ריפוי נייד
גדי מזרחי מטפל באמצעות הטלפון. איך זה עובד?
"לפני שלוש שנים הרמתי משהו כבד ומתחתי את גיד האגודל בכף ידי השמאלית. סבלתי כאבי תופת 24 שעות ביממה. ניגנתי עם דמעות", מספר ולדימיר ריידר, כנר ראשי וסולן בתזמורת הקאמרית הישראלית. "הלכתי לעשרות רופאים ופיזיותרפיסטים. יותר קל להגיד למי לא הלכתי. בלעתי כדורים ומרחתי משחות. כלום לא עזר".
ואז הופיע גדי מזרחי בשמי חייו של ריידר וגאל אותו מייסוריו. "לפני שנה ושמונה חודשים הגעתי למועדון בכפר שמריהו, שם עמדתי לנגן כסולן בחזרה של התזמורת. חששתי שהכאבים יפגמו בנגינתי. גדי, ששיחק ברידג' במועדון, הבחין בי עומד בצד דקה לפני העלייה לבמה, בעוד התזמורת מכוונת כבר את הכלים. 'למה אתה מושך את היד?' שאל באמפתיה. כשסיפרתי לו מה מציק לי, מיד הציע לטפל בי. הוא ביקש ממני לשבת והבטיח: 'עוד שנייה הכאב יעבור'. אחר כך הורה לי ליישר את האמה בכף ידי השמאלית, הניח לדקה את אמת האצבע שלו מעל האצבע שלי כשעיניו עצומות. חשתי שעוצמת הכאב פוחתת. במהלך הנגינה סימנתי לאשתי בעיניי שאין לי כאבים", מספר ריידר בהתרגשות.
"בהפסקה ציינתי בפני גדי שרמת הכאב שלי פחתה בצורה משמעותית. הוא ביקש שאחלוץ את נעלי השמאלית ולחץ בחוזקה על בוהן הרגל. חשתי מעין זרם חשמלי במרפק היד. גדי אמר שהטיפול הנוכחי נועד רק כדי להפחית את הכאבים והבטיח שחודש לא יהיו לי כאבים, אך כדי לפתור את הבעיה יהיה עלי לקבל שניים-שלושה טיפולים נוספים. כעבור חודשיים ניגשתי אליו שנית ועברתי טיפול דומה. הכאבים נמוגו כלא היו".
הקבלן עם נטייה לטיפול באנשים
חסידיו של מזרחי אומרים עליו שהוא מחולל נסים בריאותיים, אף שמעולם לא למד רפואה. הוא מרפא במגע ידיו ומעביר אנרגיה. מטופליו לא מתעמקים בניסיון להבין את מהות הטיפול, כיוון שאם הבעיה מציקה והכאב בלתי נסבל, מוכנים לנסות הכל.
עד היום מתקשה ריידר להאמין. "מצד אחד, אינני מאמין בתופעות כאלו, אבל עובדה. טפו, טפו, כבר למעלה משנה אין לי כאבים". לדבריו, מזרחי טיפל בהצלחה גם באשתו, טטיאנה, פסנתרנית ומורה לפסנתר בקונסרבטוריון בראש העין, שסבלה מכאבים בשני אגודליה ובכתפיה. כמה מחבריו לתזמורת של ריידר, הסובלים מבעיות אורתופדיות שמקורן במקצוע ובגיל, טופלו גם הם על ידי מזרחי.
למזרחי, יליד הארץ, בן 58, ממושב הדר עם בשרון, מראה אצילי. הוא משדר צניעות, טוב לב ומעורר אמון. בכוחותיו הנעלמים הוא מסייע להתפוגגות של מיגרנות, כאבי גב, צוואר, ברכיים, מתקן פזילות, משפר את כושר הדיבור של מגמגמים ופותר בעיות הקשורות בפגיעות עצביות ובחולשת שרירים.
עד תחילת שנת 2000 ניהל מזרחי חיים רגילים לגמרי: הוא עבד כקבלן בניין, התפרנס בכבוד וחייו התנהלו על מי מנוחות. הוא איש משפחה, נשוי לדינה, גננת במשרד החינוך, ואב לארבעה ילדים (27 -22). הוא נולד בירושלים למשפחה בת עשר נפשות, לאב שעבד בעירייה ולאם עקרת בית. הם התגוררו בדירה קטנטונת במחנה יהודה, אך מזרחי זוכר ילדות מופלאה.
הוא למד במגמת אלקטרוניקה ומכניקה כללית באורט. בצבא שימש כחובש קרבי. לאחר השחרור השתלב בעסק המשפחתי לקבלנות בניין. "הייתי קבלן רשום אצל רשם הקבלנים והחשב הכללי. בנינו מבני מגורים ובעיקר עסקנו בעבודות ציבוריות (תחנות דלק, שדות תעופה). קיבלנו עבודות מטעם עיריות ומועצות, אך תמיד רציתי לטפל באנשים", מספר מזרחי. "כנראה שזו תכונה שקיבלתי מאמי ז"ל".
<h2>גילוי מקרי של כוח הריפוי
חייו השלווים נקטעו בעקבות שתי פציעות קשות שעבר. בשנת 2000, במהלך האינתיפאדה, כששירת במסגרת המילואים בחאן יונס, נזרקה לעברו אבן גדולה מגג בניין. האבן נחתה על כובע הפלדה שחבש וגרמה לו חבלה רצינית. כעבור שנה עבר תאונת דרכים ונחבל קשה בקודקודו, באותה נקודה בה נפגע באינתיפאדה.
אחרי הפציעה השנייה נאלץ להאט את הקצב. "קצת נחלשתי והכוחות הידלדלו לי", מספר מזרחי. "בשלב ההוא החלטתי להשתלם בטיפולים אלטרנטיביים". הוא עבר השתלמויות וקורסים בתחום הדיקור, הטווינה והשתקפויות (זיהוי אברי הגוף השונים המשתקפים בכפות הידיים, הרגליים, האוזניים ועוד).
ואז קרה לו משהו. "לפני שנה וחצי הגיע אלי בחור שסבל מכאבי פרקים כדי לעבור דיקור – תחום בו התחלתי לעסוק זמן מה לפני כן. מיד עם תחילת הטיפול קירבתי אליו את ידי והוא אמר: 'הכאבים עברו לי'. לא האמנתי שעשיתי את זה. חשבתי שזה מקרה, אבל אחריו הגיע עוד אחד ועוד אחד, וכשהעברתי את ידי מעל מקור הכאב שלהם, הכאב עבר", הוא מתאר בהתפעלות.
מתקן פזילות
"אחרי המקרה הראשון התרגשתי וסיפרתי לכל בני המשפחה וכולם התלהבו. זמן מה לאחר מכן העברתי את ידי על העפעף של רום, נכדה של אחותי, שהיה סגור למחצה, ולהפתעתי העפעף נפתח". עד היום הוא עצמו מתקשה להאמין בסגולותיו המיוחדות. "לא יודע איך קוראים לזה, אבל מאותו אירוע הרגשתי שאני מסוגל לטפל בפזילה. הלכתי לבית חולים לניאדו בנתניה, ניגשתי למנהלת האדמיניסטרטיבית וסיפרתי לה שאני יכול לתקן פזילה. היא הסירה את משקפיה. בחיים לא ראיתי כזאת פזילה. עין אחת שלה הסתכלה ישר אלי והשנייה ב-90 מעלות ישר לתקרה. היא אמרה שכך נולדה והפזילה מלווה אותה כל חייה. אחר כך ביקשה שאנסה. קירבתי את ידי אל עיניה והפזילה נעלמה. נדהמתי. זה היה ממש מבהיל. כמעט התעלפתי. אחות הביאה לי מים". אחרי שבוע הפזילה חזרה, אך רק לסירוגין.
מרים פיקסל, מורה מרמת השרון, אם לשבעה, מספרת: "גדי, שהוא דוד שלי, סיפר לי שהצליח במספר מקרים לתקן פזילות. יצחק, בני בן ה-12, סבל מפזילה מילדות. הרופאים רצו לנתח אותו כשהיה בן שש, אך חששנו מסיבוכים וסירבנו. לפני מספר חודשים גדי הגיע אלינו לביקור והתמקד ממרחק של כשלושה מטרים בעיניו של בני – ולא להאמין, הפזילה נעלמה ואין לה שריד וזכר".
"גם שובה-מלכה, בתי בת ה-20, סבלה מפזילה מילדות. היא התאמצה ולמדה, למרות שהיה לה קשה לקרוא. גם אותה הוא הושיב מולו, עצם את עיניו ואחר כך התמקד בעיניה, הביט בה בריכוז במשך שלוש דקות – ולא להאמין, הפזילה תוקנה ועיניה ממוקדות עכשיו. בתי בת ה-17, ברכה-דבורה-חיה, סובלת אף היא מפזילה מילדות. השבוע, כשלא הייתי בבית, גדי שוחח איתה בטלפון וכשהגעתי בערב ראיתי, איזה פלא, העיניים שלה היו ישרות לגמרי. "נסים ונפלאות", היא מסכמת.
"שמתי לב שאני מצליח לטפל בשרירים קלים, כמו אלה שיש בעין ובעפעף. לא תמיד זה מצליח. בסך הכל עשיתי ל-15-20 איש תיקוני אישון. הצלחתי ב-7-8 מקרים להעלים את הפזילה באותו רגע. אחר כך היא חזרה במידה חלקית".
"כשפניתי לד"ר אורי מרמור, רופא עיניים בכיר ומנתח, וסיפרתי לו על תיקון הפזילות, הוא הגיב: "אין לי שום הסבר פיזיולוגי לתופעה. אני לא מבין אותה". מקור הפזילה, לדבריו, בחוסר איזון בין תנועות השרירים. "בכל עין יש שישה שרירים חיצוניים שמניעים אותה. חוסר איזון בין השישה גורם לפזילה", מסביר ד"ר מרמור. "אני לא מבין איך אפשר לפתור זאת בהינף יד, אבל אינני אומר שזה לא נכון". על פניו זה נראה לו הבל הבלים, אבל "עם מבחן התוצאה לא מתווכחים, אם זה אמיתי כמובן", הוא גורס.
כאב בלתי נסבל
מזרחי כבר רגיל לכך שרופאים לא מתייחסים ברצינות ליכולותיו, אך הוא שואב עידוד מהצלחותיו ובעיקר מהטיפול במיגרנות. "שם יש לי כמעט 100 אחוזי הצלחה", הוא מצהיר בפנים זוהרות.
"אני מהמקרים הקשים ביותר", מציינת דבורה בר, רואת חשבון, אם לבת 33, מתל אביב. "אני סובלת ממיגרנה כרונית יומיומית. לפעמים מיגרנה קטנה נמשכת כמה שעות, ולפעמים היא מתפתחת להתקפה רצחנית של 24 שעות, עם כאב ראש הולם ללא הפוגה ורגישות לאור ולרעש. הרופאים שונאים אותי, כי אינם יכולים לעזור לי. כבר שנים שאני עושה שיאצו, דיקור, נוטלת תוספי מזון, משתמשת באדוויל, משרה את ראשי במי קרח, עושה הליכות ומנסה לנהל אורח חיים רגיל". בוקר אחד, כשחוותה בר מיגרנה בינונית, טלפנה למזרחי. "שוחחתי אתו בטלפון הוא ביקש שאנשום נשימות עמוקות. כעבור 20 דקות חשתי הקלה זמנית. גדי הוא אדם טוב ומלא רצון טוב. אצלי לא קרה מהפך דרסטי. אני הראשונה שמצטערת על כך. אני מקווה שלמיגרנות קלות יותר הוא יכול לעזור".
לעומת זאת, לטל שטוטנד, בן 24, בעל עסק עצמאי מהרצליה, היה ניסיון שונה. "מגיל צעיר סבלתי ממיגרנות שהלכו והחמירו ובגיל 21 זה הגיע למצב בלתי נסבל. חשבתי שאני משתגע מזה. נטלתי את כל סוגי משככי הכאבים 3-4 פעמים ביום, וגם זה לא עזר", מספר שטוטנד. "בקיץ ובחילופי עונות הייתי מקבל התקפים 4-5 פעמים בשבוע. כל פעם שקיבלתי התקף, רציתי לתלוש את שערותיי מכאב. הייתי אצל פרופסורים, נוירולוגים ומטפלים סינים ומאום לא עזר". לפני כחודשיים נחשפה אחותו של טל לכתבה על מזרחי וביקשה מאחיה להתקשר אליו.
"אני לא מאמין בנסים ונפלאות", מדגיש טל. "גדי ביקש שאתקשר אליו כשיהיה לי התקף. בצירוף מקרים קיבלתי למחרת התקף. המוח התפוצץ לי. גדי הדריך אותי דרך הטלפון להיות בשקט, לנשום עמוק ולתת לו אפשרות לשלוח לי אנרגיות. זה נמשך גג שתי דקות. ההתקף עבר ולא היה לי 'הנגאובר' כפי שקורה לי לאחר נטילת כדורים. הרגשתי חדש. לא האמנתי".
כעבור שלושה ימים הגיע התקף נוסף. "כעבור חצי שעה כבר חייכתי. חברתי לא האמינה, כי ההתקף מעולם לא עבר מעצמו. כעת, כשאני חש כאב קטן, אני נושם, עושה עיסוי במשך רבע שעה והמיגרנה נעלמת מבלי שאזדקק לכדור. גדי טיפל בי רק פעמיים דרך הטלפון. מעולם לא ראיתי אותו. הנוירולוגית שלי לא הייתה מוכנה להאמין. זה נשמע אמנם הזוי, אבל אני אסיר תודה לו. אף אחד לא מאמין לי שהטיפול נעשה בחינם".
גדי, איך אתה עושה את זה?
"אני מפעיל את כוח המחשבה ומתכוונן שיקרה מה שאני רוצה. המטופל חייב לרצות ולהשתתף איתי בעשייה. כלומר, לרצות ולהתכוון".
מה אתה מרגיש בשעת הטיפול?
"אני מרגיש שאני מתרכז, מתכוון מאוד, חושב על האיבר הכואב של המטופל, רוצה שהחלק הפגוע יתרפא".
מה מניע אותך?
"יש לי רצון עז לעזור לאנשים. כשאני מצליח לעזור, זה מעניק לי סיפוק אדיר".
יכול להיגרם נזק כלשהו?
"אני עובד על הכוונה. אם הכוונה שלי טובה, אין סיכוי שאזיק. בנוסף, אני שואל כל אחד לפני הטיפול אם יש לו בעיות לב או בעיות במחזור הדם".
האם הטיפולים שאתה מעניק חוללו שינוי בחייך?
"בוודאי. זה סיפוק אינסופי, הנאה והתעלות. הפכתי לאדם רגוע ונינוח, אך גם זהיר. פעם לא היה לי כמעט פחד בלב. היום אני שומר על עצמי ומרגיש נטל של אחריות, שלא יקרה לי חלילה משהו, כי יש עוד הרבה אנשים שזקוקים לי ואני צריך לטפל בהם".
"מי שהכיר אותי בעבר, קצת קשה לו לעכל את השינוי שחוללתי בחיי, אבל מקבלים את זה ומפרגנים לי בלי סוף. מבחינת אופי, נשארתי אותו אדם. אמנם לא חסר לי דבר, אך אני אוהב פשטות וחי בצניעות. זה מתבטא בכל המובנים: בביגוד, באוכל, במכונית. אני לא נוהג במכונית מפוארת, הולך הרבה ברגל במקום לנסוע ומכבד מאוד אנשים".
ליצירת קשר: טל' 052.8534045
מתוך: מגזין דרך האושר
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה