רק בריאות

מתח, שינה ופסוריאזיס. אתם שואלים והמומחים עונים

88 שיתופים | 132 צפיות

אמי בת ה-68 מתלוננת לאחרונה על קשיי נשימה בזמן שהיא מנסה להירדם. התופעה מתרחשת רק לקראת הערב, כשהיא פונה לישון, והיא שוכבת זמן רב במיטה וסובלת מלחץ בחזה וחוסר יכולת להירדם. רופא המשפחה קבע שהכל תקין מבחינה בריאותית, ושהסיבה כנראה נפשית. האם מדובר במתח? ואם כן, מה אפשר לעשות כדי להרגיע אותה?

ד"ר סימונה נאור, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש במרכז הרפואי קפלן מקבוצת שירותי בריאות כללית: חשוב לזכור שאצל בני האדם בכל הגילאים קיים קשר הדוק ובלתי ניתן להפרדה בין תחושות רגשיות, ביטויים נפשיים ותופעות גופניות. כולנו מכירים את הילד הקטן המפחד ללכת לבית הספר ומתלונן בפני הוריו על כאבי בטן. הוא לא ממציא אותם, אבל מקורם בקונפליקט או בבעיה רגשית. זוהי רק דוגמה אחת ל"דו שיח" בין הנפש לגוף.

מקובל לחשוב שככל שאנו מתבגרים מופיעות תופעות סומטיות (גופניות) שונות שלעתים קרובות אין להן הסבר גופני ורפואי של ממש. ניתן להיתקל לא אחת בנשים מבוגרות שהתאלמנו וחיות כעת לבדן, למשל, ומפתחות תחושות של כאבי בטן ובחילות בשעות הבוקר. לאחר בירור מקיף נאתר בדרך כלל תמונה דיכאונית המאופיינת בשעות בוקר קשות מאוד מתוך קושי "להתחיל את היום העומד בפניי לבד". כך המצוקה הנפשית הופכת לתופעה מוחשית ומדידה.

בין המאפיינים של מצבי חרדה אפשר למצוא תחושת פחד, אי נוחות, תחושה של לחץ בחזה, דפיקות לב וכמובן קושי להירדם. לעתים הבנת התהליך ושיחה מספיקים כדי לעזור בהרגעת האדם הסובל מתסמונת זו, אך בדרך כלל יש צורך באבחון והתערבות תרופתית שתכלול תרופות נוגדות חרדה או כדורי שינה מיוחדים. תרופות אלה ניתנות לאחר אבחון על ידי רופא המשפחה או פסיכיאטר המתמחה בנושא.



חוסר יכולת להירדם <br /> אילוסטרציה: stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/555/8555/380×225.jpg?1167232729" />                             </p>
<div>חוסר יכולת להירדם <br /> אילוסטרציה: stock.xchng</div>
</p></div>
<p><strong>רופא העור שלי אבחן אצלי באחרונה התחלה של פסוריאזיס, מחלה ממנה סבלה גם אמי. אני בת 61, ומלבד משחה שהוא נתן לי למרוח והמלצה על ביקורים בים המלח, אני מבינה שאין עוד הרבה מה לעשות. האם הדבר נכון? מהם הטיפולים האפשריים לבעיה? האם היא גנטית?</strong> </p>
<p><em>ד"ר חגית מץ, מומחית למחלות עור ומין, אחראית מרפאת פוטותרפיה, בי"ח אסותא והמרכז הרפואי סוראסקי ת"א:</em> מחלת הפסוריאזיס, "ספחת" בעברית, היא מחלה דלקתית וכרונית של העור. המחלה מאופיינת בהתקפים של התפרצות, פריחה ונסיגה – כלומר, אין החלמה מהמחלה, אולם תיתכן נסיגה, לעתים ממושכת של חודשים עד שנים. </p>
<p>המחלה אינה מדבקת ואינה מסוכנת, פרט למקרים קיצוניים של מעורבות נרחבת וקשה במיוחד. המחלה מתאפיינת בנגעים מורמים אדומים, מכוסים קשקשת לבנה וגסה. מיקום הנגעים הינו לרוב על חלקים אקסטנסורים של הגוף כדוגמת מרפקים, ברכיים, גב וקרקפת, או אזורי קיפולים כמו בתי שחי, כפות ידיים ועוד. העובדה שהנגעים הופיעו במקום זה או אחר לא מרמזת אם הנגעים יישארו מוגבלים למקומות אלו, ימשיכו להתפשט או ייסוגו. </p>
<p>כששטח הגוף המעורב קטן, בדרך כלל מספיקים טיפולים מקומיים כדוגמת משחות משמנות, מקלפות, אנטי דלקתיות ועוד. במעורבות נרחבת יותר ניתן לשקול ירידה לים המלח או לחילופין טיפול פוטותרפי, המחקה את קרני השמש בצורה מלאכותית. הטיפול ניתן במכונים ובתי חולים, והינו תחליף טוב לשהות ממושכת בים המלח. הטיפול מאפשר ניהול אורח חיים רגיל, ללא תלות בעונות השנה או גורמים סביבתיים אחרים, ונהנה מאחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. במקרים קשים יותר ניתן לטפל גם בכדורים ובזריקות לצד הטיפול הפוטותרפי. </p>
<p>באשר לגנטיקה, ידועים כיום מספר גנים התורמים להופעת המחלה, והיא נחשבת כמחלה תורשתית. עם זאת, יש צורך בגורם נוסף התורם להתפרצות או להחמרת המחלה כדוגמת לחץ נפשי, זיהום או תרופה. לכן לא לכל מי שיש במשפחה פסוריאזיס תהיה התפרצות של המחלה.</p>
<p> </p>
<p> </p>
</p>
<p style=