רגישים מדי

כיצד מאבחנים אלרגיות ומהן דרכי ההתמודדות עם התסמינים?

88 שיתופים | 132 צפיות

אלרגיה היא אמנם לא מסוג המחלות שמפילות למשכב, אבל כל מי שחווה תגובה אלרגית או חזה בתגובות כאלה אצל ילדיו, יודע שזו פוגמת באיכות החיים בצורה ניכרת, ובפרט כשמדובר בתינוקות וילדים קטנים.

ד"ר יעל לוי, סגנית מנהל המכון לאימונולוגיה ואלרגיה במרכז "שניידר" לרפואת ילדים, מסבירה שאלרגיה היא למעשה תגובה חיסונית מוגזמת וחריגה של מערכת החיסון לחומרים חיצוניים שבאים עם הגוף במגע, דרך מערכת העיכול ומערכת הנשימה או באמצעות מגע עם העור. ד"ר לוי מציינת כי עם חדירת החומר הזר לגוף מתחילה להתרחש התגובה האלרגנית: המערכת החיסונית מתחילה לייצר נוגדן מיוחד כנגד החומר הזר, הנוגדן גורם לשורת תהליכים בגוף ובין היתר לשחרור מספר חומרים כימיים כמו היסטמין, ואלו גורמים לתסמינים אלרגיים כמו גרד, עיטוש, פריחה ובמקרים קיצוניים אפילו קוצר נשימה.

גרי קלברג, מנהל תחום ארומתרפיה בחברה "ארומה לייף", מציג תמונה רחבה ומורכבת יותר. לדבריו, על פי תורת הארומתרפיה, מערכת החיסון של ילד אלרגני סובלת מחולשה פנימית מסוימת, כאשר מצב של סטרס פנימי עלול לגרום להתפרצות אלרגנית. "כך למשל, ילד שקולט וסופג מההורים לחצים ודאגות, נמצא בסיטואציה לחוצה בגן או בבית הספר או נחשף למזון שאינו מותאם לו, עלול להיכנס למצב של סטרס שימצא את ביטוייו באופנים שונים של אלרגיות, כמו גירוי בעור, שיעול נבחני ועוד".

גורמים שכיחים לאלרגיה

ד"ר לוי מחלקת את הגורמים השכיחים לאלרגיה לארבע קבוצות עיקריות: אלרגניים הנמצאים באוויר וגורמים לתגובה על ידי מגע ישיר עם העיניים, האף ודרכי הנשימה, דרך מגע עם העור. בקבוצה זו נמצא חומרים חיצוניים המצויים בסביבתנו הרגילה ועלולים לגרום לאלרגיה, כמו קרדית אבק הבית, חיות מחמד (בעיקר אלרגיה לפרוות חתול) ואלרגנים עונתיים, כמו תפוצת גרגירי אבקה של פרחים וצמחים שמפוזרים באוויר.



עיטוש, גרד, פריחה על העור ואפילו קוצר נשימה <BR>צילום אילוסטרציה stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/697/26697/1.jpg?1192949105" />                             </p>
<div>עיטוש, גרד, פריחה על העור ואפילו קוצר נשימה <BR>צילום אילוסטרציה stock.xchng</div>
</p></div>
<p>בקבוצה השנייה כוללת ד"ר לוי מזונות שגורמים לאלרגיה, וביניהם: בוטנים, אגוזים, חלב, דגים ועוד. הקבוצה השלישית מתייחסת לנטילת תרופות שעלולות לעורר אצל אנשים מסוימים תגובה אלרגית, ואילו הקבוצה הרביעית מתייחסת לאלרגיה לחרקים, כלומר עקיצת דבורים או צרעות. <br />ד"ר לוי מציינת כי תסמיני האלרגיה אצל ילדים הם מגוונים ויכולים להתבטא בין השאר בגרד בעיניים, באף ובפה, בדמע ואודם בעיניים, בפריחה בעור, בהתעטשויות ונזלת, בצרידות ואף בבצקות בעור ובקוצר נשימה. </p>
<p>על פי הראייה הארומתרפית, קלברג מציין כי האלרגיה מאופיינת בכמה תסמינים: נזלת שקופה נעלמת ונשנית, גירודים, אדמומיות בעור ופריחה, התקפי התעטשויות ושיעול כרוניים, אסתמה (היצרות של כלי הנשימה) בתגובה לאלרגיה, נפיחות עורית, אסתמה עורית (אטופיק דרמטיטיס), עצבנות, דיכאון ועוד.</p>
<p><strong>איך ניתן לדעת לאלו אלרגנים לייחס את התסמינים? </strong><br />ד"ר לוי מציינת כי כאשר מדובר בתגובה אלרגנית למזון המגיע למערכת העיכול, בדרך כלל יתבטאו התסמינים הראשונים בכאבי בטן והקאות ובהמשך תהיה התפשטות לעור שתתבטא בפריחה וגרד בעור, כאשר קיימת אפשרות שהתגובה תגיע גם למערכת הנשימה. אם מדובר בתגובה אלרגנית לחומרים הנישאים באוויר, התסמינים יתמקדו בדרכי הנשימה העליונות ויתבטאו בנזלת אלרגית, התעטשויות רבות, גרד באף וגרד בעיניים. </p>
<p>ד"ר לוי מסבירה כי לעתים משפיע ההיסטמין המופרש מהגוף על השריר החלק שמצפה את דופן דרכי הנשימה התחתונות. תהליך כזה גורם להתכווצות השריר כך שנוצר מצב הדומה להתקף אסתמה חריף. במקרים חמורים ביותר, ההיסטמין היוצר תגובה אלרגנית, יכול אף לגרום לירידה ניכרת בלחץ הדם. גם כאשר מדובר באלרגיה לעקיצות של דבורים וצרעות, התגובות האופייניות הן גרד, פריחה, נפיחות, קוצר נשימה, ירידת לחץ דם ועוד. </p>
<h2>בין אלרגיה לגנטיקה </h2>
<p>ד"ר לוי מציינת כי ישנה נטייה משפחתית למחלות אלרגיות, וכי היום כבר נערכים מחקרים המנסים לאתר גנים ספציפיים שאחראים לתסמינים האלרגיים המוכרים. עם זאת, לדבריה עדיין לא ניתן להצביע על גן ברור כמחולל האלרגיה, וככל הנראה מעורבים במחלות האלרגניות מספר גנים. </p>
<p>"אם ההורים סובלים מאסתמה או נזלת אלרגית, גובר הסיכוי שגם הילד יסבול מתופעה אלרגית דומה. כמו כן, במקרים רבים ילדים של הורים אלרגיים שאינם סובלים מאלרגיה כלל, יסבלו בעתיד ממחלות אלרגיות. </p>
<p>"מכל מקום, ישנן מחלות אצל תינוקות שעשויות לנבא על נטיות אלרגיות עתידיות. לדוגמה: אטופיק דרמטיטיס (דלקת עור אטופית) המתבטאת בעור יבש, עם נטייה לגרד ואקזמה, יכולה לנבא על נטייה לאלרגיות עתידיות למזון או מחלות אלרגיות של דרכי הנשימה, כמו נזלת אלרגית המלווה באסתמה או נזלת אלרגית ללא אסתמה. ועדיין, קשה לנבא מראש מה תהיה חומרת המחלה".</p>
<p></p>
<div class= רצוי להימנע מטיולים באזורים בהם נמצא ריכוז גבוה של צמחים צמחים הידועים כגורמי אלרגיה

רצוי להימנע מטיולים באזורים בהם נמצא ריכוז גבוה של צמחים צמחים הידועים כגורמי אלרגיה

ישנה טענה שדווקא ילדים שאינם נחשפים למחלות בגיל מוקדם, עלולים לפתח בהמשך חייהם סוגים רבים של אלרגיות. ממה נובעת טענה זו?
ד"ר לוי: "זוהי תיאורית ההיגיינה שגורסת כי כתוצאה מהפחתה במחלות הזיהומיות השונות בעולם המערבי המפותח, מערכת החיסון של התינוק מתפנה לטפל בגורמים אחרים כמו הגורמים האלרגניים שהוזכרו, וכתוצאה מכך עולה שכיחות המחלות האלרגיות השונות".

מהו ההבדל בין תינוקות הסובלים מאלרגיה לבין ילדים הסובלים מאלרגיה?
קלברג: "הרפואה הטבעית מתייחסת לאלרגיה של תינוקות כביטוי להתאקלמות והסתגלות של יצור אנושי בעולם החיצוני החדש. מערכת החיסון של התינוק מגיבה לפעמים רגישות יתר במהלך ההסתגלות לעולם החדש. כך למשל, מערכת העיכול צריכה להתרגל לעכל מזונות מסוימים, העור החיצוני של התינוק צריך להתרגל לחומרים שעמם הוא בא במגע ישיר ועוד. גם אדמומיות בישבן של התינוק יכולה לבטא תגובה לגירוי שגורם החיתול וצואה חומצית יכולה להיות תוצאה של תזונה ממותקת (כמו: עודף פירות חומציים).

"בניגוד לתינוקות, אלרגיה אצל ילדים משולה למערכת רמזורים אדומים שמצביעה על תהליכים מסוימים בגוף שאינם מתנהלים כשורה. דוגמה לכך היא ילד האוכל מוצרים על בסיס חלב וסובל בתדירות גבוהה מליחה".

דרכי אבחון וטיפול

ד"ר לוי מציינת כמה בדיקות לגילוי אלרגיות, שהשכיחה והמהימנה ביותר בהן היא בדיקת תבחיני עור. בבדיקה זו מתקבלות תוצאות תוך פרק זמן קצר של 15 דקות, והיא מגלה מצבי אלרגיה לחומרים מסוימים באמצעות טסטים בעור.



אלרגיה היא למעשה תגובה חיסונית מוגזמת וחריגה של מערכת החיסון לחומרים חיצוניים שבאים עם הגוף במגע<BR>צילום stock.xchng" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/698/26698/2.jpg?1192950168" />                             </p>
<div>אלרגיה היא למעשה תגובה חיסונית מוגזמת וחריגה של מערכת החיסון לחומרים חיצוניים שבאים עם הגוף במגע<BR>צילום stock.xchng</div>
</p></div>
<p>"במהלך הבדיקה מטפטפים על העור כמה גורמים אלרגניים שמבקשים לבדוק, מבצעים במרכז כל טיפה שטופטפה נגיעה קלה בעור עם קצה של מחט וממתינים כרבע שעה לבדיקת הרגישות. אם הנבדק אלרגי, הבדיקה תראה נפיחות מקומית קטנה עם אודם מסביב".</p>
<p>בדיקה אחרת היא בדיקת דם הכוללת בדיקה ספציפית של הנוגדן הספציפי כנגד הגורם האלרגני. כמו כן, ישנן בדיקות לאישור אלרגיה למזון בפועל ובמהלכן מתנסה התינוק או הילד במזון שלגביו יש חשד תחת השגחה רפואית. "המזון ניתן בכמויות קטנות כשכל פעם הכמות מוגדלת, עד שמגיעים לכמות סבירה. בכל פעם שמגדילים את הכמות, בודקים אם הילד פיתח תגובות אלרגיות למזונות המוגשים לו". </p>
<h2>ומשאובחן המקור לאלרגיה, איך מטפלים בילד?</h2>
<p>"ישנם כמה סוגי טיפול למי שסובל מתגובה אלרגית", מציינת ד"ר לוי. "ראשית, קיים טיפול מניעתי המתאים בעיקר למשפחות שבהן ידוע על בעיות אלרגיה. במצב של אלרגיה לקרדית אבק הבית, כחלק מהטיפול מומלץ להימנע משימוש בשטיחים מקיר לקיר בשל הנטייה של האבק להיצמד אליהם. בנוסף, רצוי להימנע מלהכניס בעלי חיים שבני המשפחה עלולים לפתח כלפיהם תסמינים אלרגניים כדוגמת נוצות של ציפורים, פרווה של חתול ועוד. באשר לעונת פריחת הצמחים הידועים כגורמי אלרגיה, רצוי להימנע מטיולים באזורים בהם נמצא ריכוז גבוה של צמחים אלה".</p>
<p>לצד הטיפול המניעתי קיים טיפול תרופתי לתופעות של אלרגיה, שהנפוץ בהם הוא שימוש בתרופות אנטי הסטמיניות המתחילות לפעול מיידית להרגעת האלרגיה ומצמצמות את התסמינים של נזלת אלרגית, גרד בעור וכולי. ד"ר לוי מציינת כי בקבוצה זו נכללים הטיפולים השונים לאסתמה, כדוגמת משאפים ואינהלציות שניתנים במקרים רבים גם כטיפול מניעתי. </p>
<p>"כדאי לדעת כי אצל ילדים הסובלים מאסתמה קשה ולא מאוזנת, עדיף טיפול מניעתי המכיל סטרואידים, מאשר הימנעות מטיפול בשל החשש מחשיפה לסטרואידים", היא מבקשת להבהיר. "מחקרים מראים כי ילדים שסבלו מהתקפים אלרגניים רבים ולא קיבלו טיפול מונע, מועדים לנזק בריאותי גדול יותר מאשר אלו שקיבלו טיפול".</p>
<p>עם זאת, ד"ר לוי מדגישה כי חשוב לעשות שימוש במינון הנמוך ביותר האפשרי של סטרואיד, וכי רצוי ליטול אותו בשאיפה מאשר דרך הפה. <br />טיפול תרופתי נוסף להתמודדות עם אלרגיה הוא מתן זריקות בתדירות של פעם בשבועיים עד פעם בחודש כנגד הנוגדן שאחראי על התגובות האלרגיות. ד"ר לוי מציינת כי זריקות אלו ניתנות כיום לילדים הסובלים מאסתמה קשה שאינה מאוזנת בטיפולים המקובלים. </p>
<p>טיפול חיסוני נוסף שד"ר לוי מציינת קרוי "'דה סנסיטיזציה" (הפחתת תגובות רגישות), ובו מחסנים את הגוף לגורמים האלרגניים אליהם רגיש הנבדק. "בטיפול זה מזריקים את אותם גורמים אלרגניים בזריקות תת עוריות במשך כמה חודשים, במינון ובריכוזים נמוכים. בדרך זו מתחסן הגוף נגד הגורמים האלרגניים ובמקום שמערכת החיסון תיצור את הנוגדן המיוחד נגד האלרגיות, היא יוצרת נוגדנים שסותרים את התגובה האלרגנית. שיטת טיפול זו מתאימה למיגור שורש הבעיה". </p>
<p>ד"ר לוי אומרת כי שיטת הטיפול האחרונה מתאימה בעיקר לילדים הסובלים מנזלת אלרגית, מקדחת השחת ואלרגיה לפריחה של צמחים מסוימים, אולם מאחר שמדובר בטיפול המצריך זריקות, קשה בדרך כלל להעניקו לילדים קטנים.</p>
<p><a href=רוצים לדעת כיצד מטפלים באלרגיות? הקליקו כאן»

 

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה