שוברות את מיתוסי הלונג'ביטי: מה באמת עובד ומה פשוט מסוכן

החברה שולחת לך סרטון על פפטידים, השכנה נשבעת בכמוסות NAD+ והפיד שלך מוצף באבקות שמבטיחות נעורים נצחיים. את לא מדמיינת: ניתוח מ-2026 מצא כי החיפושים ברשת הקשורים לאריכות ימים או לונג'ביטי זינקו פי ארבעה עד סוף 2025 לעומת השנה הקודמת. אלא שלצד ההתלהבות, חוקרות וחוקרים מזהירים: חלק ניכר מההמלצות בתחום אינו מבוסס מדעית, ולעיתים אף עלול להזיק.

"יש הרבה דברים שמסתובבים בתחום הזה שאין להם בסיס מדעי, וחשוב להפריך כמה מהטעויות הללו", אומרת סופיה מילמן, פרופסורית לאריכות ימים של בני אדם במכללה לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בארצות הברית. אז מה המדע באמת יודע? הנה שש אמונות שכדאי לעדכן.

>> עזבו חיי נצח: איך להתבגר בסטייל ולשמור על חיוניות לאורך שנים?

1. המטרה היא לחיות יותר שנים

לא בדיוק. המטרה היא לחיות יותר שנים בבריאות טובה. סטיבן אוסטד, פרופסור לביולוגיה מאוניברסיטת אלבמה בבירמינגהם, מסביר שהמיקוד הוא בתוחלת חיים בריאה, ולא רק במספר הנרות על העוגה. ההתקדמות במאבק בסרטן ובמחלות לב עלולה להתקזז עם עלייה במצבים אחרים, כמו דמנציה, בדומה למשחק שבו פתרון בעיה אחת חושף בעיה חדשה.

הנתונים ממחישים את הפער: ניתוח מ-2025 מצא שבארצות הברית תוחלת החיים הכללית עלתה בכחצי שנה בלבד בין 2009 ל-2019, בעוד שתוחלת החיים הבריאה דווקא ירדה. באותה תקופה הייתה ארצות הברית מדינת ההכנסה הגבוהה היחידה שבה נרשמה ירידה במדד הזה.

2. תוספים וזריקות מאריכים חיים

בבני אדם, זה עדיין לא הוכח. פפטידים, רסברטרול, NAD+ והורמון גדילה משווקים לעיתים כדרך להאט את ההזדקנות, אבל לדברי אלדין שאדיאב, פרופסור חבר לבריאות הציבור ולמדעי אריכות הימים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, אין הוכחה שהם מאריכים את חיי האדם.

חלק מהתרכובות הראו תועלת בתולעים ובעכברים, אבל אי אפשר להניח שהשפעתן תהיה זהה אצלנו. גם לגבי NAD+, קואנזים המסייע בייצור אנרגיה בתאים, מחקר מ-2026 מצא שרמותיו בדם נשארות יציבות בזקנה, ממצא שמערער את ההצדקה לתיסוף גורף. חשוב לזכור שרוב המחקרים בתחום הם תצפיתיים או נערכים בבעלי חיים, וקשר סטטיסטי אינו מוכיח סיבתיות.

3. הורמון גדילה הוא קיצור דרך להצערת הגוף

הוא עלול גם להזיק. סקירת ניסויים קליניים קישרה שימוש בהורמון גדילה בקרב מבוגרים בריאים לעלייה בכאבי מפרקים, בנפיחות ובשכיחות תסמונת התעלה הקרפלית. גם אם השימוש מביא לשינויים קוסמטיים בטווח הקצר, אין פירוש הדבר שהוא מועיל לבריאות בטווח הארוך.

4. נשים חיות יותר, ולכן גם מזדקנות טוב יותר

תוחלת חיים ארוכה יותר אינה מבטיחה זקנה בריאה יותר. נשים חיות בממוצע כחמש שנים יותר מגברים, אך עלולות לבלות חלק גדול יותר משנותיהן האחרונות עם מחלות ונכות. בין הגורמים האפשריים נמצאים פערים היסטוריים במחקר, שהתמקד בגברים, וכן סיכון גבוה יותר בקרב נשים למחלות אוטואימוניות, לדלקת מפרקים ולאלצהיימר. גם בתחום המחקר על הארכת חיים, התמונה אינה שוויונית: תרכובות שהאריכו את חייהם של בעלי חיים פעלו לעיתים טוב יותר בזכרים מאשר בנקבות, מסיבות שעדיין אינן ברורות.

5. ירידה במשקל תמיד מועילה בגיל מבוגר

לא בהכרח. המחקרים בנושא מציגים תמונה מעורבת, ובגיל מבוגר ירידה במשקל עשויה להיות דווקא סימן אזהרה. מחקר מ-2023 מצא כי בקרב נשים בנות 81-61, ירידה במשקל – מכוונת או לא מכוונת – נקשרה לסיכוי נמוך יותר להגיע לגיל 90, ללא קשר למשקל ההתחלתי או למדד מסת הגוף.

מטא-אנליזה מ-2021, שכללה 30 מחקרים, מצאה כי בקרב בני 65 ומעלה ירידה במשקל נקשרה לעלייה של 59 אחוז בסיכון לתמותה. הסבר אפשרי הוא שבגיל מבוגר מאבדים לא רק שומן, אלא גם מסת שריר ועצם, החיוניות לבריאות. גם כאן מדובר בקשרים סטטיסטיים, ולא בהוכחה שירידה במשקל היא שגורמת לתוצאות הללו.

6. אם תחיי נכון, תגיעי בהכרח לגיל 100

גם הגנטיקה קובעת. לדברי מילמן, הממצאים מצביעים על כך שבממוצע הגנטיקה מסבירה כמחצית מאריכות הימים, ואת המחצית השנייה מסבירים אורח החיים והסביבה. בקרב מי שמגיעים לגיל 95 ומעלה, נראה שלגנטיקה יש משקל גדול אף יותר.

מחקרים אף מצאו שאנשים שהגיעו לגיל 95 לא ניהלו בממוצע אורח חיים בריא יותר, מבחינת תזונה ועישון, ממי שמתו בגיל צעיר יותר. "למעשה, אין שום דבר שונה באורח החיים שלהן", אמרה מילמן. אין פירוש הדבר שלאורח החיים אין חשיבות, אלא שהוא פועל לצד גורמים שאינם בשליטתנו.

המסר שעולה מהמחקר ברור: אריכות ימים אינה מוצר שאפשר להזמין בכמוסה, וגם לא תוצאה שאפשר להבטיח באמצעות שגרת בריאות מושלמת. המדע מתקדם, אבל בזהירות, ולא כל תגלית בעכברים הופכת לטיפול יעיל בבני אדם. עד שנדע יותר, כדאי לשמור על סקרנות, ובעיקר על ספקנות בריאה מול הבטחות גדולות. המטרה אינה רק להוסיף שנים לחיים, אלא להוסיף בריאות לשנים.