נלי תגר: "מדינה דמוקרטית לא צריכה לפחד מביקורת"

נלי תגר. צילום:רותם לבל. סטיילינג: מזל חסון
נלי תגר. צילום:רותם לבל. סטיילינג: מזל חסון

היא לא מפחדת למתוח ביקורת על מירי רגב או לשפוך את הלב במופע הסטנדאפ שלה. כוכבת ה"האחיות המוצלחות שלי" מתבגרת?

88 שיתופים | 132 צפיות

נלי תגר היא אדם אמיץ. אבל המילה "אומץ" בימינו, נוטה להיות טריקית. תגידו לאישה שהעלתה תמונה בבגד ים שהיא אמיצה, והיא מיד תחשוב שקראתם לה שמנה. ספרו לאימא טרייה שיצאה לבלות שההורות שלה אמיצה, והיא תשמע "מזניחה". ואז נסו לומר לנלי תגר שהיא אמיצה על חשיפת דעותיה האנטי־ממסדיות, והיא תיכנס ללחץ. "מה זה אומץ? זה נשמע לא טוב", היא אומרת בחשדנות. "אני גם לא אוהבת את המילה 'דעתנית'. הרי לא אומרים אותה על גבר, זה מקטין וכאילו שלילי. זו מילה דוחה בעיניי. אני פעילה חברתית. משפיענית. ככה אשמח שיקראו לי".

על סדר היום של תגר כרגע: חוק הנאמנות, שלא הצליח לקבל רוב ולא עלה להצבעה בכנס. תגר הפגינה נגדו, כתבה עליו בפייסבוק, הצטלמה לסרטון של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" וביום פגישתנו שלחה ל"ישראל היום" מאמר פרי עטה בנושא. "אני לא יודעת אם הוא יפורסם, אבל היה לי חשוב לשלוח דווקא לשם", היא אומרת. "אני קוראת 'ישראל היום' כמו שאני קוראת את כל העיתונים. אני לא חיה בבועה ולא רוצה לדבר רק עם אנשים שמסכימים איתי". המאמר דווקא כן פורסם, למוחרת. "עושה רושם שמשמעות חוק הנאמנות היא שליטה מלאה, הלכה למעשה, בקביעה אילו סיפורים יורשו לקבל מימון ואילו לא", כתבה שם תגר. "אומן שיאתגר את המחשבה, ימתח את הגבול ויטיל ספק בקיומנו במקום הזה – יסתכן בשלילת תקציב על דעת שר/ת התרבות בלבד. הרי זו סמכות בלתי מוגבלת להפלות על בסיס דעות פוליטיות".

"זה חוק מצנזר", היא מסבירה, "ואם את קוראת לזה נאמנות אז סימן שיש גם בוגדים. מדינה דמוקרטית לא צריכה לפחד מביקורת ולהבין שאומנות היא לא משהו שמניע לפעולה אלימה, אלא דבר הומניסטי ומגשר. אף אחד לא עושה פיגוע בגלל מחזה".

"אף אחד לא עושה פיגוע בגלל מחזה", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון
"אף אחד לא עושה פיגוע בגלל מחזה", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון

מירי רגב אומרת שהיא לא חייבת לחלק תקציבים לכל אחד.
"אני בטוחה שמירי רגב מאמינה שמה שהיא עושה זה לטובת המדינה, אבל היא חוטאת לאומנות. מה הלאה? אם היא הייתה שרת הרווחה היא הייתה אומרת שהערבים לא יקבלו קצבאות נכים? חשוב לי להבהיר שאין לי משהו נגדה אישית. פגשתי אותה פעם אחת, מאחורי הקלעים של טקס פרסי אופיר, לפני שהיה הבלאגן, היא ידעה מי אני והתנשקנו. פוליטיקאים דומים לשחקנים, אנחנו רוצים לעשות דברים משמעותיים וגם שידברו עלינו ויאהבו אותנו, ואני בטוחה שכל שחקנית הייתה שמחה לשחק את מירי רגב בסרט על חייה".

באינסטגרם שלך פרסמת דיוקן שלה בסגנון אנדי וורהול.
"זו מחמאה! לא פגעתי ביופיה הטבעי. עשיתי את זה עם אפליקציה והיא מוזמנת לתלות את זה בלשכה שלה".

View this post on Instagram

חוטאת לאומנות . @miriregev2018

A post shared by Nelly Tagar (@nooltagar) on

את לא מפחדת שתשלמי מחיר?
"בינתיים זה לא קרה. אני כותבת עניינית ואין לי משהו אישי נגד אף אחד, אבל אני מאמינה שבימים של BDS, כשאומנים ואנשי תרבות מהעולם מסרבים להגיע לכאן, דווקא הקולנוע הישראלי מייצג אותנו כמו שצריך בעולם, מראה לאנשים שישראל היא לא רק המצב בעזה. זה לא שיש לנו שר חוץ שיטפל בזה, אז פשע להגיד בסרט שהמדינה שלנו היא מקום מורכב?".

למה לא יותר שחקנים מדברים כמוך?
"אני לא שופטת אחרים, אם הצעקה לא בוערת בעצמותיך, אל תעשה את זה. אני מאוד נינוחה ובטוחה בדעות שלי וגם כשאני חוטפת על הראש מטוקבקיסטים, זה בסדר. בסוף אני חושבת שאנשים מעריכים כנות. אם בעבר אנשים חשבו שאני מתעניינת רק בבגדים ובשאכטות, היום מבינים שאני משהו שונה לגמרי".

"אני מאוד נינוחה ובטוחה בדעות שלי וגם כשאני חוטפת על הראש מטוקבקיסטים", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון
"אני מאוד נינוחה ובטוחה בדעות שלי וגם כשאני חוטפת על הראש מטוקבקיסטים", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון

סקסית וחמודה זה לא מספיק

הקריירה של תגר, אחת השחקניות העסוקות בארץ היום, מוכיחה שאג'נדה דווקא יכולה לעשות טוב לחשבון הבנק. בגיל 35 היא בכל מקום – בקרוב הדמות שהיא הכי מזוהה עימה, נטלי המילניאלית מ"האחיות המוצלחות שלי", חוזרת בבינג' טעים (ב־yes וב־STINGTV החל מאמצע ינואר). העונות השנייה והשלישית צולמו בצמידות לפני שנה וחצי ("הנקתי תוך כדי, בגלל זה יש לי שם ציצי כל כך גדול"), מתוך ההכרה בהצלחת הסדרה שלדברי תגר כבר מזמן חצתה את הקהל התל אביבי שאליו היא כביכול מדברת. "לא מזמן הייתי בחופשה משפחתית בנהריה, וגם שם בפיצוציה אמרו לי שמתים על הסדרה. גם מבוגרים נהנים לצפות. שלי יחימוביץ' אפילו צייצה עלינו בטוויטר".

נטלי תתבגר סוף סוף העונה?
"היא תחגוג 30 ותבין משהו על החיים. בגיל 30 יש קטע שאת מבינה שכבר לא מספיק להיות סקסית וחמודה ורק לחשוב איך נעבור את היום, ואת השבוע ואת החודש, אלא להתחיל לתכנן קדימה. אני מזדהה איתה".

אבל זה לא הכול. מפעלות תגר – בוגרת "שבט צוצלת" – בעולם הנוער, נמשכות. בימים אלה היא מככבת בסדרה "או בוי" שחזרה למרקע בסוף נובמבר בעונה חדשה (ומשודרת בימים ראשון־רביעי בערוץ הילדים בפרטנר TV, סלקום TV, ערוץ ספיד ב־HOT וב־yes5). בקרוב תעלה גם "פוראבר" (החל מ־30.12 בערוץ טין־ניק ב־HOT), סדרת נוער נוספת בכיכובה ובכיכובם של אליאנה תדהר וליבי רן המשחקים לצידה בשתיהן. במקביל היא עומדת לפרוץ אל עולם הדרמה של קשת 12 עם הסדרה "הנחלה" שצילומיה נערכים בימים אלה, ועם "נפילות", סרטו של ארז תדמור שעתיד לצאת ב־2019. האחרון אמור להמשיך את הרזומה הקולנועי המכובד שלה שמתהדר בתפקידים מדוברים ב"אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא ו"חטאים" של אבי נשר.

כל אלה קרו במקביל להפיכתה של תגר לסנסציית אקטיביזם. בקיץ האחרון, יותר מ־700 אלף איש צפו בתגר משתוללת בבגד ים בסרטון שבו היא דורשת להרחיק את אסדת הגז מחוף דור. שנתיים לפני כן יצאה מהארון הפמיניסטי שלה עם פוסט תשובה זועם בפייסבוק לטור של מאור זגורי ב"ידיעות אחרונות", בו קבעה כי המאבק החשוב ביותר הוא לא המזרחי אלא הפמיניסטי. "את מדברת איתי על מירי רגב? לצאת נגד מאור זגורי היה הרבה יותר מפחיד", היא צוחקת, "זו דמות הרבה יותר כוחנית ונחשבת ממנה. יכלו לקרות לי דברים יותר גרועים אחרי הפוסט ההוא, אבל לרגע לא באמת פחדתי שאנזק מזה. לשמחתי אין לי הרבה פחדים, הפחדים שלי הם מאוד ספציפיים – אני מפחדת ממחלות, מאסון אקלימי ומסיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית".

הערנות והמעורבות היו שם תמיד. תגר הייתה הילדה החכמולוגית שמכינה גזרי עיתון לפינת האקטואליה בכיתה, המדריכה המצטיינת בצופים, אפילו שימשה כדוברת הליכוד בתיכון בליך ברמת גן, באחת ממערכות הבחירות־דמה שהתיכון ניהל. "אבא שלי היה חבר מרכז הליכוד אז זה היה הבית הפוליטי הטבעי שלי, הבאתי את שטייניץ ושטרית ומאיר דגן לדבר עם השכבה שלי. הליכוד היה פעם מקום מאוד ליברלי, חילוני לחלוטין, מאוד לא דומה למה שקורה עכשיו. עם החיים, הדעות שלי השתנו. או שבעצם נשארתי אותו דבר ורק המפה הפוליטית השתנתה".

"את מדברת איתי על מירי רגב? לצאת נגד מאור זגורי היה הרבה יותר מפחיד", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון
"את מדברת איתי על מירי רגב? לצאת נגד מאור זגורי היה הרבה יותר מפחיד", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון

למי תצביעי בבחירות הבאות?
"אולי למרצ בגלל אבי בוסקילה שהכרתי לאחרונה והוא בעיניי תקווה. מעולם לא הצבעתי למרצ בעבר. אני לא קיצונית, אני פשוט מאמינה בחברה ליברלית, שוויונית, יהודית ודמוקרטית, ולא חושבת שזה נוגד משהו מהערכים שעליהם המדינה נבנתה. אני לא צריכה להתנצל על זה. זו הבעיה של השמאל שהוא מתנצל. לי אין על מה".

לא אצעק על הכוס שלי

אנחנו יושבות במרפסת הדירה היפהפיה שבה היא גרה בתל אביב עם בן זוגה, הבמאי איתן שריד, והתינוק שלהם בן השנה וחצי ששמו הוא רשי. כן, רשי – בלי מרכאות, ובלי התנצלויות. "אני חושבת שנתתי לו מתנה עם השם הזה", היא אומרת בפנים חתומות, "והוא לא היחיד – אני חושבת שהתווספו עוד כמה רשים מאז. גם נלי הוא שם יוצא דופן ואני מאוד שמחה שקיבלתי אותו".

זוהי שעת ערב מאוחרת, השעה שבה הורים מרשים לעצמם לנזול לאיטם – אבל נלי חסרת מעצורים, בהילוך חמישי גם אחרי חצות. בהתלהבות היא מראה לי קטעים מהסטנדאפ שלה, עימו היא מופיעה בחודשים האחרונים. הכרטיסים, בינתיים, סולד אאוט בכל הופעה. "לפני שנה סיימתי רצף של עבודה ופתאום קיבלתי טלפון מהזאפה, שאלו אותי אם אני רוצה להשתתף בפסטיבל ולעלות שעה לבד על במה. תמיד היה לי חלום לעשות סטנדאפ, אז ישר אמרתי 'כן' למרות שלא היה לי אפילו משפט אחד כתוב. אמרתי לעצמי שמה כבר יכול להיות? מקסימום יגידו שאני על הפנים".

אל המשימה היא גייסה את אמיר בן סירא, הכותב הוותיק של עדי אשכנזי. "אמיר אמר לי שאני לא יורדת על עצמי מספיק. הוא גם רוצה שאני אגיד 'מכירים את זה ש..', אבל אני לא מסוגלת, זה לא אני", היא נזכרת. התוצאה באמת מזכירה קצת את האימא הרוחנית שלה, אשכנזי, כאשר תגר, נקבת אלפא בחיים האמיתיים – עוטה במופע פרסונה קצת יותר לוזרית, מדברת על משברי גיל והורות, וצוחקת בחדווה על הטיפולים הפסיכולוגים שרשי יזדקק להם בעתיד. אבל מה דחוף לה סטנדאפ באמצע החיים? תגר מכחישה שמדובר במזוכיזם. "יש רגעים קשים על הבמה, אני לא אכחיש, אבל כיף לי בטירוף. כשחקן אתה מוגבל לטקסט שמישהו אחר כתב, לבמאי שאומר לך מה לעשות ולעורך שבוחר את הטייקים שהוא רוצה. שום דבר לא בשליטתי כמעט. גם עכשיו, אתן ב'את' תבחרו איזו תמונה שלי שתרצו. אבל על הבמה זה אחרת. זה רק אני ובקבוק מים".

ספרי על הרגעים הקשים.
"תשמעי, מופע שהמשפט הראשון שלו הוא 'אני חושבת על המוות הרבה', הוא לא קל לכולם", היא אומרת. לא מפתיע בהתחשב בעובדה שאיבדה את אביה בגיל 17. "לפני שעליתי על במה לשעה לבד עליתי כמה פעמים במרתונים עם עוד סטנדאפיסטים, ובאחד מהם אף אחד לא צחק. אולי כי אלה היו אנשים מבוגרים שקרובים יותר למוות, לא יודעת. אבל אני באה מהתיאטרון, אני יודעת להמשיך, זה לא מזיז לי".

על מה לא תדברי על הבמה?
"אני לא אדם גס, אני לא אבוא ואצעק על הכוס שלי, למרות שהייתי בגבעתי ואני יודעת לנבל את הפה חבל על הזמן. אבל אני מעריצה אנשים שעושים את זה. אני מאוד אוהבת את תום יער ואת חנה לסלאו".

"אני לא אדם גס, אני לא אבוא ואצעק על הכוס שלי", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון
"אני לא אדם גס, אני לא אבוא ואצעק על הכוס שלי", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון

בנות לא מצחיקות

עוד לפני הסטנדאפ התבססה תגר כשחקנית קומית בכל הווייתה. היא מנסה לגוון ולא להיכנע לטייפקאסט, אבל מזוהה עם התיוג המילינאלי, התלוש והמבדח, שמתובל בתזמון קומי מעולה ובקלילות שהיא פשוט חלק ממנה. הראשונה לזהות זאת הייתה טליה לביא, במאית "אפס ביחסי אנוש", שלדברי תגר שינתה לא רק את חייה, אלא את התעשייה כולה. "פתאום היה סרט של בנות שייצר את הדבר הזה שנקרא כסף, שזה משהו שהוא בשפה של בנים, ופתאום כולם חפצים ביקרו. אבל אני עדיין שומעת את השטות הזו ש'בנות לא מצחיקות'. היה שחקן שבכל פעם שהייתי אומרת משהו מצחיק, הוא שאל אם כתבו לי את זה. הוא התקשה להאמין שאני פשוט מצחיקה". 

גם מהפכת מי טו משנה את החיים שלך בתעשייה?
"כן, בהחלט. סביבת העבודה שלי נהייתה נוחה יותר. הרי בהפקות רוב הצוות הטכני מורכב מגברים ויש בדיחות על הסט שהן באופי מסוים ובעבר אולי הייתי צוחקת מהן בכאילו אבל די, היום זה התנקה. הם נזהרים יותר וטוב מאוד שכך".

יש גברים שמתלוננים שקשה להיות גבר היום.
"אוי נו. מפחיד להיות גבר? הגברים מנסים להילחם כי הם מרגישים שדוחקים אותם החוצה אז הם שולפים ציפורניים. זו אלימות מסוג אחר, הם בוכים ש'לא נתחיל איתכן', שיתמודדו. הרי כשקנדי ביטל את ההפרדה הגזעית בדרום ארצות הברית גם לא היה לו קל, אז גם עכשיו זו מהפכה. גם כשנתנו לנשים זכות בחירה חשבו שהעולם עומד להתהפך".

"הגברים מנסים להילחם כי הם מרגישים שדוחקים אותם החוצה אז הם שולפים ציפורניים", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון
"הגברים מנסים להילחם כי הם מרגישים שדוחקים אותם החוצה אז הם שולפים ציפורניים", נלי תגר | צילום: רותם לבל, סטיילינג: מזל חסון

אחד השינויים שתגר ראתה מקרוב היה בעקבות החשיפה של חברתה דפנה לוסטיג, על כך שהותקפה מינית בידי מסעדן ידוע ששמו נותר עלום. "לפעמים אני מחליפה את מיה דגן ברדיו ומגישה עם דפנה. הפוסט שלה היה מדהים והוכיח שאף פעם לא מאוחר מדי כדי לספר על דברים שקרו", היא אומרת, "הרי כולנו יודעים שהדברים האלה קורים. ומה עם מה שהתפרסם על מיקי גורביץ' אצל ניסן נתיב (עדויות על הטרדות מיניות כלפי תלמידים של המורה למשחק שהתפטר מהסטודיו, ה"ב)? כולם בתעשייה ידעו שנים על שנים, זאת שערוריה".

לה עצמה, היא מספרת בחצי חיוך מר, אין סיפורים שיפילו את התעשייה כי "הותקפתי על ידי אנשים זוטרים בלבד. אני אומרת בהופעה שלי שבגלל שאני קטנה, אני ההטרדה המינית המושלמת. לא אלחם ולא אאיים".

גם גדולות לא תמיד נלחמות. קפיאה היא נורמלית.
"היום אני רוצה להאמין שלא הייתי קופאת כי אני כבר אדם אחר. פעמיים הותקפתי מינית במעלית, פעם אחת על ידי אדם זר בגיל 15 ופעם על ידי מישהו שאני מכירה. בחיים גם לא עברתי מסאז' בלי איזו תקרית. תחשבי איך אנשים נוגעים בתינוק כי הם חושבים שהוא חמוד – אני חוויתי את זה כל הזמן, כי אני קטנה".
הגודל הפיזי שלה עדיין משחק תפקיד בחייה, היא בדיאלוג איתו כל הזמן.
"היום יש לי יותר נוכחות בעולם, רשי שחרר ממני הרבה פחדים. אני מרגישה מטר שבעים, מרגישה שאני אישה חזקה כי עברתי לידה. אבל המשקעים מהעבר עדיין שם. לא סתם הרבה אנשים קטנים הופכים לשחקנים, אנחנו מנסים לפצות על משהו. יש לנו שגעון גדלות, צריכים המון תשומת לב".