הטוב, הרע והנורא: מצעד הלוקים של טקס פרסי אופיר
קצת יותר מדי שחור וקצת פחות מדי תעוזה אפיינו את הסלבס אתמול בטקס פרסי אופיר. הזוכה בפרס המתלבשת המצטיינת: הדס בן ארויה. פרס ה"מה נסגר?" הולך לאושרי כהן
על רקע השטיח האדום של טקס פרסי האמי הרחק הרחק בלוס אנג'לס, נערך אתמול טקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ה-30 במספר בכפר סבא. פרסי אופיר, הדבר הכי קרוב לאוסקר שיש כאן, חולקו למצטיינות ולמצטיינים במשחק, בימוי, עריכה, כתיבה, ליהוק ואפילו מוזיקה מקורית. על סטייל אף אחד לא העניק שום פרס, אבל אנחנו יותר ממוכנות להרים את הכפפה ולקחת את האחריות. לצערנו, אין לנו הרבה פרסים לחלק – קוד לבוש הוא ככל הנראה דבר מה שיוצרי התרבות הישראליים לוקחים עצמם ברצינות רבה מדי בשבילו, ובהתאם אפילו באירוע הגמר של המירוץ למיליון שנערך במקביל נצפו לוקים מרהיבים יותר. הצעה שלנו: פחות פוליטיקה, שחור ומכנסי ג'ינס, יותר גלאם וסטייליסטים במשרה מלאה.
ראשית, אנחנו מודות לטום מרסייה שהגיע הכי קרוב שאפשר לשיק. השחור מבריק, הוודג' מדליק והצווארון מאוורר בחן ג'יימס בונדי.
.הדס בן ארויה זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר על הסרט "קצפת ודובדבנים" וזוכה גם בלוק הנשי המצטיין לערב (שגם מזכיר לנו קצת קצפת, בקטע הכי טוב שיש. טיפ: להבא אין להמעיט בחשיבותו של קלאץ' להשלמת הלוק!)
חני פירסטנברג אמנם לא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על "הגולם", אבל עשתה את הלוק השחור הכי טוב של הערב. ותאמינו לנו, היו לא מעט. שקוף מעז בעל שרוולים תפוחים כמו שאנחנו אוהבות ואיפור-שיער מדויקים. יס קווין.
תואר הלוק השחור השני הכי טוב של הערב מוענק בזאת להדס קלדרון, שגם שיער-אריאל-מבת-הים-הקטנה לא מצליח להסתיר. הרקמה הזאת שמתמוססת לבד שקוף היא הכול.
יובל שרף מבינה מה זה אוסקר ישראלי ומוכיחה שיש לא מעט מעצבות ומעצבים מקומיים כמו גליה להב שיודעים לעשות לא אחד כי אם שני לוקים היסטריים. גם צחי הלוי לצדה מציל את הנציגויות הגבריות בטקס. הצעת יעול לשנה הבאה: לכל מועמד יצוותו מעצבת או מעצב ישראליים. פרובלם סולבד!
לגבי נלי תגר אנחנו פשוט לא יודעות. מצד אחד לוק החצי-קימונו-חצי-יפני-חצי-ספייס-גירל נותן בראש, מצד אחר משהו בלוק הניודי של האיפור והנעליים מונע בעדו מלהתרומם. לא נורא.
אוולין הגואל הייתה מועמדת אתמול על שני תפקידים, ובהתאם הגיעה באאוטפיט שלא היה מבייש את סלין דיון. השילוב עם תכשיטי זהב וכתום ברונזה מעט מיותרים ועושים לנו ווייבים של פאולה עבדול באייטיז, אבל יודעת מה? לפחות לא הגעת בשמלה שחורה.
שלא תבינו לא נכון. אנחנו בעד שמלות שחורות. זה קלאסי וזה עושה את העבודה באופן מושלם. אבל מה עם קצת צבע? קצת גליטר? קצת וואו? קצת "אמאל'ה" בשיער ו"אני בהלם" באיפור? חומר למחשבה לשנה הבאה: תרימו, תרימו ושוב – תרימו. הבשורה הקאמפית וההרשאה המוחלטת להתפרע עוד לא הגיעה לארץ, אנחנו מחכות.
קשה לנו לעשות את זה, אבל אי אפשר שלא להתייחס למפגע החליפה שנראה על אושרי כהן. המחשוף עמוק מדי לחליפת שלושה חלקים, את השרשראות והצמידים מהודו צריך להסיר, הנעליים צריכות להיות חומות ואי אפשר ככה עם הזקן. די, זה עושה לנו חשק לבכות אנחנו ממשיכות הלאה.
למרות הנבואות, יהודה נהרי הלוי לא זכה בפרס השחקן הטוב ביותר. איך אומרים? כמו עם מימדי הבלייזר הענקי שהוא עטה על עצמו – יש סיכוי שבפעם הבאה הוא יתאים במימדים. על המכנסיים שדחפת למגפיים הבלויות אנחנו לא סולחות.
בר מצווה? חינה? ארוחת חג שיצאה משליטה? יניב ביטון לא מתנצל על השילוב בין אפור ירקרק לחום ובטח לא על הזיפים שלא הספיק לגלח בדרך החוצה.
יוליה פלוטקין עשתה מה שחברה טובה עושה ביום החתונה של הבסטי שלה: הגיעה בלוק שבשום אופן לא יתעלה על זה שלה הכלה. השמלת הקוקטייל מתוקה, אבל מרגישה כמו לוק לקפה של שישי בבוקר בנמל.
היי, מנשה נוי הגיע לטקס פרסי האוסקר הישראלי עם ג'ינס וקפוצ'ון. הבנו שאתה לא מועמד לאף פרס ממי, אבל היית לפחות מחליף בגדים אחרי שעשית סופר ברמי לוי.
"קצפת ודובדבנים" היה מועמד אתמול ללא מעט פרסים, ביניהם הבמאי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר ושחקן המשנה הטוב ביותר. דובר קוסאשווילי לקח את שחקן המשנה וגור בנטביץ' זכה לממש את לוק הפאנק-רוק א-לה שנות ה-2000 המוקדמות שתמיד חלם עליו. אוקיי, מחכות לאיפור השחור בעיניים שנה הבאה.
