רק בריאות

מתח, שינה ופסוריאזיס. אתם שואלים והמומחים עונים
אמי בת ה-68 מתלוננת לאחרונה על קשיי נשימה בזמן שהיא מנסה להירדם. התופעה מתרחשת רק לקראת הערב, כשהיא פונה לישון, והיא שוכבת זמן רב במיטה וסובלת מלחץ בחזה וחוסר יכולת להירדם. רופא המשפחה קבע שהכל תקין מבחינה בריאותית, ושהסיבה כנראה נפשית. האם מדובר במתח? ואם כן, מה אפשר לעשות כדי להרגיע אותה?
ד"ר סימונה נאור, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש במרכז הרפואי קפלן מקבוצת שירותי בריאות כללית: חשוב לזכור שאצל בני האדם בכל הגילאים קיים קשר הדוק ובלתי ניתן להפרדה בין תחושות רגשיות, ביטויים נפשיים ותופעות גופניות. כולנו מכירים את הילד הקטן המפחד ללכת לבית הספר ומתלונן בפני הוריו על כאבי בטן. הוא לא ממציא אותם, אבל מקורם בקונפליקט או בבעיה רגשית. זוהי רק דוגמה אחת ל"דו שיח" בין הנפש לגוף.
מקובל לחשוב שככל שאנו מתבגרים מופיעות תופעות סומטיות (גופניות) שונות שלעתים קרובות אין להן הסבר גופני ורפואי של ממש. ניתן להיתקל לא אחת בנשים מבוגרות שהתאלמנו וחיות כעת לבדן, למשל, ומפתחות תחושות של כאבי בטן ובחילות בשעות הבוקר. לאחר בירור מקיף נאתר בדרך כלל תמונה דיכאונית המאופיינת בשעות בוקר קשות מאוד מתוך קושי "להתחיל את היום העומד בפניי לבד". כך המצוקה הנפשית הופכת לתופעה מוחשית ומדידה.
בין המאפיינים של מצבי חרדה אפשר למצוא תחושת פחד, אי נוחות, תחושה של לחץ בחזה, דפיקות לב וכמובן קושי להירדם. לעתים הבנת התהליך ושיחה מספיקים כדי לעזור בהרגעת האדם הסובל מתסמונת זו, אך בדרך כלל יש צורך באבחון והתערבות תרופתית שתכלול תרופות נוגדות חרדה או כדורי שינה מיוחדים. תרופות אלה ניתנות לאחר אבחון על ידי רופא המשפחה או פסיכיאטר המתמחה בנושא.