"קופה ראשית" מצילה את המצב, ותודה לך כוכבה

השבעה באוקטובר, על כל ההשלכות שבעקבותיו, הציב אתגר משמעותי בהרבה מאוד תחומים. בעולם האמיתי, זה שבו מתעסקים בביטחון, בכלכלה, ברווחה ובחברה – הוא אירוע לא פשוט ומסוכן. גם העולם הקטן שלנו, עולם התרבות והבידור, מנסה לשווא להתמודד עם המגה-אירוע הזה שנפל עלינו לפני כמעט שלושה חודשים. איך עולם שמתבסס על ניתוק מהותי מהמציאות – יציאה ממנו להצגה, או סרט, או הופעה, או קומדיה – יכול להתרחש, כשממול המציאות בוערת, מוחשית מאי פעם ושואבת אליה את כולנו?

>> אחרי עשרים שנה: הקאמבק המטורף של אורנה בנאי

בחודשים האחרונים, כתבתי כאן לא מעט על האתגר שרבץ לפתחם של אנשי הקומדיה: איך אפשר להצחיק כשכלום לא מצחיק? ואחרי "זהו זה" ו"ארץ נהדרת" והסטנדאפיסטים, כל אחד בדרכו, אמש (שני) הגיעה תורה גם של "קופה ראשית" – הסיטקום המצליח שהחל בכלל בטלוויזיה החינוכית והתגלגל לכאן 11 כסדרת פריים טיים, וחזר לפרק איחוד מיוחד העונה לשם "קופת ברזל" שנכתב, צולם ונערך תוך שבועות ספורים.

את זה כבר ידענו: "קופה ראשית" היא, כנראה, הסדרה הכי ישראלית שקיימת היום על המסך – בעזרת הדמויות המגוונות, מכוכבה דרך רמזי ועד טיטינסקי, היא הצליחה להביא איזשהו פסיפס אמיתי מאוד (ומגוחך לחלוטין) של הישראליות בעשור השמיני לחייה. אפילו ברמת הפרסונות – כולנו מכירים את האנשים האלה, גם אם לא עבדנו יום אחד ב"שפע יששכר". זו הישראליות הלא מכובסת, הלא מנומסת, זו שאי אפשר לרטש בפוטושופ או להציג לראווה בפרסומות סטייל "יחד ננצח".

"קופת ברזל" | צילום מסך, כאן 11

וכך נראתה גם סצנת הפתיחה של הפרק – זו שבה כוכבה, ניסים ואסתי יושבים וקוראים עיתון. "נו, קצת אסקפיזם", ממלמלת כוכבה (קרן מור), "שני אנשים נדקרו בריב על פיצריה". ניסים עונה לה: "לפחות קצת שגרה". אלה לא משפטים ריקים שנאמרים על ידי דמויות בסדרה, אלא משהו שהיה בלבבות של כולנו – אלה שחיפשו איזה חיבור, גם מגוחך ואידיוטי, לחיים האמיתיים והנורמליים שהיו לנו לפני האסון.

>> לא תאמינו, אבל זו סופיה ורגרה: 7 סדרות חדשות בנטפליקס

כך מתנהל כל הפרק – לוקח חתיכות של התחושות והרגשות שעברו עלינו בתקופה הזאת ועושה מהן זהב. מפתרונות הקסם של אנטולי, דרך החרדה מהערבית של רמזי, הפסיכודרמה של שירה שטיינבוך או הסמנכ"ל שבונה על סוף העולם כטקטיקת מכירות – כולם משקפים את מה שכולנו עשינו סביב המלחמה. מחפשים, לפעמים באופן נואש, דרכים להתמודד עם מה שלא מדובר – הכאב והעצב הגדול שנמצאים שם בחוץ. באמנות הרגילה של "קופה ראשית" היא הצליחה לקחת את חומרי החיים שלנו – אלה שהיו הכל חוץ ממצחיקים – ולהפוך אותם לקומדיה מעולה. אפרופו הקלישאה ההיא על מה קורה כשטרגדיה מתחברת עם זמן.

"קופת ברזל" | צילום מסך, כאן 11

השיא הגיע בהברקה של הפרק, והיא שובו למסך של אמנון טיטינסקי (דב נבון), הפעם בתור מי שלובש מעיל ירוק עם מטריה בהצלב, כולם חושבים שהוא חייל והוא משתמש בזה כדי לחסוך בכסף לפלאפל. קו עלילה שלארי דייויד הגדול היה גאה בו ועוד דרך נהדרת לפרק (ולפרוק) קצת מאותה אבן גדולה שעלתה לכולנו על הלב ב-7.10; יש משהו מאוד משחרר בצחוק של "קופה ראשית", בעיקר בגלל שהוא לא עובר דרך ההתנצלות הקבועה של תכניות בתקופה הזאת. הסדרה עושה בדיוק את מה שעשתה לפני המלחמה – להביא למסך את הישראליות הישירה, המכוערת לא פעם אבל אותנטית, בלי צנזורות ובלי לייצר אמירה בכוח. עכשיו, בתוך הדיכאון הכללי שאנחנו מתנהלים בו, אותה ישראליות נראית כמעט כמו משהו להתגעגע אליו.

"קופת ברזל" | צילום מסך, כאן 11

>> עזבו אתכן מליביאנה, אודי כגן ריסק אותנו ב"ארץ נהדרת"

"קופה ראשית", כמו כל מדינת ישראל, התנהלה לאחרונה תחת אש. אנסמבל השחקנים המבריק שמרכיב את הסדרה – אמיר שורוש, קרן מור, נועה קולר, דב נבון ועוד – היו חלק מתעשיית הבידור הישראלית שתיזזה לאחרונה ממלון לבסיס, מנסה לספק קצת רווחה וחיוך לציבור הנצור בתקופה הקשה. בדרך, ההפקה איבדה גם את שי טרמין ז"ל, עוזר הפקה ורס"ר במילואים, שנהרג בקרב בדרום רצועת עזה. מתוך המצב הזה, בתוך תעשיית הטלוויזיה שעוברת תקופה די נוראית, היא הצליחה לייצר בזמן קצר פרק של קומדיה מתוסרטת שעשויה כל כך טוב. זה הישג וזאת ברכה לכולנו.

"קופת ברזל" | צילום מסך, כאן 11

היכולת לצחוק עכשיו היא צורך אמיתי ומוחשי – לא פחות מאשר הצורך בכסף או בהגנה פיזית. היכולת לצחוק או להסתכל על הדברים טיפה מהצד, הכרחית לאנשים שנמצאים במצב שאנחנו נמצאים בו. זה המקום שמציל אותי לפחות. במובן הזה, הפרק של "קופה ראשית" היה שירות לאומי חשוב עבור האנשים שנשארו בבית והיו יכולים לצאת רגע מהלופ של החדשות והרשתות לטובת משהו כיפי וטוב באמת.

הכתבה פורסמה במקור באתר טיים אאוט