"יש לך חלל בבטן שרוצה להתמלא ולהביא ילדים – וזה לא קורה"

היא מגדירה את עצמה אישה יוצרת, אימא וזמרת – בסדר הזה. רוחמה בן יוסף החרדית ("אל תכניסו אותי להגדרות") חיה ונושמת אהבת חינם. זו המהות שלה באמת ובתמים, ואל תהיו ציניות – זה גם מה שעוזר לה לחיות כל הזמן בהודיה.

>> מתנגדת לנישואים ותומכת בישראל: 12 עובדות מרתקות על הלן מירן

בשבילה, דתיה או חילונית, איש השמאל או הימין – כולנו דומים למרות השוני ויאללה, לפזר אהבה וכמה שיותר, בשירים כמו בחיים. ההפגנות סביב הרפורמה המשפטית ביאסו אותה ("אני לא שמחה מהדרך שזה נעשה. לא משנה לי מה את לובשת וחושבת. מה שקורה מסביב, זה מסע הפחדה מטורף") אז היא יזמה פרויקט בשם "לעורר אהבה". מי שהסתובבו ברחובות תל אביב בשבועות האחרונים נדהמו כשהם ראו אישה דתיה עם שביס לראשה מציעה להם עוגות שמרים תוצרת בית ועליהן מדבקות "לעורר אהבה" שעיצב איתה דורון עשור.

"רבים שביקשתי לתת להם עוגה שאלו אותי למה בעצם, ועוד בחינם", היא מספרת "מצד אחד זו הייתה פדיחה לצאת מהבועה אבל עניתי לכל אחד ששאל שזו הדרך שלי להגיד לו שאני אוהבת אותו כמו שהוא. האהבה ישנה, צריך רק לבטא אותה ולעורר אותה. למה לחכות לה. אנשים התרגשו מהמחווה, דווקא בגלל שאנחנו מקוטבים בתקופה הזאת אפשר לגלות את הפשטות שבאהבה. מישהי שקיבלה עוגה סיפרה בהתרגשות שבאתי אליה כשסבתה אושפזה וכמה נעים היה לפגוש יד אחות".

רוחמה בן יוסף | צילום: שירה ביליג

הבטן רוצה להתמלא

ברזומה המקצועי שלה כבר שלושה אלבומים, והיא פותחת קופות בהופעות אינטימיות וגם עם להקה – לנשים בלבד. יש לה קהל מעריצות שהולך אחריה והיא מתפרנסת בכבוד, ואף מכלכלת את משפחתה. היא בת 38, בכורה מ-11 ילדים. נולדה ברובע היהודי בירושלים בתשעה באב ("איזה תאריך להיוולד בו", היא מחייכת). כשהייתה בת ארבע עקרה המשפחה לדימונה. אחד מאחיה הוא הזמר והיוצר עקיבא תורג'מן ששיתף פעולה עם ישי ריבו ודודו טסה. ההורים הם אנשי חינוך, דתיים לאומיים. "כל האחים נשארו דתיים, אנחנו משפחה מאוד קרובה. להוריי יש מעל 40 נכדים, כבר לא סופרים. גדלנו שלושה-ארבעה ילדים בחדר, ואחרי שיפוץ בבית בנו לי חדרון קטן, 'המערה של רוחמה', קראנו לה. וזו הייתה הצלה שיש לי את המקום שלי". במהלך השירות הלאומי שלה הכירה את בעלה.

בלי שידוך?
"לא חיכיתי לשידוך. בחברה החרדית זה דינמי, את יכולה לראות מישהו ולבקש מחברה שתעשה את השידוך ביניכם. יהונתן שבא מצרפת להורים שעם השנים לקחו על עצמם עוד ועוד מצוות, היה דתי שחיפש את דרכו. כשראיתי אותו, חשבתי שאני אכיר לו מישהי, אבל במחשבה שניה אמרתי למה לא אני, והתחלתי איתו. הוא אמר 'אין בעיה, בכיף', יצאנו שלושה וחצי שבועות והתארסנו".

מה יהונתן עושה?
"הוא אברך לומד תורה, בעבר עסק בכל מיני עבודות, כיום הוא לומד תורה ואני המפרנסת".

"כולן סביבי בהיריון ורק אני לא, ואת רוצה ליישר קו חברתית. אחרי שנה שזה לא קרה שאלתי מה העניינים. יש לך חלל בבטן שרוצה להתמלא ולהביא ילדים"

תחושה קשה.
"כן. יש לך חלל בבטן שרוצה להתמלא ולהביא ילדים וזה לא קורה. בהמשך התברר שיש לי שחלה פוליציסטית (ריבוי ציסטות בשחלה דב"א) שגורמת לאי ביוץ אצל רבות, יש כאלה שלא יודעות שיש להן ובכל זאת יולדות. הייתי מבוהלת. אני מאלה שלא מתקרבת למחט מרוב פחד".

כמה זמן עבר עד שזכית בפרי בטן?
"חמש וחצי שנים. בתקופה הזאת התחלתי לכתוב. עד אז לא היה לי לחלום להפוך לזמרת כילדה, ניגנתי על פסנתר ועשיתי בגרות במוזיקה אבל זה היה בוסרי. בגיל 22 הבנתי שהדרך שלי להיפגש עם הכאב זה בכתיבה ומצאתי את עצמי כותבת ונוגעת בלב שלי. לא הצלחתי להרות, כל פעם נתקלתי בקיר ובעוד תסכול ובעוד אכזבה. מתוך המסע הכואב שלי נולדו השירים. באותה תקופה עבדתי עם נערות בסיכון וביקשו ממני לשיר שיר שלי. התביישתי. זה לא היה פשוט לי להופיע ועצמתי עיניים ושרתי וכשפקחתי אותן ראיתי שהן בוכות".

ואז באופן טבעי באו ההופעות?
"לא התחלתי להופיע כי רציתי. נדחפתי לזה. הבנתי שיש לי חומרים שאני צריכה לחלוק אותם. קיבלתי מתנה והיא לא רק שלי. בתחילה לא היה לי נוח על במה, יהונתן מאוד תמך בי".

ואז הגיע הילד?
"כן, אחרי חמש וחצי שנים של טיפולים והפריות חוץ גופיות נולד אליעוז. היום הוא בן 12 וחצי לומד בישיבה תיכונית בר אילן בתל אביב. זה היה כמו נס. כעבור תשע שנים נולדה אורי מרים בת ה-3 ואלישע בן עשרה חודשים. הייתי בהלם כשהריתי אותו, סיפרתי על הנס הזה וביקשתי שיתפללו עליי. לידה זה לא דבר שאפשר לתכנן וזה עלול לייצר הרבה מתח ולחץ ופחד אבל מרחב ההשפעה הגדול הוא מי אני אהיה שם, זה משפיע ישירות על התרחשות הלידה. הכל זה חסד, רחמים גדולים ואהבת עולם".

רוחמה בן יוסף | צילום: שירה ביליג

רוחמה ויהונתן גרים בסביבה חילונית בתל אביב ליד דיזנגוף סנטר, הבית פתוח ומאפשר. לפני כן, הם התגוררו בישוב הדתי מרחב עם בנגב. "עזבנו כי הרגשנו שצריך חיבורים בעם ישראל ושאנחנו צריכים לעשות את זה, עוד לפני הרפורמה המשפטית. אני לא מתחברת להגדרה 'דתיים'. חלאס, אנחנו עם ישראל, והוא אחד, אני מכירה צדיקים שהם בלי כיפה, כולנו רוצים להיות בתנועה של עבודה פנימית, מבחינתי זו האמונה, להיות בן אדם יותר טוב, זה בקיום שלי".

אישה מיילדת גבר

במופע "מעוררות אהבה" היא שרה ומנגנת ולצידי רחלי אנקרי, והוא רץ בהצלחה ברחבי הארץ. המופע עוסק בזוגיות ובא לתת כוח וכלים למי שמעוניינות בזוגיות ארוכת טווח, להתעורר בבוקר עם הגבר שחלמתן עליו, במודעות מתפתחת ומשמחת. בין היתר, הדיבור במופע כולל כמה משפטים שחושפים כי הדינמיקה הזוגית תלויה בסופו של דבר באישה: "גבר הוא צייד. ככל שאת משחררת ככה הוא יעשה הכול לשמח אותך", "אישה מיילדת גבר", "האישה היא מחוללת את הקשר הרגשי, הגבר מגיב. אם היא תחליט שלא יהיה ריב – לא יהיה ריב". כשהערב קצת מתחמם ורוחמה שרה, קהל הנשים רוקד וצוחק ובוכה.

נשמע כמו סוג של שליחות שלקחת על עצמך?
"כשאת יוצאת מעצמך, את פוגשת את האחר. זה מתחיל בקשר שלי עם עצמי להיות קשובה לעצמי וזה מתרחב לאיש שלי ולמי שסביבי. כל אחת היא כור אטומי קטן שיש לו קרינה מטורפת וכשנשים חוזרות מהמופע יש להן אנרגיה מטורפת של אהבה".

יש מצב שתופיעי בקהל מעורב, גם מול גברים?
"לא. אין סיכוי".

את רוצה ילדים נוספים?
"בוודאי. עוד כמה חודשים נתחיל לרחרח. אי אפשר להשוות את הקושי מול התמורה. זו מתנת חינם".