צוחק מי שצוחק תמיד

הצחוק יפה לבריאות. אין לכם מושג עד כמה
לפני שבועות ספורים ביקר בישראל ד"ר מדאן קטאריה, "הגורו" ההודי של מועדוני הצחוק. בעקבות ביקורו בישראל, החלו לפעול בארץ חמישה "מועדוני צחוק", שבהם יכולים המשתתפים לתרגל את הטכניקה שפיתח ד"ר קטאריה.
בין חסידיו, נמצא גם אלכס סטרניק, המנחה היום מועדון צחוק בירושלים. סטרניק, בוגר החוג למדעי התזונה באוניברסיטה העברית, לומד לתואר שני בבריאות הציבור. לפני כשנתיים הגיע לבנגלור, הודו, במסגרת עבודה בארגון הומניטרי. "ממש במקרה נפל לידיי הספר של ד"ר קטאריה המסביר את הפילוסופיה והטכניקה של היוגה צחוק", מספר סטרניק. "בעקבות הספר התחלתי לתרגל 'יוגה צחוק' במספר מועדוני צחוק שהיו באזור שבו התגוררתי. רק בבנגלור פועלים 130 מועדונים כאלו, מתוך מעל 3,000 מועדונים ברחבי העולם. בהמשך העברתי סדנאות צחוק בהוספיס של חולי איידס בבנגלור, וכשעברתי לאתיופיה, הנחיתי גם שם סדנאות צחוק במסגרת הארגון שהקימה אמא תרזה. כשחזרתי ארצה, החלטתי לעשות תואר שני בבריאות הציבור, מתוך ידיעה כי יש קשר מובהק בין בריאות לצחוק".
לדברי סטרניק, ישנם מחקרים המוכיחים כי הצחוק טוב לבריאות. הוא מעודד ייצור תאי דם לבנים הנלחמים ב"פלישות" גופים זרים לגוף, ומגביר את פעילות האימונוגלובולין A הנוצר ברוק בשעת הצחוק. חומר זה מגן עלינו מפני חדירה של וירוסים וחיידקים דרך מערכת הנשימה. הצחוק גם גורם לירידת הורמוני סטרס ומוריד את לחץ הדם.
"סבתא שלי אמרה שהצחוק טוב לבריאות, ורק היום מחקרים רפואיים מצליחים להוכיח את זה", אומר לני רביץ, מנחה סדנאות הומור, סטנדאפיסט ומנהל מכון גשטאלט. "אבא שלי היה אומר כי אסור לקחת את החיים ברצינות גדולה מדי כי ממילא לא נצא מזה בחיים. אחת המשתלמות שלי אמרה שנרשמה לקורס מכיוון שהגישה כמו 'קורבן'. בסוף הקורס שאלתי איך היא מרגישה, והיא השיבה, 'כמו קורבן, אבל עכשיו אני גם נהנית מזה'".
רביץ, כמו חלק גדול מהמרואיינים לכתבה, הוא בדחן גדול. הוא משתדל להצחיק כמעט בכל משפט שהוא אומר. לאחר שהיה מורה לאנגלית ומפקח של משרד החינוך, החליט לפתוח את מכון הגשטאלט והחל להנחות גם סדנאות צחוק, לאחר שהתייעץ בפרופ' אבנר זיו, מומחה וחוקר הומור מאוניברסיטת תל אביב.
"מכיוון שהייתי בין החלוצים בשימוש בצחוק ובהומור כשיטות טיפוליות, זה לא היה פשוט", הוא אומר. "אני מכבד מאוד את ד"ר קטאריה והשתתפתי בסדנאות שלו, אבל אני עובד בעיקר על הומור. זה כלי מצוין להישרדות ומחדד את האינטלקט. הומור בנוי מנוסחאות של אירוע-תגובה-תוצאה. ניתן לראות בהרבה מאוד מצבים את ההומור, וזה מקל ומשחרר. בשואה ובבתי כלא הרבו להשתמש בהומור ככלי להישרדות. לעיתים האדם איננו מסוגל לשנות את מצבו ואת התהליכים החיצוניים לו, אבל הוא יכול לאמץ לעצמו תגובה הומוריסטית. אני עובד רק עם קבוצות. האדם הוא יצור חברתי, והומור וצחוק הן בעיקרן פעולות אנושיות-חברתיות".