עושים כסף מהשמש

בכדור הארץ ישנם שני מקורות אנרגיה: החום החיצוני מהשמש והחום הפנימי, הלבה, שבמעמקי הכדור. השמש הטובה והמיטיבה, אם כי לעתים גם קופחת ומייבשת, היא מקור החיים: מזינה ומגדלת את החיים האורגניים, מאדה את הימים, מחוללת את כל תופעות מזג האוויר וגם בסופו של דבר ובדרך עקיפה מורידה את הגשמים.

רוב האנרגיה שאנו משתמשים בה כיום מקורה בשמש. לא בשמש של היום, אלא בשמש שזרחה מעל כדור הארץ לפני מיליוני שנים, הזינה את כלל הצמחייה והחיים האורגנים שבמרוצת השנים הפכו למאגרי הדלקים הפוסיליים (מאובנים): הנפט, הפחם והגז, המניעים את טורבינות תחנות הכוח ואת מנועי המכוניות.

אלא שלנפט, לפחם ולגז יש שלושה חסרונות בולטים: תוצרי הלוואי ושריפתם מזהמים (גז פחות, אבל גם) את האוויר וגורמים לאפקט החממה. הם בעלי כמות מוגבלת וסופית ונמצאים בכמויות גדולות דווקא במדינות אסלאם קיצוני.

אם נסתכל על עובדות אלו גם בהשקפה אזוטרית או התפתחותית, ייתכן ונמצא כי הדלקים הפוסיליים מייצגים את העבר ורמת התפתחות נמוכה, משום שנוצרו לפני מיליוני שנה. לעומתם, האנרגיה המתחדשת מהשמש איננה רק יותר נקייה, בלתי מוגבלת ומייצגת את הפן ה"מתקדם" של התרבות – אלא יש בה גם התחברות ל"אנרגיות" (מעבר לרמה הפיזית) השמש ולמקומה בקרן הבריאה ובפוטנציאל ההתפתחות האנושי. כך שבחיבור לאנרגיה סולרית, טמונה גם איזו הבטחה מעבר ליתרונות הסביבתיים (זיהום), הכלכליים (הידלדלות הדלקים הפוסיליים) או הפוליטיים (יחסי המערב עם ארצות האסלאם).

כמה אנחנו יכולים להרוויח

האנרגיה הסולרית (אנרגיית השמש הישירה וגם אנרגיית הרוח נוצרת, בעקיפין, מהשמש) היא הנפוצה ביותר בין האנרגיות "המתחדשות", ואפילו אצלנו הכירו סופסוף באפשרויות הגלומות בחשמל סולרי, ובעיקר בשיטת התאים הפוטו וולטאים (פוטו אור, וולט חשמל). אגב, ניתן להפיק חשמל מהשמש גם באמצעות חימום, יצירת קיטור והנעת טורבינה; אולם השיטה המתקדמת והנפוצה כיום היא הפוטו וולטאית, הממירה את האור בצורה ישירה לחשמל.

מתקן פוטו וולטאי מייצר אנרגיה חשמלית מהמרת אור השמש ישירות למתח חשמלי, כאשר עוצמת האנרגיה נגזרת מעוצמת האור שמוקרן על רכיב הסיליקון, מוליך למחצה, "המשחרר" אלקטרונים כתוצאה מקרינת השמש. הסיליקון הוא חומר המייקר מאוד את המערכת. הוא גם רגיש לחום, כך שהתוצאה האנרגטית היעילה ביותר תהיה במזג אוויר קר יחסית ובקרינה ישירה. בפרמטרים המשוקללים של קרינה ישירה ומזג אוויר, יש לישראל יתרון גדול לשימוש בטכנולוגיה זו.

במחצית 2008 החליטה המדינה לעודד התקנת מערכות לייצור חשמל מהשמש, ואף קבעה כי כל מי שיתקין מערכת כזאת יוכל להתחבר לרשת החשמל ולמכור את החשמל במחיר של כשני שקלים לקילוואט/שעה (2.1 שקלים למי שהצטרף בשנת 2008, ו-1.97 שקלים למי שהצטרף ב-2009). זהו מחיר הגבוה פי ארבעה (!) מהמחיר שאותו אנחנו משלמים לחברת החשמל כצרכנים, עבור אותה כמות של חשמל (0.5 שקל)

בנוסף, חברת החשמל מתחייבת לרכוש את החשמל במחיר זה כשהוא צמוד במשך 20 שנה. נתונים אלו נכונים לשנת 2009, אך טרם נקבעו ה"תעריפים המובטחים" לשנה הבאה אחריה. כמו כן, נקבע כי החל משנת 2011 התעריפים המובטחים יגלמו ירידה של ארבעה אחוזים בכל שנה.

כמה זה עולה לנו

ליאורה לוקאץ'-גבעון, מנהלת הפיתוח העסקי בחברת "גרינטופס", מסבירה כי ניתן להתקין מערכות ביתיות בהספק של עד 15 קילוואט/שעה, אולם עד ארבעה ק/ש אין מיסוי על החשמל הדורש חשבוניות עוסק מורשה/חברה – כך שרוב הלקוחות הפרטיים "מסתפקים" ב-4 ק/ש. לקוחות עסקיים גדולים יכולים להקים מערכות של עד 50 ק/ש, אולם אלו בעיקר מצויים בקיבוצים ובמושבים.

"מחיר מערכת ביתית ממוצעת של ארבעה ק/ש עומד על כ-130 אלף שקלים כולל כל החיבורים והרישיונות", אומרת לוקאץ'-גבעון. "לשם כך נדרשים כ-40 מטרים רבועים של גג. בתנאי מזג אוויר ממוצעים בארץ מייצרת מערכת כזאת חשמל שערכו כ-13 אלף שקלים בשנה. מכאן שההחזר על המערכת, ללא הוצאות הון, יהיה כעשר שנים. אחר כך תהיה לנו הכנסה שנתית נקייה, תרתי משמע, ומובטחת לעוד לפחות עשר שנים. מכיוון שהמערכת כל כך אמינה, יש היום אפילו 'הלוואות מדף' בבנקים המיועדות לצורך הקמת מערכת סולרית ביתית".

לאחרונה החליטה הממשלה כי עד שנת 2020 כ-10 אחוזים מהאנרגיה בישראל תהיה "ירוקה", אולם בינתיים גם הממשלה התחלפה וטרם גובשה מדיניות ברורה לגבי טורבינות רוח ביתיות.

התקנת מערכת סולרית ביתית איננה נדרשת בהיטלי השבחה ובאישורים ביורוקרטיים מורכבים. הפאנלים דומים לקולטים של דוד שמש וניתנים להרכבה על רוב הגגות בעלי מפנה דרומי שאיננו מוצל. ניתן להציבם בכל כיוון, אבל אז ניצולת הקרינה יורדת לסף חוסר היעילות הכלכלית.

גג סולרי ופרות מרוצות

ארנון אושרי, רפתן מכפר ויתקין, נמצא בשלבים האחרונים של הפעלת מערכת סולרית גדולה, 50 ק/ש, על גג הרפת. בצמוד ניצבת מערכת דומה בבעלות אחיו. "השימוש באנרגיה סולרית עלה במחשבתי כבר לפני שנים, כשרק התחילו עם פאנלים סולריים קטנים למחשבי השקיה", מספר אושרי. "כיוון שהנושא היה בתולי וכמובן יקר וללא כל היגיון כלכלי, לקח לי זמן רב לממשו".

"בעקבות אמנת קיוטו להקטנת הזיהום הסביבתי, המגמות העולמית לשימוש בחשמל 'ירוק' והרגולציה בשנה האחרונה, העסק הפך מאוד כלכלי. אמנם מדובר בהשקעה של כמיליון שקלים למערכת של 50 ק/ש, אבל לפי כל התוכניות תוך כ-7 שנים נחזיר את ההשקעה ואחר כך הרווח כולו שלנו. בנוסף, האנרגיה הירוקה משתלבת היטב גם מבחינה רעיונית כחלק מהשקפת העולם שלי כרפתן המקפיד על חקלאות הומנית, נקייה ועם יחס אוהב לפרות שמלוות אותי יומיום".

מתוך: מגזין חיים אחרים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה