"כשרווקה נכנסת לבית כנסת ורואה נשים עם הילדים שלהן, היא לא תרצה לבוא יותר"

בעידן בו האפליקציות השתלטו בקרירותן על משפטי הפתיחה, על ההיכרות הספונטנית בבר, ואפילו על שידוכים בין חברים – נדמה שקשה יותר היום למצוא אהבה. באופן מפתיע, פיתרון הדייטינג החדש בשוק שנועד להציע אלטרנטיבה להחלקות ימינה ושמאלה – מגיע בכלל מכיוון הציבור הדתי-לאומי.

>> "כאב לב זה משהו שאפשר לחיות איתו": נשים מספרות על קשרים עם גברים נשואים

ארגון "באים בטוב", שמאגד תחתיו ארגוני דייטינג נוספים, נוצר כדי להילחם בתופעה שמטרידה את הציבור הדתי-לאומי כבר מספר שנים: רווקות מאוחרת. "הרבה פעמים שואלים אותי מה הכוונה במאוחרת", אומרת שירה מס, מנכ"לית "באים בטוב". "בציבור שלנו, הנורמה היא חתונה בגיל 22-25, אבל החוויה של רווקות מאוחרת היא מאוד סובייקטיבית. אם זה מקום יותר דתי אז רלוונטי להתחתן בו בגיל 20, ובגיל 22 את יכולה להרגיש שכבר מאוחר".

זה מונח שבציבור החילוני כמעט ולא קיים.
"נכון. הרווקות הדתית היא אחרת, הציבור שלנו משלם מחיר כפול. מצד אחד, כמו החרדים, חשוב לו לשמור על לא לגור יחד לפני החתונה והמסגרת ההלכתית. מצד שני, הוא מחפש אהבה ורומנטיקה, רוצה כימיה, חיבור, קשר ועומק כמו הציבור החילוני. בחור או בחורה דתיים לאומיים שהחליטו לשמור את עצמם לנישואין ולא חווים אינטימיות עד גיל 30 ומעלה – מה זה עושה לנשיות? מה זה עושה לגבריות?". 

מאחר שמסגרת החיים הקהילתית בקרב הציבור הדתי-לאומי נסובה סביב הפן המשפחתי, הדבר מייצר בעייתיות נוספת, לדבריה. "אצל הדתיים זה אקסטרה חזק בשבתות וחגים. אין לך עם מי לעשות סעודה, ואם יש – אז את בחברת נשואים ומקבלת כל הזמן את המראה הזו של 'לך אין'. זה בפרצוף שלך כל הזמן. הרבה נוסעים לעשות חגי תשרי בהודו, אבל כמה אפשר? יש אצלנו רווקה שסיפרה שהיא כבר החליפה ארבע פעמים מעגלי חברות, כי בכל פעם נשות המעגל התחתנו והיא הרגישה לא שייכת".

אפשר גם לעודד הכלה של רווקים ורווקות בתוך הקהילות שלכם.
"הקהילה הדתית לא נותנת מספיק מקום לרווקות, וזה כל כך חשוב. למה כשחברה אחת מתחתנת והשנייה נשארת רווקה – נוצר מרחק אדיר והיא נשארת לבד? היום, אם רווקים רוצים לעבור ליישוב קהילתי דתי ולהתבסס בו, רוב היישובים לא יקבלו אותם. כשרווקה תיכנס לבית כנסת ותראה את כל הנשים עם הילדים, היא כבר לא תרצה לבוא. חברים עם ילדים יוצאים לטיול במדבר בחנוכה? הם לא יזמינו את החברים הרווקים כי הם חושבים שהם ירגישו לא שייכים. הציבור הדתי-לאומי מייצר הפרדה מאוד חזקה בין רווקים למשפחות. מעבר לזה, אם אני מתרחקת מחברה רווקה שלי, הסיכוי שאחשוב עליה ואעזור למצוא לה אהבה גם יורד. לכן, יש לנו חבר'ה רווקים ורווקות מקשת סופר מגוונת של רמות דתיות ויש לנו כנסים שמעודדים חשיבה על איך אפשר לגרום לרווקים והרווקות שלנו להרגיש חלק מהקהילה". 

"אם תחשבי על זה, לגברים דתיים הרבה פעמים יש מצוקה הרבה יותר קשה – לגבר אין אופציה להביא ילד לבד, הורות משותפת או יחידנית זו לא אופציה"

רווקות דתית מאוחרת. ערב מאצ' אפ | צילום: תמה גימפל

"השם, איפה אתה?"

שוש תם, רווקה דתיה לאומית בעצמה ואחת ממייסדות ארגון "מאצ' אפ", אחד הארגונים הראשונים שקמו על מנת לטפל בבעיית הרווקות ומהותו היא ערבי שידוך בין חברים: "במגזר החילוני להיות רווקה בת שלושים זה בסדר, אבל בציבור הדתי-לאומי זה פחות לגיטימי. כשאת חילונית ומגיעה לדייט את אומרת 'מקסימום אצא עם ידיד או עם סטוץ'. בציבור הדתי המטרה מאוד ברורה – את רוצה קשר רציני ואת מגיעה לדייטים עם ציפיות, בוחנת בחומרה ומדברת בשלבים מוקדמים על דברים שבמגזר החילוני אולי לא יעלו בדייט ראשון". והיא מוסיפה: "ריבוי האפליקציות גורם לזה שהרבה אנשים מחפשים לחזור למוכר, לאנושי, להפסיק להחליק ימינה שמאלה".

את מרגישה מסומנת כרווקה במגזר שלך?
"יש לי משפחה מדהימה ועוטפת, אני לא מרגישה שהרווקות שלי מגדירה אותי, אבל יש רווקים שלא מגיעים להורים כי הם פשוט לא יכולים להתמודד עם הלחץ. יש אפילו קבוצות פייסבוק שמלוות אמהות לילדים מחפשי זוגיות, כדי שילמדו איך להכיל את זה. אני לא מספרת על כל דייט שאני יוצאת אליו להורים שלי, כי אני לא רוצה שתהיה עליי את הציפייה הזו ועדיין, ככל שיש יותר שיח עם ההורים על מקומם בזה – זה משתפר".

ליבילנד: "האשמתי את עצמי. זו הייתה חשיבה של אישה מוכה"

"הייתה לי חברה בת 38 ששמה קץ לחייה, והרווקות שלה הייתה אחת מנקודות הכאב הגדולות שלה. זה הלך איתי מאוד, הייתי נשואה עם חמישה ילדים ורציתי להפוך את העולם בשבילה"

שירה מס מ"באים בטוב" מודעת לעובדה שבמגזר הדתי-לאומי יש לחץ גבוה יותר להביא ילדים: "הייתה לי שיחה על זה עם רווק דתי לא מזמן. מתחילה להיות פתיחות להבאת ילד לבד, קריאה לנשים לא לאבד את האימהות. אם הגעת לגיל 30 – עכשיו זה הזמן להקפיא ביציות, לעשות תעודת ביטוח לאימהות שלך. בחור בן 40 יתקשה הרבה פעמים לצאת עם אישה בת 39 גם אם היא בול בשבילו בגלל העניין הזה. לגברים הרבה פעמים יש מצוקה הרבה יותר קשה – לגבר אין אופציה להביא ילד לבד, הורות משותפת או יחידנית אצל גברים דתיים זו לא אופציה". 

הדת לא הסתנכרנה עם ההווה.
"הרבה רווקים שואלים 'השם איפה אתה? למה שכחת אותי?' יש חבר'ה שזה מחזק להם את האמונה, שמרגישים שאלוקים מלווה אותם בתוך המסע, ויש כאלה שהתרחקו. לפני מאה שנה לא הייתה בכלל תופעה כזו של רווקות מאוחרת, ומן הסתם גם אין התייחסות אליה במקורות. ההורים סגרו שידוכים. חסרה הנהגה רוחנית בתוך התופעה הזו, ואנחנו קוראים לרבנים להיענות להתמודדויות והמצוקה של אנשים שנשארו לבד".

93% רוצים להתחתן

הכל התחיל מסיפור של רווק אחד, מספרת מס. "אדם נדיב מאוד הגיע לרב יצחק נריה, וסיפר לו שבנו בשנות ה-30 המאוחרות לחייו לא מצליח להתחתן. הוא הבין שזה לא רק הבן שלו, שזה משבר חברתי שצריך לקחת עליו אחריות כחברה, ולא שכל בן אדם יתמודד לבד באוקיינוס הסוער הזה. הרב נריה נכנס לנושא הזה של רווקות מאוחרת, הוא הכניס אותי כמנכ"לית, ולשמחתנו – תוך חצי שנה הבן של אותו האב התארס ואביו נשאר מעורב בארגון בכל הכוח". 

מה הביא אותך להצטרף?
"זה נבע הרבה מהאופן שבו הנושא נגע בי. הייתה לי חברה בת 38 ששמה קץ לחייה, והרווקות שלה הייתה אחת מנקודות הכאב הגדולות שלה. זה הלך איתי מאוד, הייתי נשואה עם חמישה ילדים ורציתי להפוך את העולם בשבילה. מעבר לכך, לבעלי יש שני אחים שהתחתנו מאוחר, ובמשך כשמונה שנים הם היו איתנו בכל שבת, זה נכנס לנו עמוק לבטן. זה שהתחתנתי בגיל צעיר לא אומר שאני צריכה לשבת על זרי הדפנה. העולם הזה קשוח, יש בו כל כך הרבה התמודדות, ויש המון נחמה בלעבור את ההתמודדות הזו בשניים".

מה גורם לעלייה באחוזי הרווקות המאוחרת בשנים האחרונות?
"בסוף, אני מייחסת את זה לירידה בהצעות של שידוכים. כמובן שיש גם את התופעה התרבותית: אנחנו מושפעים מהתרבות המערבית של השפע, רדיפה אחר שלמות, אני רוצה את הבחור המושלם אבל אני ב-FOMO – אולי אני יכולה להשיג מישהו יותר טוב? הרבה רווקים ורווקות לא מבינים שזוגיות מורכבת משני חלקים, שאם אתה מחפש להתחתן עם מישהי מושלמת אתה לא תמצא אותה – אתה אמור להיות המגדיל שלה והיא והמגדילה שלך".

אז איך התחלתם לנסות ולפתור את הבעיה?
"קודם כל חקרנו. בתפיסה שלנו, כשיש מישהו לידי שנמצא במצוקה – זו גם בעיה שלי. בדקנו במחקר שנערך על ידי 'מאגר מוחות פרופ' כ"ץ' כמה אנשים רוצים להתחתן, אולי זו בכלל לא מצוקה? אולי פשוט יש ירידה באחוזים שרוצים? אבל הדבר הראשון שראינו במחקר הוא ש-93% רוצים להתחתן. הדבר השני הוא שבערך ל-70% מהנשאלים הנושא של רווקות מאוחרת חשוב, ואז שאלנו – 'כמה רווקים אתם מכירים שבאמת קרובים אליכם?', והרבה ענו ששלושה ומעלה. אוקיי, אז אם אכפת לכם ממש, אתם מכירים ממש, למה אתם לא יותר פעילים בלחבר בין הרווקים והרווקות האלה? רק 24% אמרו שהם מציעים שידוכים לחברים הרווקים שלהם. במקביל, ראינו ש-61% אחוז מהציבור הכירו דרך אנשים. שידוך של חברים לחברים עובד יותר טוב מכל שאר הפתרונות ביחד, ולמה? כי אני מכירה את חברה שלי, אני יודעת מה הוייב שלה, וכשאני פוגשת מישהו אני אקלע הכי מדויק, בטוח יותר מתוכנה".

מה גורם לאנשים להימנע מלשדך לחברים שלהם?
"קודם כל, יש לנו אשליה שחברים שלנו מסודרים, שהם דואגים לעצמם, אבל יש אתגרים במרחב הוירטואלי: נשואים שמחפשים רומנים, אנשים שמחפשים בעיקר מין. כשחברה מציעה לי מישהו שהיא מכירה מהעבודה זה כל כך הרבה יותר רלוונטי אליי וארגיש יותר בטוחה. כששאלנו אנשים למה הם לא משדכים ציפיתי שהתשובה תהיה 'החיים עמוסים, אני לא מספיקה', אבל התשובה הייתה 'לא נעים לי'. הרבה מרגישים שכשהם משדכים למישהו הם חודרים לפרטיות, או שאם ניסו להציע בעבר למישהו ונדחו – הם מפסיקים. ואני רוצה לומר: תשלחו הודעה! 'איפה את היום? בא לך שאעביר לך הצעות?', כמה חום הודעה כזו יכולה להכניס לבדידות שברווקות. זה לא קשור לדתיים או חילוניים – זה של כולם". 

אז איך אתם גורמים לאנשים לעשות את זה יותר?
"בשתי מילים: שדכנות המונים. כל אחד הוא שדכן. מיפינו את הארגונים ששם כדי לעזור לאנשים להתחתן ולא כדי לעשות כסף, אלה ששומרים על פרטיות ואמינות בתוך התהליך. התחלנו לשבת אחת לחודש ולהבין איך מעלים את אחוזי השדכנות בציבור. בפועל אלה ארגונים שמתחרים זה בזה, אבל חשוב להם לפתור את הבעיה ולכן הם מתכנסים". 

רווקות חרדית מאוחרת. שירה מס, מנכ"לית באים בטוב | צילום: באים בטוב

כאמור, ארגון מאצ' אפ בהובלתה של שוש תם הוא יוזמה שהחלה לפני שנים אחדות, דרכה נהגו המשתתפים לחדד את חושי השדכנות שלהם בערבים ייעודיים לנושא – אורחים מגיעים עם רשימת מועמדים ומועמדות ומנסים לשדך ביניהם. הקורונה הגיעה וטרפה את הקלפים, וכך קמה אפליקציית matchers ("אפשר לנהל שיח עם השדכן או השדכנית בצד השני כדי לבדוק אם ההצעה רלוונטית לרווק או לרווקה שהם מציעים"). ברגע שהיה ניתן להיפגש שוב בבתים, יוסדו בשיתוף פעולה עם "באים בטוב" ערכות מאצ' אפ שמקלות על ערבי השידוכים הללו להתרחש, ושומשו כבר בלמעלה מ-500 סלונים בישראל. "פיתחנו ערכה שמאפשרת לזה להיות אפילו יותר קל ונוח – רק תארגנו את המפגש. פתחו את הסלון ותזמינו אנשים", אומרת מס.

"בתור רווקה, יש משהו מאוד מחמם את הלב בזה שמישהו נכנס איתך לתוך זה", מסבירה תם, "את פתאום לא לבד בתוך המסע של מציאת הזוגיות. ברור שיש את אספקט הפדיחה, אבל הרבה מאוד רווקים ורווקות אומרים לנו שבלי ערבי המאצ' אפ והאפליקציה הייעודית הם לא היו מקבלים הצעות לשידוכים במשך חודשים".

"ריבוי האפליקציות גורם לזה שהרבה אנשים מחפשים לחזור למוכר, לאנושי, להפסיק להחליק ימינה שמאלה", היא מוסיפה, "רוצים שמישהו יסתכל עליהם ויחשוב עליהם בצורה יותר עמוקה. אנחנו נותנים לתהליך מציאות הזוגיות כבוד. וכן, כמות ההורדות באפליקציה מטורפת, חילונים ודתיים".

"האפיק הנוסף שלנו הוא הכשרות דייטינג וזוגיות לבני ישיבות בעזרת מיזם 252", מספרת מס, "כבר בהכשרה הראשונה נרשמו 400 בני ישיבות שרצו ללמוד איך ליצור את החיבור הראשוני. כשאתה לומד איך להתנהל בתחום הזה בגיל צעיר יותר, הסיכויים שתגיע מוכן יותר לקראת גיל 30 גדל משמעותית. עשינו כבר חמישה מפגשים, הם יושבים ולומדים איך משוחחים עם בחורה, איך מייצרים אינטימיות ואיך מקבלים את ההחלטה האם זה מתאים או לא. יש צורך בלמידת התקשורת הזו, בסוף הכול מתחיל משם".

"אנחנו רוצים להדליק את הארץ", היא מכריזה. "יש לך חברה ואת רוצה לדאוג לה? תסתכלי באתר שלנו איפה ערב המאצ' אפ הקרוב אלייך או תזמיני אנשים לסלון שלך, יצאו מזה המון חתונות. הזוג הראשון שהתחתן בתוך היוזמה של ערבי המאצ'-אפ זה גיסי. אחרי חצי שנה כבר רקדנו איתו מתחת לחופה, אז אני כל כך משוכנעת בכלי הזה, השיטה הזו עובדת הכי טוב".

>> "הסתובבתי עם חבורות גברים בעזריאלי ועזרתי להם להתחיל עם נשים"

רווקות דתית מאוחרת. ערב מאצ' אפ | צילום: תמה גימפל

"כשאני מחפשת עבודה, אני כותבת קורות חיים מדהימים ומעלה אנשים מהאוב כדי שיעזרו לי למצוא, למה שלא נתייחס באותו אופן לחיפוש זוגיות?"

כמה הרווקים והרווקות עצמם מעורבים בכל זה?
"המון. הדבר שהכי מעצבן רווקים ורווקות זה שמדברים עליהם ולא איתם. יש לי פרלמנט של רווקים מכל הגילאים ומכל הקשת הדתית, אז אני מנסה לפגוש, להיפגש ולשמוע רעיונות. הם יודעים מה הכי טוב עבורם, אז אני לעולם לא אתיימר לדבר בשמם, הם שותפים בכל תנועה שאנחנו עושים". 

"ישבתי עם בחור רווק אחרי ערב מחזור בישיבה התיכונית שלו", היא מספרת, "כשהוא גילה שהוא הרווק האחרון בשכבה. שאלתי אותו: 'אתה מסיים ערב כזה בידיעה שחברים שלך הולכים לשדך לך?' והוא אמר לי – 'נראה לך? זה מביך אותי'. ניסיתי להסביר לו שאם הוא היה מבקש מהם לחפש לו זה היה כל כך מקל עליהם. זה דורש סף התמודדות, גם מהשדכנים וגם מהמשודכים, כי יש מבוכה, אבל בסוף יש בזה הרבה כבוד, בלהודות שאתה רוצה אהבה, ובלעזור למישהו למצוא כזו". 

איך מוודאים שאנשים מביאים רווקים שהם רלוונטיים זה לזו לערבי מאצ'-אפ, נגיד?
"תראי, אני האדם האחרון שיבדוק רמת אמונה או רמת דתיות, אבל אנחנו מראיינים שדכנים לפני ערבי המאצ'-אפ ובודקים את מי הם רוצים להביא. פונים אלינו גם חילונים, גם חרדים, הקונספט הזה יכול לעבוד בכל ציבור ובכל מגזר".

שוש תם | צילום: באדיבות המצולמת

ומה החלום?
"החלום שלי, ושל 'באים בטוב', זה שכל שיחה בגן שעשועים שבה יושבות אמהות – הן יחשבו על הצעות לחברים הרווקים שלהן. אני חולמת שלכל רווק ורווקה יהיה מקום להיות בשבתות, שהוא או היא ירגישו חלק מקהילה. אני מקווה שכולנו ניכנס מתחת לאלונקה, שלא נעזוב עד שכל מי שרוצה להינשא יינשא. יש לנו המון כוח – להציע שידוך, אבל גם לתת חיבוק ולבלות ביחד. קל יותר לעבור את החיים האלה ביחד, גם אם בחברות, ולא רק בזוגיות".

מס מוסיפה: "אני רוצה שאנשים יבינו שאין שום הבדל בין חיפוש זוגיות לחיפוש עבודה. כשאני מחפשת עבודה, אני כותבת קורות חיים מדהימים ומעלה אנשים מהאוב כדי שיעזרו לי למצוא, למה שלא נתייחס באותו אופן לחיפוש זוגיות? כולנו רוצים את זה, נולדנו זוגיים, אם נתייחס לזה בקלילות ובפתיחות של להציע הצעות לאלו שמחפשים, בלי להתחיל להסמיק ולהחליף צבעים, דברים יכולים להתחבר ולקרות. זה בסדר להגיד שאתה מחפש, בנועם ובנחת, ככה אנשים ירגישו יותר בנוח לחפש גם לך".