שוב שאלו אותך בריאיון עבודה אם את מתכננת ילדים?

קוראות יקרות, התדעו לומר מה משותף לשלוש השאלות הבאות? "תגידי, ההורים שלך כבר יצאו לפנסיה?", "חמותך זמינה לבייביסיטר כשהקטן חולה?" ו"את מתכננת עוד או שסגרת את הבסטה?". אתן צודקות! כולן שאלות אישיות וחטטניות שהופנו כלפי נשים בראיונות עבודה בישראל בחודשים האחרונים. מהפוסטים הזועמים שעולים חדשות לבקרים בקהילות בפייסבוק, ניתן להסיק כי למרות אופיין המפלה, שאלות בנושאי הורות ופריון עדיין נפוצות מאוד ברוב ענפי המשק הישראלי. 

>> כמה פעמים יצא לך לראות אישה מחליפה מנוע במוסך? 

"קודם כל, חשוב שתדעי שמותר לך לסרב לענות על שאלות כאלה", אומרת עו"ד עמית קובו־רום משדולת הנשים ואחת מיוזמות "#אל_תשאלו" – מאגר אינטרנטי אנונימי המלקט דיווחים על שאלות מפלות בראיונות עבודה. "מדובר בשאלות שהתשובה עליהן היא בגדר מידע שאסור להפלות בגינו בקבלה לעבודה, כפי שנקבע בחוק שוויון זכויות בעבודה. כלומר, עצם השאלה היא במסגרת החוק, אך אסור למראיינים להשתמש בתשובות בשביל לקבל החלטה. ברגע שמגיעות למאגר שלוש תלונות על אותה החברה, אנחנו מביאות את זה לידיעת החברה".

עו"ד עמית קובו־רום: "באמת תתבעי את החברה שאת עובדת בה? ואם לא התקבלת, תסתכני בכך שתצטיירי כ'טראבל מייקרית'?"

אוקיי, אבל מה אני עושה בזמן אמת?
"אם מראיין או מראיינת שואלים שאלות סקסיסטיות, כמו למשל כמה עזרה יש לך בבית, את יכולה למסגר מחדש את הדיון ולנסות להסיט את השיחה למונחים של זמינות לעבודה ודרישות התפקיד. את יכולה לענות באופן ישיר וענייני: "אני מניחה שאתה שואל אותי את השאלות האלה כי אתה מעוניין לדעת מה הפניות שלי למשרה וחשוב לך לדעת לכמה שעות אני יכולה להתחייב, אם כך אשמח לשמוע מה הציפיות שלך ולהשיב בהתאם".

לגיטימי שאעיר למראיין או למראיינת במהלך הריאיון?
"אם את מרגישה שאת רוצה ויכולה, אז בהחלט. אני ממליצה לעשות את זה בטון ענייני ולומר משהו כמו 'תשמעי, אני מבינה שזה מעניין אותך, אבל המידע שביקשת הוא מידע לא רלוונטי ואסור לך להפלות בגינו'. זה בסדר גמור שמעסיק רוצה לברר זמינות ופניות למשרה, זה פשוט צריך להיעשות באופן שאינו חודר לפרטיות של המועמדת ולא מניח הנחות".

אני יכולה לתבוע את המעסיק?
"אם את מרגישה שנעשה לך עוול את יכולה להגיש תביעה בבית הדין לענייני עבודה, אבל את צריכה להביא בחשבון כמה דברים. קודם כל, נטל ההוכחה הראשוני הוא על התובעת. את מחויבת להוכיח שהשאלות המפלות אכן נשאלו. אם הצלחת לעשות זאת מתהפך נטל ההוכחה ואז החברה הנתבעת צריכה לשכנע את בית הדין שההחלטה שלא להעסיק אותך לא נבעה מטעמי אפליה. עם זאת, צריך להביא בחשבון שתביעה יוצרת סיטואציה בעייתית עבור התובעת. נניח שהתקבלת לעבודה, באמת תתבעי את החברה? ואם לא התקבלת, תסתכני בכך שתצטיירי כ'טראבל מייקרית', בידיעה שהשמות של התובעות יעלו בחיפוש פשוט בגוגל? כנראה שלא. אחרי הכול, גם אם תזכי בתביעה, הרף העליון לפיצוי עומד על 50 אלף ש"ח, ובדרך כלל מסתכם בהרבה פחות". 

אז מה הדבר הכי חכם שאני יכולה לעשות?
"אם התקבלת לעבודה במקום ששאל אותך שאלה מפלה את יכולה לנסות ולהשפיע על המציאות מתוך הארגון. אם את מרגישה בטוחה במקום שלך ומרגישה שיש עם מי לדבר, את יכולה להניע תהליך פנים־ארגוני שחותר לשנות את האופן שבו מגייסים נשים לחברה. את גם מוזמנת לפנות אלינו וננחה אותך איך לעשות זאת. כך או כך, בכל מקרה שנשים פונות אלינו נשמרת דיסקרטיות מוחלטת מול המעסיקים. המטרה שלנו היא לא לעשות שיימינג אלא להביא את החוק למודעות ולהציע פתרונות מעשיים".