ככה נראית מדינה שאומרת "גבירותיי, אתן לא חשובות"

1. אחרי שפרסמו את הפרטים המזהים שלה התגנבה אליי צמרמורת. שמה של דיאנה רז ז״ל שנרצחה בסוף השבוע האחרון צלצל לי מוכר, כך גם העובדה שהיא בת 35 כמוני, וכך גם הטייטל המקצועי של יועצת זוגיות. נכנסתי מיד לאתר ״את״ וגללתי שנה וחצי אחורה, הזדעזעתי לגלות שהחשד שלי מוצדק. שחר רופין, בזמנו כתבת טרייה במערכת שלנו, ראיינה את דיאנה במטרה לדלות ממנה טיפים למציאת זוגיות ואני ערכתי את הטקסט. ״הייתי במערכת יחסים מאוד קשה, לא בריאה ולא יציבה. הייתי צריכה לעבור תהליך בעצמי. ממש כמוני, יש הרבה נשים שעוברות מבן זוג אחד לאחר, בלי לשאול שאלות. בלי לחשוב 'למה לכל האקסים שלי יש אותו פאק'. האתגר הוא לפתוח לנשים את תיבת הפנדורה שלהן", ככה סיפרה לנו דיאנה רז ז״ל לפני שנה וחצי. הכתבה הזאת, בזמנו כתבה תמימה על שינוי גישה למען מציאת זוגיות, הייתה כרטיס הכניסה של הכתבת למערכת שלנו. מאז שנפלה עליי התובנה הזאת מתהפכת לי הבטן.

2. מתהפכת לי הבטן לא רק בגלל צירוף המקרים הציני והאכזרי, שיועצת וקואוצ׳רית של זוגיות נרצחה על ידי בן זוגה השוטר (מול ארבעת ילדיהם), אלא בגלל ההבנה העמוקה והמפחידה שאף פעם אי אפשר לדעת כלום על כלום ומה באמת קורה מאחורי דלתיים סגורות. בן זוגה של דיאנה רז ז״ל נימק את הרצח כ״אי שפיות זמנית״, למרות שלפי הדיווחים ההתנהגות שלו מראה אחרת. הסובבים שלה אומרים ש״הכתובת לא הייתה על הקיר״.

צריך לדבר על זה בכל מקום וכל הזמן, צריך לחנך לזה בבתי הספר ובגנים, צריך לתקצב את זה, צריך להחמיר את הענישה, צריך לשנות את הגישה במערכת המשפט. כי למקרה שזה עדיין לא ברור, ככה נראה דיכוי ממסדי

3. מדברים הרבה פעמים על יחסים וזוגיות בטרמינולוגיה של מזל. אני חושבת על חברה שלי ששמה קץ לחייה וברקע סבלה ממערכת יחסים מתעללת, אני חושבת על חברה אחרת שלי, גם היא יפה, חכמה, רגישה ומוצלחת, וגם לה לא שיחק המזל בבחירת בן זוג. אצלה זה הסתיים בהרמת יד שלא הותירה סימנים פיזיים אמנם אבל בהחלט הותירה חתיכת צלקת מכוערת בנפש. אני חושבת על עוד חברה יקרה ואהובה ומופלאה, שנמצאת במאבק משפטי ממושך מול בן זוג לשעבר שמצליח להמשיך להתעלל בהווה. אני חושבת על כל הנשים שאני עוברת לידן או מדברת איתן ביומיום ואין לי או לאף אחד מושג שהן סובלות מאלימות על ידי בני הזוג שלהן. אני חושבת איזה מזל שיש לי בן זוג מדהים כל כך, שהוא גם גבר מופלא וגם לעולם לא ירים עליי יד או יוריד לי חתיכה מהנפש. אני חושבת כמה זה משמח וכמה זה מכעיס באותה נשימה, כי זה לא אמור להיות עניין של מזל. פרטנר שאינו אלים ו/או פסיכוטי זה דבר שאמור להיות סטנדרט ולא לונג שוט כאילו מדובר בשיחה מאראלה ממפעל הפיס.

4. אני יודעת שמה שאני חושבת על כל זה רחוק מלהיות מקורי, אבל כך גם התופעה הזאת. אני חושבת על המלחמות המטופשות של ביבי וגנץ על עוד יום סגר פחות יום סגר, על כל מסת הכתבות והפוסטים שהוקדשו בתקופה האחרונה לחברה החרדית, על כל המומחים עם הניתוחים התועים בערפל על יחסנו לאן עם הקורונה, על כל הפרשנים והפוליטיקאים והבועז ביסמוטים של העולם שמלרלרים על מה יהיה בבחירות (כאילו שזו לא כרוניקה מדכאת ידועה מראש). אני חושבת על כל אלה ובא לי לצרוח – פאק איט. למי אכפת. כל כך הרבה נעלמים וכל כך הרבה אנשים שמתיימרים לספק תחזיות ותשובות על הלא נודע, כשכל הזמן הזה יש כאן משתנה אחד קבוע שאף אחד לא נותן עליו את הדעת.

שוב סיבוב בחירות מעבר לפינה, ושוב לא קם מנהיג אחד שמעלה את הנושא הזה כחלק מהאג׳נדה שלו. ולא, סיסמאות בטוויטר בכל פעם שנרצחת עוד אישה זה לא נחשב

5. אלימות נגד נשים ורצח נשים היא אחת הבעיות הקשות של ישראל, ובמיוחד בשנה האחרונה. זאת לא גזירת גורל, יש מה לעשות עם זה, צריך לדבר על זה בכל מקום וכל הזמן, צריך לחנך לזה בבתי הספר ובגנים, צריך לתקצב את זה, צריך להחמיר את הענישה, צריך לשנות את הגישה במערכת המשפט, צריך להיפטר ממושגים עתיקים שמנכיחים יחסי כוחות לא שיוויוניים כמו ׳בעל׳ וצריך לבטל את הגישה הנחשלת לפיה אישה צריכה לקבל ממישהו רשות להתגרש – ע״ע שירה איסקוב הגיבורה שבימים אלה נאבקת בבית המשפט בשביל לקבל גט מהחלאה שניסה לרצוח אותה. כי למקרה שזה עדיין לא ברור, ככה נראה דיכוי ממסדי. ככה נראית מדינה שאומרת למחצית מהאוכלוסיה שלה – גבירותיי, אתן לא מספיק חשובות.

6. כי כידוע, הכל פוליטי והפוליטי הוא הכל. לראייה, שוב סיבוב בחירות מעבר לפינה, ושוב לא קם מנהיג אחד (בדגש על מנהיג ולא על מנהיגה) שמעלה את הנושא הזה כחלק מהאג׳נדה שלו (סיסמאות בטוויטר בכל פעם שנרצחת עוד אישה זה לא נחשב). אף אחד לא קם לשבור את הגלגל. מי שבא לה לשבור משהו זו אני, כשאני עוברת עם האוטו באיילון ורואה את מצעד שלטי הבחירות – כל פעם עם תמונה של פוליטיקאי מדושן אחר ושלוש מילים מטופשות שלא אומרות כלום.

7. אין לי באמת משהו חכם לומר. רק די. דיאנה רז ז״ל, יהי זכרה מהפכה.