פאולה רוזנברג נחרדת: "שקרים שפלים שרוקדים על הדם של נערות"

פאולה רוזנברג | צילום: אינסטגרם paularosenberg@
פאולה רוזנברג | צילום: אינסטגרם paularosenberg@

מי גרם למגישת הטלוויזיה פאולה רוזנברג לצאת בפוסט כואב וקשה אחרי הלווית האחיות רינה ומאיה די ז"ל שנרצחו בפיגוע בבקעת הירדן?

88 שיתופים | 132 צפיות

"אני רוצה להבין לעומק, באמת להבין את מי שמאמין למידע כזה, משתדלת לקלף את השיפוטיות, ולשאול מתוך סקרנות כנה: מה המוטיבציה להאמין לשקרים שפלים שרוקדים על הדם של נערות מופלאות, שחייהן נגדעו בגלל פשע נוראי, ולהאמיו שמערכות שלמות של אנשים שעובדים בערוצי טלוויזיה, אדישים לשעתם הקשה של האחיות והאב והדודים והחברות והחברים? זו לא שאלה רטורית, אני באמת ובתמים רוצה לרדת לגרעין הסיבה שגורמת למישהו שפוי ורציונלי ואוהב אדם להאמין שאולי ההוא שצייץ בטוויטר צודק, ואכן יש אנשים עם לב של אבן, חסרי מצפון, שמשדרים בערוצי הטלוויזיה הגדולים בישראל, וברשעותם הלא אנושית – אדישים לטרגדיה המזעזעת ושוברת הלב הזו".

>> פאולה רוזנברג משלמת מחיר: "ירדו לי מאות עוקבים באינסטגרם"

את הדברים הקשים הללו זועקת פאולה רוזנברג בחשבון האינסטגרם שלה, בתגובה לציוץ של ינון מגל שהאשים את כלל ערוצי ואתרי החדשות – למעט הערוץ שבו הוא משדר בעצמו – כי לכאורה לא שידרו את ההלוויה של האחיות רינה ומאיה די ז"ל שנרצחו בפיגוע הנורא בבקעת הירדן. רוזנברג המומה מהציוץ שלו, ובצדק רב.

"אני לא מבינה, באמת שאני לא מבינה, הרי גם לפייק ניוז נדרשת מידה מינימלית של תחכום", כותבת רוזנברג בפוסט שלה, "אני לא רוצה לדבר עליו, על מידותיו, על יושרו, על מצפונו… אני רוצה לדבר עלינו. לא מעניינות סיבותיו האישיות של הכותב לרקוח תכסיס שקרי ברגע כל כך כואב ועצוב. ויתרתי על הניסיון להבין את הלכי המחשבה של אנשים מסויימים, אבל אני כן מתעניינת במחשבות של מי שמאמינים לו. עליהם אני לא מוותרת".

אי אפשר לעכל. האחיות רינה ומאיה די ז"ל שנרצחו בפיגוע בבקעת הירדן | צילום: באדיבות המשפחה
אי אפשר לעכל. האחיות רינה ומאיה די ז"ל שנרצחו בפיגוע בבקעת הירדן | צילום: באדיבות המשפחה

"להאמין שהחוכמה נמצאת רק בצד אחד – זה גם לא נכון וגם לא מקדם. אני חוטאת לעתים, כמו כולנו, בתחושה שאני צודקת וחכמה יותר, אבל הפעם זה לא יוביל אותי לתשובה שאני מחפשת", אומרת רוזנברג בכנות ותוהה: "האם הרצון להאמין לשקר של אותו אדם נובע מרגשות של כאב וזעם על שלתחושתם 'האחר', במקרה הזה אנשי התקשורת, לא רואים ולא שומעים את עמדתם? האם האפשרות להאמין לשקר מופרך קשורה לתחושת קיפוח, מתוך התחושה שהאנשים שעובדים באותם ערוצים לא מייצגים אותם? אולי האמונה שדבריו מהימנים נולדת מנאיביות, חוסר האמונה שאיש תקשורת יחצה גבולות מוסריים עד כדי כך וישתמש במוות של קורבנות טרור כדי להאדיר את מקום עבודתו?".

"הפתרון לשאלה מה גורם לאזרחים הגונים להאמין לו, טומנת בחובה את הסיבות העמוקות והשורשיות לשסע בין קבוצות שונות בחברה", ממשיכה רוזנברג, "כיצד אדם מוסרי, מימין ומשמאל, לא משנה כלל אם חרדי או דתי או חילוני, מסוגל להיחשף לסילוף הציני הזה מבלי לכעוס על אותו אדם שמנצל את האמון שנתנו בו מי שצופה בו וקורא אותו?".

בפוסט שלה, שזכה לאלפי לייקים ומאות תגובות, הוסיפה רוזנברג צילומי מסך שעשתה בעצמה של שידור ההלוויה במהדורות החדשות של הערוצים המתחרים, וסיימה במילים: "זהו יום עצוב. אני שולחת חיבוק וחיזוק לכל בני משפחתם וחבריהם של רינה ומאיה ז"ל".