20% מהתצרוכת היומית של ויטמין C. מי שסובל בגלל חריפותו ודומע בעת המגע עמו, יכול לקרר אותו למשך חצי שעה במקרר ורק אז לקצוץ אותו.

שום – מזיהומים ועד מחלות לב

השום היה בשימוש מזה אלפי שנים, הן בבישול והן ברפואה. כשמרסקים את השום משתחררת חומצת אמינית בשם אליצין (Allicin), שהיא מקור הריח החזק של השום וגם של חלק מסגולותיו הרפואיות.

מתוך שום כתוש משתחררים מספר רב של כימיקלים בעלי השפעה בריאותית על קרישת הדם, לחץ הדם ועל היכולת להיאבק בזיהומים של חיידקים ופטריות. החוקרים מאוניברסיטה אלבמה שבארצות הברית מסבירים שחשיפת הדם (הכדוריות האדומות) לחומרים שמשתחררים מהשום הכתוש גורמת להפעלה של תהליך ביוכימי בתאים, המתבטא בייצור של מימן גופריתי, המגן על כלי הדם על ידי הפחתה של דלקות ושיפור זרימת הדם. ד"ר דוד קראוס, החוקר הראשי במחקר מאוניברסיטת אלבמה, מדגיש שאם לא כותשים את השום היטב, התועלת שלו זניחה או לא קיימת. הוא ממליץ להמתין כ-15 דקות לשחרור מירבי של הכימיקלים. המסקנה החשובה מהמחקר היא שיעילות הטיפול מושפעת במידה קריטית מאופן ההכנה (המחקר התפרסם ב-Proceedings of the National Academy of Science 2007).

המחקרים מוכיחים: השום נלחם במחלות לב

בסימפוזיון בנושא שום שנערך ב-2005 בוושינגטון בארה"ב, התפרסמו עבודות מחקר שנעשו בנושא השפעתו של השום על בריאות הלב ומניעת סרטן (רוב המחקרים השתמשו בתמצית שום מגידולים אורגניים):

במחקר אחד, שבוצע בארצות הברית ב-Harbor-UCLA Medical Center , החוקרים נתנו תמצית שום לחולי לב במשך שנה. הם מצאו ירידה של 50 אחוזים בהסתיידות עורקי הלב, וכתוצאה – ירידה בסיכון להתקפי לב. החוקרים בראשותו של ד"ר בדוף, השוו בין שתי קבוצות חולים – אלה שקיבלו 1,200 מיליגרם שום ליום, לעומת לחולים שקיבלו טיפול אין-בו (פלצבו). הרופאים והחולים לא ידעו מי קיבל טיפול אין-בו ומי קיבל תמצית שום אמיתית. אצל החולים שקיבלו טיפול אין-בו אובחנה עלייה של 22 אחוזים בהסתיידות העורקים, לעומת עלייה של 7.5 אחוזים, בלבד, בקרב אוכלי השום. החולים שקיבלו שום גם שיפרו את רמות הכולסטרול הטוב (ה- (HDLוירדו ברמת ההומוציסטיין, הגורם לבעיות לב וכלי דם.

חוקרים אחרים מצאו שתמצית שום מפחיתה עוד גורמי סיכון למחלות לב באמצעות הפחתת לחץ הדם, הפחתה ברמת הכולסטרול הרע (ה- (LDL, מניעת הידבקות של טסיות הדם ועידוד ייצור של תחמוצת החנקן, המסייעת להתרחבות כלי דם.

ידוע שאחד הגורמים המרכזיים למחלות לב הוא כמות גדולה של רדיקלים חופשיים וכמות לא מספקת של נוגדי חימצון. ד"ר רחמן, מאוניברסיטת ג'והן מור בליברפול אנגליה, מצא כי תמצית שום מפחיתה את רמת המחמצנים וגורמי הדלקות ומעלה את רמת נוגדני החימצון (דבר חשוב מיוחד בקרב מעשנים).

הרדיקאלים החופשים הם בין הגורמים המרכזיים להתפתחות מחלת הסרטן. הם מיוצרים במהלך חילוף החומרים וריכוזם עולה בזמן שיש זיהומים, דלקות, חשיפה לרעלים, קרינה ושמש. הרדיקלים החופשים פוגעים בחומר התורשתי (ה-DNA) וגורמים לשינויים, העלולים לגרום לסרטן.



מונע גידולים סרטניים

מחקרים אפידמיולוגיים מצאו שדיאטות עשירות בשום מפחיתות את הסכנה להתפתחות סרטן בקיבה, במעי הגס ובערמונית. אכילת שום כתוש פעם בשבוע עשויה להפחית ב- 50 אחוזים את הסיכון לסרטן המעי הגס, ביחס לאלה שלא אוכלים שום כלל.

ד"ר טנקה, מבית החולים שליד לאוניברסיטה הירושימה ביפן, הציג נתונים המראים שתמצית שום מונעת גידולים חדשים בחולים עם גידולים לא ממאירים, דבר שמחזק ממצאים קודמים בדבר יכולת השום למנוע את התפתחות סרטן המעי הגס כבר בשלבים מוקדמים.

תמצית של שום מיושן מגבירה את פעילות המערכת החיסונית אפילו יותר מהשום הטרי, ומפעילה באופן סלקטיבי תהליך השמדה עצמית של תאים סרטניים.

נמצא שהשום מסייע גם באיזון רמת הסוכר בדם ובניקוי הגוף מרעלים. אפילו שן אחת של שום ליום מגבירה את הבריאות הכללית.

עוזר במניעת השמנה

מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב, בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר, מצא שאכילת שום מסייעת בהורדת לחץ דם ומונעת עלייה במשקל. החוקרים גילו באקראי בעת שחקרו את ההשפעות החיוביות של השום בהקשר להפחתת לחץ הדם, שהחומרים הפעילים עוזרים גם למניעת השמנה, כאשר הדבר בא בשילוב עם שתייה עשירה בפרוקטוז (סוג הסוכר המצוי בפירות). החוקרים ממליצים לפרוס לפרוסות דקות שתי שיני שום טרי ולבלוע מיד יחד עם כוס מיץ תפוחים או עם משקה יוגורט.

שום אינו גורם בדרך כלל לתופעות לוואי, מלבד הריח שנודף מהפה ולעתים גם מהעור. כמויות גדולות עלולות לגרום לבחילות ולצריבה במערכת העיכול, וחשוב לדעת שהשום עלול גם להשפיע לרעה על תרופות המונעות קרישת דם.

בישול קל של השום עוזר להפחתת הריח, מבלי לפגוע במרכיבים החשובים לבריאות הלב. חשוב לכתוש את השום על מנת להנות מיתרונותיו הבריאותיים. אפשר לבשל או לאפות אותו, אך אסור להכניס אותו למיקרוגל, כי החימום במיקרוגל הורס את המרכיבים הפעילים בשום.

 

מתוך: מגזין דרך האושר

לעשיית מנוי, לקבלתגיליון מתנה