על תיאבון ועל שינה

כדי לזכות בשינה איכותית, צריך לאכול, ולאכול נכון. הקשר בין תזונה לשינה
אנו נוטים לזנוח את אחד המרכיבים החשובים ביותר בחיים שלנו, את השינה. חלקנו ממעיטים מדי בשינה, כי יש לנו יותר מדי דברים שאנחנו רוצים לעשות ולהספיק. בנוסף יש רצון עז להרגיש שאנחנו "חיים" ולכן יוצאים לבלות עד שעה מאוחרת אחרי יום עבודה ארוך. חלקנו מאמינים כי שינה ממושכת וטובה בסוף השבוע "משלימה את החסר", אולם לצערנו זה לא עובד ככה.
לשינה תפקיד חשוב בשמירה על הבריאות שלנו. יש תהליכים המתרחשים בגוף בזמן השינה ואם זו אינה מספיקה או איכותית דיה, תפקודים אלה נפגעים. כמו כן, נפגעים תפקודים קוגניטיביים כתוצאה מעייפות, כמו קשיים בריכוז ובזיכרון. תחקיר טלוויזיוני ששודר לא מזמן הראה כי נהג שהחסיר שעת שינה אחת כל לילה, במשך שבוע, היה מסוכן על הכביש אף יותר ממי ששתה אלכוהול מעל לכמות המותרת.
כידוע, מספר שעות השינה המומלץ לאדם הבוגר הממוצע הוא 7-8 שעות. אולם, יש אנשים שבאופן טבעי זקוקים ליותר שעות שינה כדי לתפקד כראוי וכאלה שזקוקים לפחות. כשאני מדברת על אנשים שזקוקים למעט שעות שינה, אני לא מתכוונת לאנשים שיכולים להסתדר עם פחות, אלא לכאלה שלא יצליחו לישון 7-8 שעות גם אם ירצו, ותמיד יתעוררו לפני הזמן כשהם ערניים, רעננים ומתפקדים מצוין.
עייפות וכבדות
יש קשר משמעותי בין תזונה לאיכות השינה. מה אוכלים לפני השינה, כמה ומתי – ישפיע על השינה. ככל שאוכלים מזון קשה יותר לעיכול, כך תידרש יותר אנרגיה וכמות רבה יותר של דם שתתרכז באזור המעי על חשבון איברים אחרים. מסיבה זאת חשים עייפות אחרי ארוחה גדולה וכבדה. אצל חלק מהאנשים זה מתכון לא רע לשינה קלה, אבל לחלק מהאנשים הרגשת המלאות והכובד תפריע להירדם. סוגי המזונות, מהקלים ביותר לעיכול ועד לכבדים: פירות, ירקות, דגנים, קטניות, ביצים, מוצרי חלב, דגים, עוף ובשר בקר.
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על השינה הוא המטבוליזם של הפחמימות. פחמימות הן סוכרים פשוטים וכן דגנים כגון אורז, חיטה, שעורה, קינואה, שיפון, שיבולת שועל ועוד. כל אלה מתפרקים ליחידות קטנות, לגלוקוז, שנספג דרך המעי למחזור הדם וממחזור הדם הוא נכנס לתאים.
ישנם מזונות שנספגים מהר במעי ואחרים שנספגים לאט. ככל שהספיגה מהירה יותר, עולה רמת הסוכר בדם מהר יותר. ככל שרמת הסוכר בדם עולה מהר יותר וגבוה יותר, מפריש הגוף בהתאמה יותר אינסולין. אחד מתפקידיו של הורמון האינסולין הוא להכניס את הגלוקוז לתאי הגוף לטובת ייצור אנרגיה (העודפים יהפכו לשומנים בהמשך). ברגע שרמת האינסולין גבוהה, מתרחשת כניסה אינטנסיבית של גלוקוז ממחזור הדם לתוך התאים. לפעמים נכנס כל כך הרבה גלוקוז לתאים, עד שרמת הסוכר בדם יורדת אל מתחת לנורמה. תאי הגוף שלנו יכולים לייצר אנרגיה ללא גלוקוז, אבל המוח שלנו זקוק לגלוקוז וכשרמת הסוכר בדם יורדת מתחת לנורמה, המוח מצוי במצוקה. המוח מתרגם את הצורך בגלוקוז כחשק למתוק, שהרבה מאיתנו חווים אחרי ארוחה פחממתית.