רפואה: פרופ' רות ארנון ויסמין אבו-פריחה

יסמין: ז'קט וג'ינס זארה | צילום: עידו לביא | סטיילינג: מזל חסון | איפור: אסתריק | שיער: בועז עוזרי
יסמין: ז'קט וג'ינס זארה | צילום: עידו לביא | סטיילינג: מזל חסון | איפור: אסתריק | שיער: בועז עוזרי

פרופ' רות ארנון ממפתחי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה מאירה את הדרך המקצועית של ד"ר יסמין אבו-פריחה הפועלת למיגור מחלות גנטיות באוכולסייה הבדוואית. את חוגגת 50 עם הנשים הצעירות שיעשו את 50 השנים הבאות והמנטוריות שיובילו אותן לשם

88 שיתופים | 132 צפיות

 

ההבטחה

יסמין אבו־פריחה, 27, רופאה מתמחה ומנכ"לית ארגון ג'נסיס למניעת מחלות גנטיות

אחרי שסיימה לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים וסטאז' בבית החולים סורוקה הקימה את ג'נסיס, ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו להפחית את שכיחותן של מחלות גנטיות באוכלוסייה הבדואית. רווקה, גרה חצי שבוע בתל אביב וחצי שבוע בעומר.

עם מי עוד חגגנו 50 שנה?

מה ייעצה דורין פרנקפורט לסבינה מוסייב?

ועוד טיפים שעוררו בנו השראה

 

מתי את קמה בבוקר ומתי את הולכת לישון?

"כשאני לא בתורנות במחלקה הפנימית בסורוקה אני קמה כל יום ב־7:00 בערך והולכת לישון ב־1:00. כשאני בתורנות אני לא ישנה".

מי האישה שהכי השפיעה על חייך בפן המקצועי?

"היא בטח לא זוכרת אותי, אבל פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה להמטולוגיה בהדסה עין כרם, הייתה אחת המורות שהערצתי. היא גם אשת מקצוע מצוינת ולא מתפשרת, גם מנהלת מחלקה שמטפחת רופאים וסטודנטים, גם אשת משפחה נהדרת שלא מתביישת בכך, ומעל לכל – צנועה, כנה ואמיתית. היא אוהבת את המטופלים שלה ואת העבודה שלה, וגורמת להכל להיראות ממש קל. אני ממש זוכרת את עצמי יושבת מולה בהרצאה וחושבת: 'ככה אני רוצה להיות'".

מי האישה שהכי השפיעה על חייך בכלל?

"אימא שלי. מהיום שאני זוכרת את עצמי אני זוכרת אותה לידי, מדריכה אותי איך להתמודד עם החיים באומץ ובגבורה, איך לא להיות תלויה באף גבר ואיך תמיד להיות הכי טובה במה שאני עושה. אני חושבת שהדבר הכי משמעותי שלמדתי ממנה זה לעשות דברים מהלב, כי לטענתה אם לא עובדים מהלב זה לא יוצא כמו שצריך. פעם הכנתי לה קפה וממש לא היה לי כוח, וכשהיא שתתה אותו היא אמרה לי 'מרגישים שלא הכנת מהלב'. מאז זה נתקע אצלי, ואני ממש משתדלת לעשות רק דברים שאני אוהבת ומאמינה בהם. היא הלכה לעולמה לפני שלוש שנים וחצי, והיום הרוח והדרך שלה ממשיכות ללוות ולהדריך אותי".

איך את שותה את הקפה שלך?

"רותח! עם הרבה חלב והרבה קפה, בלי סוכר".

מה מפחיד אותך?

"שלא אמצא זוגיות. מעולם לא הייתי במערכת יחסים ארוכה, ולכן לפעמים אני חושבת שזה פשוט לא מתאים לי. מצד שני, אף אחת לא רוצה להישאר לבד. בנוסף, העובדה שאני עובדת בשתי משרות שדורשות יותר מפול־טיים לא משאיר לי הרבה זמן לדברים אחרים".

במה את ממש ממש גרועה?

"לרכוב על אופניים. מעולם לא למדתי".

למי את מתגעגעת?

"לאחותי שעברה לברלין, והחיים בישראל משעממים בלעדיה. היא קטנה ממני בשלוש שנים, חריפה בצורה יוצאת דופן, מצחיקה וכיפית, ואי אפשר לתאר עד כמה היא חסרה לי".

מה התכונה הכי סקסית בעינייך?

"שאפתנות וצניעות".

מה תמיד יש לך בתיק?

"ספר. אני החנונית הכי קלאסית שיש, וככזו תמיד יש לי משהו לקרוא בתיק למקרה שיהיו לי חמש דקות פנויות בנסיעה באוטובוס, בהמתנה בבנק או בדואר, או אפילו תוך כדי הליכה".

מה הפדיחה הכי גדולה שעשית?

"כשהייתי בת 17 או 18 ישבתי עם כל המשפחה לראות 'אבודים'. שידרו אז את העונה הראשונה בערוץ 10 שהיה חדש יחסית, וכל המשפחה התמכרה. התוכנית שלפניה הייתה 'מי רוצה להיות מיליונר?' וכשהדלקנו את הטלוויזיה זה בדיוק מה שראינו – אבל שמענו את יורם ארבל מדבר ברוסית. פתאום קלטנו שהכל מדובב לרוסית וממש כעסנו – איך זה יכול להיות בערוץ ישראלי רשמי? ועוד בפריים־טיים? למה לא לדובב לערבית?
בקיצור, התמלאתי רוח קרב והחלטתי לכתוב מכתב תלונה לערוץ 10. לחצתי על הסנד, שלחתי את המכתב וחזרתי מלאת גאווה ושביעות רצון עצמית לסלון – רק כדי לגלות שאחותי הקטנה התיישבה על השלט של הממיר ויורם ארבל חזר לשאול שאלות בעברית. כולם התפקעו מצחוק ורק אני תפסתי את הראש.
שבוע לאחר מכן, שוב בעת הצפייה המשפחתית ב'אבודים', הופיע רולר בחלק העליון של המסך ועליו נכתב: 'צופים יקרים, בחלק מהממירים ישנה אפשרות להעביר את שפת התוכנית לרוסית. לחיצה על אותו כפתור מחזירה את התוכנית לשפתה המקורית'".

שוקולד או מרציפן?

"שוקולד, קל!"

באיזה רכב את נוהגת?

"גולף לבנה".

מה הספורט שלך?

"קיר טיפוס".

מוסיפים עוד שעה ליממה. מה את עושה בה?

"לומדת עוד שפה, כנראה צרפתית או פורטוגלית. גיליתי בשנים האחרונות שאני ממש אוהבת לדבר עם אנשים, ולדעת עוד שפות זה נכס אדיר. אני מדברת ארבע שפות באופן די שוטף: עברית, אנגלית, ערבית וספרדית. כשטיילתי בדרום אמריקה הספרדית הצילה לי את החיים יותר מפעם אחת, והיום בעבודה בבית החולים הערבית שלי מצילה חיים של אחרים".

על איזה חו"ל את מפנטזת?

"ברזיל, המדינה היפה, השמחה והעשירה ביותר שהייתי בה. אני מתה לחזור לטבע, למוזיקה, לאוכל ולריקודים".

לאיזה מזון את לא מסוגלת להגיד לא?

"שוקולד כבר אמרתי?"

אסתי לאודר שואלת: מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"בתחילת הלימודים אחד המרצים אמר לנו ש'איכשהו לקראת סוף הלימודים התמימות נעלמת, והסטודנטים הופכים שחוקים וציניים. כדי לשמור על המוטיבציה אתם חייבים לשמור על התמימות שלכם ולמצוא לכם מודלים לחיקוי'. העצה הזו הדהדה לי בראש במשך כל הלימודים, ובאמת מצאתי לי כמה מודלים יוצאי דופן לחיקוי, שלמדתי מהם דברים שלא יסולאו בפז. אני ממשיכה לחפש כאלה כל הזמן, בכל מקום שאני מגיעה אליו – ולמרבה השמחה יש לא מעט".

יסמין אבו-פריחה: ז'קט וג'ינס זארה | צילום: עידו לביא | סטיילינג: מזל חסון | איפור: אסתריק | שיער: בועז עוזרי
יסמין אבו-פריחה: ז'קט וג'ינס זארה | צילום: עידו לביא | סטיילינג: מזל חסון | איפור: אסתריק | שיער: בועז עוזרי

 

העצה של המנטורית

פרופ' רות ארנון, ממפתחי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה

"עבדי תמיד על מה שאת אוהבת ומעניין אותך. הדבר החשוב ביותר בחיים הוא להתעורר בבוקר ולחשוב 'איזה כיף – אני הולכת לעבודה'".

פרופ' רות ארנון | צילום: מכון ויצמן למדע
פרופ' רות ארנון | צילום: מכון ויצמן למדע

 

עורכת פרויקט מיכל פליישרֿ
מנהלת פרויקט ירדן מזרחי

המצולמות אופרו במוצרי אסתי לאודר