"לא אמרתי לאמא שלי שאני סוג של אישה טרנסית"

"קשה להסביר אותי. בת 22, נמשכת מאוד לגברים, מאוד פרפקציוניסטית, אוהבת להיראות טוב ולהרגיש נשית. האם אני אישה טרנסית? כנראה, אבל כרגע אני לא מגדירה את עצמי. אני עוד מגששת, רוצה עוד רגע לראות מה אני מרגישה עם עצמי", מספרת לנו רוי עטיה, בת יחידה, שנולדה בתור בן בשם רועי, אך בשלוש השנים האחרונות חיה ומזדהה כאישה. לרגל חודש הגאווה שמסתיים בעוד מספר ימים, ישבנו עם רוי לריאיון ושמענו ממנה על כך שגם בקהילה הגאה – אפשר לא להיות סגורים על עצמכם, וזה לגמרי סבבה.

>> בעל הבית ביקש שנגיד שאנחנו לא לסביות, אלא שותפות לדירה

את לא מגדירה מי את. אבל האם אוהבת את עצמך היום?
"אני אוהבת את האיכויות שלי, את הפנימיות, את הראש שיש לי על הכתפיים אני אוהבת מאד, וגם את האדם שהפכתי להיות. אני אוהבת להתלבש יפה, חולצות בטן, לטפח ציפורניים, אבל אני לא כל כך אוהבת את המראה החיצוני ואני עובדת על זה".

איזה ילד היית?
"קסם. שקט, ממושמע. ביסודי הייתי חנון, מבחינתי הייתי חנונית. ידעתי שאני נמשכת לגברים כבר מגיל חמש. בכיתה ו' הייתה לנו חבורה של בנות ושני בנים ויום אחד הם הפסיקו לדבר איתי וכששאלתי למה, הבנות אמרו שאני מתנהג כמו הומו. ככה שמעתי פעם ראשונה את ההתייחסות הזאת כלפי, והיא ריחפה מעלי כל הזמן. בחטיבה ובתיכון כינו אותי ילד הומו ואני ידעתי שזה נכון, שאני נמשכת לגברים. היה לי קושי חברתי. לא היה חרם אבל היו הערות והיו שלא דיברו איתי. בכיתה ט' סיפרתי לחברה שלי שאני הומו. היא חברה שלי עד היום. סיימתי את התיכון עם בגרות מלאה ואת השירות הצבאי עשיתי בחיל המודיעין, והשתחחרתי אחרי שנה ומשהו על רקע מגדרי".

היא נולדה ברחובות וחיה עם אמה בכרמיאל. בת להורים שהתגרשו כשהייתה בת שלושה חודשים. אביה היה נוכח בחייה עד שהייתה בת 13, כיום הם לא בקשר. לדבריה, עטיה מעולם לא הרגישה שהיא זקוקה לדמות אב, ועל אף שאמה עוד לא רואה בה כבת, היא מסתפקת בקשר עמה ועם סבתה. "היא עדיין קוראת לי בלשון זכר, אבל הקשר שלנו מצוין, היא יודעת על הכול. אני מכירה את עצמי 22 שנה והשינוי שעשיתי נראה לי דרמטי, מאוד התעדנתי. הארכתי שיער, עשיתי החלקה ועכשיו השיער שלי קצת גלי. אני קמה בבוקר וזה כבר לא שיער של בן. עשיתי לייזר בפנים והן חלקות היום, וגם ניתוח הגרוגרת עשה אותי נשית יותר".

רוי עטיה | צילום: באדיבות המצולמת

הבעייתיות בקשר עם אביך קשורה לשינויים שעשית?
"הוא ידע שאני הומו אבל כשעברתי לתל אביב וגרתי עם בן זוג כולם ידעו חוץ ממנו. הייתי אמורה לפגוש אותו ותהיתי מה אלבש. לא הרגשתי נוח לשים חולצת בטן ולהתמודד עם ההסברים, אז לבשתי מכנס פשוט וז'קט של בנים. אחרי המפגש, הבנתי שלא בא לי להתמודד ולהסביר את הסיטואציה והחלטתי שאני עושה מה רוצה כי בא לי להיות מי שאני. לא ידעתי אם יקבל אותי או לא, אז הנחתי לזה".

היום כאמור, השניים לא בקשר, והשינוי שלה לאישה טרנסית לא דובר במשפחה.

איפה אמא בתוך הסקאלה?
"היא אומרת שהייתי ילד יפה, אבל אני לא הרגשתי חתיך, תמיד הייתה מעליי העננה של הומו. היא תמיד שאלה מה עם חברה, בת זוג, והייתי מנפנפת אותה. רכשתי הרבה איפור בעבר וכשהיא ראתה אמרתי לה שזה למתנה. ועם זאת יום אחד כשהשקעתי הרבה זמן בהתארגנות לפני יציאה, היא נכנסה לראות מה קורה ודחפתי מיד את כל האיפור לארון. היא ראתה את הכמויות ושאלה, אז כבר עניתי לה ש'תעזבי אותי, את יודעת'. היא שאלה 'אתה הומו'?, אישרתי לה מה שהיא כנראה כבר הבינה והיא רק אמרה בתגובה ש'אני מקבלת אותך כמו שאתה'. היום הקושי הוא אחר. לא אמרתי לה שאני סוג של אישה טרנסית, עד היום אני לא אוהבת להגדיר את עצמי. אני זאת אני".

ממש כפי שהיא נמנעת מהגדרות, גם את ההליך השלם להתאמה מגדרית רוי מעוניינת לעשות בקצב שלה, ובלי הליכים פולשניים: "אני רוצה לבצע את ההתאמה המגדרית בקצב שלי עד איפה שיתאים לי", היא מספרת. "בקרוב אני אעשה ניתוח אף כי אני רוצה מראה אף מעודן יותר וכבר הלכתי לייעוץ. אני לא אעשה ניתוח פולשני לשינוי הפנים, אבל כן הזרקות למראה מעודן. עברתי הליך ייחודי מסוגו של השטחת גרוגרת בלי צורך בחתך חיצוני, פחות כואב מעקירת שן. הייתי לילה בבית חולים, הייתה נפיחות באזור אבל נרדמתי כמו תינוק ובבוקר יצאתי הביתה. זה אושר מבחינתי".

>> דמי לובאטו מבקשת שתחזרו לפנות אליה בלשון נקבה

רוי עברה את הניתוח אצל פרופסור אבי חפץ, מומחה ברפואת א.א.ג וראש צוואר ומנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיית ראש צוואר בא.ר.ם – המרכז הרב תחומי לרפואת א.א.ג שבאסותא, אשר פיתח שיטה ניתוחית חדשה ופורצת דרך. באחוז ניכר מהגברים סחוס המגן (הגרוגרת) בולט באופן ניכר, תופעה אשר שכיחה הרבה פחות בנשים והיא ממאפייני המין הגברי. בקרב קהילת הטרנסג'נדריות ששינו מינן מזכר לנקבה, הדבר עלול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות חייהן ובביטחונן העצמי.

איך את חיה עם הדואליות הזאת של בן-בת?
"בשלום. עברתי דרך ארוכה מילד הומו. אני עדיין לא שלמה עם עצמי אבל לומדת לחיות בין הבין לבין".

בכל הקשור לרומנטיקה רוי בטוחה בעצמה מאוד גם כן. לא הייתה לה התנסות עם אישה והאהבה הראשונה שלה הייתה לגבר הומו: "גרנו יחד, הייתה בהתחלה הכחשה גם מצידי של מי שאני, התחלתי להתאפר, הוא לא ראה בי אותה פרסונה. לקראת הסוף אמר לי שאני נשית מדי לטעמו וזה נגמר. בהוויה שלי עם עצמי אני חיה חיים סטרייטים. פעם הייתי בקהילה יותר הומו, ולא הרגשתי בבית כי ההומואים רוצים גבר ולא יודעים איך לאכול אותי מאופרת ומתוקתקת ועם חולצות בטן, ואף אחד לא מתחיל איתי".

רוי עטיה | צילום: באדיבות המצולמת

אז איך נראה הגבר שלך? חסרה לך אהבה?
"מישהו שהוא סטרייט או ביסקסואל. מאז אותו גבר לא הייתה לי אהבה, אין לי יחסי מין מזדמנים. עכשיו יש התחלה של משהו אבל אני לא מפתחת ציפיות, וכן, חסר לי לאהוב ולהיות נאהבת".

כיום עטיה מתגוררת בתל אביב בדירה שכורה עם שתי חברות, מתפרנסת מממלצרות במסעדה של חיים כהן ("חיים שואל אותי מתי יוכל לפנות אלי בלשון נקבה") ולפני כן עבדה שנתיים וחצי במסעדת טוטו. למרות שהיא מתנשאת לגובה 1.79, היא נועלת עקבים של 15 ס"מ וחולמת להפוך לדוגמנית: "אני לא במסלול של הטיול של אחרי צבא או ללכת ללמוד, כי אין לי יכולת נפשית. אני מאמינה שהדוגמנות תפתח לי דלתות לעוד היכרויות וככה הסיפור שלי ייחשף ברבים. אני רוצה להתחיל בפריז, אני מאד אוהבת את העיר, את השפה ואת התרבות, אבל גם מילאנו זו אפשרות וגם ניו יורק או לוס אנג'לס". בחיים היותר בוגרים, אגב, היא מדמיינת את עצמה עורכת דין, מטופפת בעקביה במסדרונות בית המשפט.

את חושבת על הורות?
"החלום שלי הוא חמישה ילדים, אבל אני לא רואה את עצמי עושה ילדים עם זוג לסביות למשל. במקרה שלי המימון הוא מכשול. אני רוצה חיים רגילים עם גבר, ואני רוצה להיות האימא של הילד שלי. למרות שאני לא יכולה להיכנס להיריון, אני יכולה להכניס להיריון. אם אגיע לגיל שלא אמצא פרטנר ואהיה במקום שלם, אני אביא ילד לבד, אולי מתרומת ביציות, אבל זה לא האידיאל מבחינתי".

למה חשוב לך לספר את הסיפור שלך?
"אני מאמינה שהסיפור שלי יכול לשנות תפיסה. אדם יכול להיות מאושר בכל מגדר, אנחנו לא צריכים להתבייש בשום דבר אלא להיות שלמים עם מי שאנחנו".