רואים עם הידיים – חלק ב'

לחלק א'»

הלימוד דורש יותר כוח רצון

"תוכנית הלימודים עבור אנשים רואים ועבור אנשים עם לקויות ראייה היא זהה", מסביר טל. "אך כמובן שלאלה הסובלים מלקויות ראייה קשה יותר. בניגוד לתלמידים רואים, אנשים עם לקויות ראייה לא יכולים ללמוד מתוך קריאה. הלימוד דורש מהם יותר כוח רצון, אבל רובם מסיימים וזוכים לקבל תעודה. לפי הסטטיסטיקה, 60 אחוז מהם עובדים במקצוע, שזה יותר גבוה מהאחוזים של אנשים רואים".

מלי קיין, 32, סובלת מלקות ראייה מלידה, ועברה קורס הכשרה ברפלקסולוגיה במדיקולג' ביחד עם אנשים רואים. "רציתי להתחיל ללמוד ולא לחכות שייפתח עבורנו קורס מיוחד. בזמן הלמידה המורה היה צמוד אליי ועזר לי לכוון את התנועות שלי, לספור צעדים, להבין איפה אני עוצרת. זו עבודה מובנית שמצויה בזיכרון. עבור מי שרואה העיניים הם הזיכרון. אצלנו הזיכרון הוא בראש".

"יחד עם זאת, אני מודה שהיה קשה, כי המרצים משתמשים במצגות ומדגימים על הגוף של אנשים. ניסיתי להיעזר במי שהיה מוכן לעזור. באיזשהו שלב חשתי שנמאס להם לעזור כל הזמן. אבל החוויה בסופו של דבר היתה מעולה והחלטתי לעבור עוד שלושה קורסים עם אנשים רואים: עיסוי באבנים חמות, עיסוי איורוודי ופרחי באך".  

לא מאמינים שאינני רואה

קיין גדלה בקיבוץ פלמחים. כשהיתה צעירה לא אובחנה אצלה כראוי בעיית הראייה, והרופא קבע כי יש לה עין עצלה. "רק בגיל 20 גילו עד כמה הבעיה שלי חמורה. התברר שכל השנים ממש סיכנתי את עצמי. בקיבוץ לא הבינו שיש לי בעיה וציפו שאהיה רגילה. הייתי צריכה להוכיח לעצמי ולאחרים שאני יכולה להסתדר".

לדבריה, תחום העיסוי תמיד משך אותה: "בגיל 13 עשיתי עיסויים לאנשים בקיבוץ, בלי שידעתי מה זה באמת. היו עוד מקצועות שחשבתי ללמוד, אבל הלקות תמיד הייתה מכשול – רציתי ללמוד אפייה, אבל נשרפתי בידיים. רציתי ללמוד ציור ופיסול, אבל פצעתי את עצמי. בגיל 20 הגעתי ל'מגדל אור' כדי לקבל עזרי ראייה ושמעתי שנפתח קורס רפלקסולוגיה. עברתי קורס מוסמך ובכיר, שם גם למדתי לקרוא בכף הרגל. בעזרת חוש המישוש אפשר לזהות הרבה תכונות של בן אדם על פי הצורה של האצבעות".

קדם מספרת כי מלי היא מטפלת מבוקשת בקליניקה: "אנשים יוצאים מהטיפולים שלה ב'שמים'. ככלל, אני לא מתערבת בטיפולים, אך עוזרת להם בארגון האביזרים. אירוע כמו נפילת בקבוק שמן, למשל, עלול להוציא את המטפל מאיזון. התפקיד שלי הוא לשמור על השקט הטיפולי עבור המטפלים. הקושי של מלי מתבטא בנושאים טכניים, כמו מילוי החשבוניות, למשל. לא נעים לה לבקש עזרה מהמטופלים, כי לא תמיד מבחינים שיש לה בעיית ראייה". קיין: "לפעמים מטופלים לא מאמינים לי כשאני מספרת להם שאינני רואה. מטופלים חדשים חייבים למלא טופס בריאות ואני מבקשת מהם שיקריאו לי את מה שכתבו. עוד לא נתקלתי במטופל שהעובדה שאינני רואה היוותה עבורו בעיה".



מאיש מכירות למעסה בכיר

אמיר מנקר, 43, נשוי ואב לארבעה, היה אדם רואה עד שבשנת 1994 תקף אותו חיידק אלים שגזל את מאור עיניו. "עד אז הייתי איש מכירות בכל רמ"ח איברי", מספר מנקר. "הייתי מוכרח לעשות הסבה מקצועית, כיוון שאני איש עבודה במהותי ובעל משפחה והייתי חייב להמשיך ולפרנס".

עוד בטרם הגיע לתחום העיסוי, שימש מנקר כמזכיר אגודת העיוורים. "כשהפכתי לאדם עם לקות ראייה, מטבע הדברים התחדדו בי חושים אחרים כמו מישוש וזיכרון. שמעתי שיש קורסים של עיסוי עבור אנשים כמוני. בבסיסי יש לי חוש טכני מאוד מפותח, ולעניות דעתי זו יכולת שעוזרת גם בתחום העיסוי הרפואי. התלבטתי במשך שנתיים, ולבסוף נרשמתי לקורס בווינגייט".

"במשך הזמן ביקשתי להתפתח מבחינה מקצועית ולהשתלם בשיטות נוספות ועברתי גם קורס מעסים בכירים, עיסוי תינוקות, עיסוי נשים בהריון ועיסוי שריר עצבי. הגעתי לדרגה הגבוהה ביותר בנישה של המעסים הבכירים המקנה לי מיומנות בטיפול בבעיות גב עליון. בשלב הבא אני רוצה ללמוד רפלקסולוגיה. בנוסף לעבודה בקליניקה, אני עובד כבר ארבע שנים עם קבוצות ספורט כמטפל אישי וכמגיש עזרה רפואית ראשונה".

כשהוא נשאל על ההתמודדות עם מכת העיוורון שניחתה עליו, הוא אומר: "אני כמו חתול, תמיד נופל על הרגליים. למרות שאני עוסק כיום בתחום אחר לגמרי, אני ממשיך לראות את עצמי כאיש שיווק. המוצר שאני מוכר היום לקהל הלקוחות הוא את עצמי כמטפל".

מרגישה כמו כולם

קיין ומנקר הם מטפלים בכירים ב"עין השלישית" ומשתייכים לקבוצה המונה 10 אנשים נוספים עם לקויות ראייה שהוכשרו לעבודה בקליניקה. קיין: "כחלק מההכשרה לעבודה בקליניקה עברנו קורס יזמות אישית שבו לימדו אותנו איך פותחים עסק, איך לדבר עם לקוחות, איך להרחיב את מעגל הלקוחות ועוד. לפני ה'עין השלישית', לא היתה לי עבודה קבועה. בעיקר הייתי מגיעה לבתים של אנשים ומטפלת בהם. השמועה עליי עברה מפה לאוזן. דרך הקליניקה יש לי היום מטופלים קבועים. אחת מהם היא מטופלת נכה מהצוואר ומטה. עכשיו אני מטפלת גם בבת שלה שילדה לא מזמן ושימשתי כדולה בלידה. אני חולמת לפתוח יום אחד קליניקה משלי, אך בינתיים ה'עין השלישית' מאפשרת לי להרגיש שאני כמו כולם".

הקליניקה מתקיימת מתשלום של מטופלים ומשיתוף פעולה עם משטרת ישראל. צוות הקליניקה מלווה את המשטרה בכל ימי הכיף שלהם ומעניק להם טיפולים. בנוסף, בכל יום שלישי הקליניקה פותחת את שעריה בפני הציבור הרחב כדי להגיש עזרה בנושא 'בוער', כמו בעיות קשב וריכוז למשל, במחיר סמלי של 20 שקלים. לאחרונה גם נוצר קשר בין הקליניקה לבין מוסד אקדמאי, על מנת ליצור תוכניות הכשרה עבור אנשים עם לקויות ראייה בביו אנרגיה, תקשור, יוגה ורפלקסולוגיה, כך שהקליניקה תשמש גם כמרכז הכשרה.

"חדר הטיפולים מעניק לנו הרבה רגעים של התרגשות", אומרת קדם. "לפעמים מטופלים מגיעים קשים כמו אבן, נוקשים וסגורים. בסוף הטיפול הם שוכבים נינוחים ובעיניים בורקות על מיטת הטיפולים. הם כל כך אסירי תודה על הטיפול. זהו רגע מקודש. הזכות לגעת באדם אחר, לקבל ממנו רשות להיות בשבילו, זה אושר אמיתי".

 

מתוך: מגזין חיים אחרים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה