עוד חוזר הניגון

פטרייה וגינאלית היא צרה שאפשר להיפטר ממנה באמצעות הנטורופתיה
מהי פטרייה וגינאלית?
בואו רגע נכנס לעומק העניין. ראשית, פטרייה וגינאלית היא רק ביטוי, סימפטום של בעיה פנימית עמוקה יותר. הוכח מדעית שלא תיתכן פטרייה בנרתיק ללא שתמצא גם במערכת העיכול באופן מפושט ולא נורמאלי. כלומר, במקרים רבים, כאשר מופיעה פטרייה וגינאלית, זה כבר סימן מאוחר לפטרייה מפושטת במערכת העיכול, לכן שימוש במשחות וכדורים רק מדחיקים את הבעיה באופן זמני עד לפעם הבאה ולעיתים אף מעצימים אותה. ככל שהבעיה חוזרת לעיתים קרובות יותר סביר להניח שהמשחות והכדורים הם לא הפתרון.
הגורם השכיח ביותר הוא הקנדידה ובעיקר קנדידה מסוג אלביקנס (יש לקנדידה סוגים רבים). הפטרייה קיימת בגוף באופן טבעי אצל כולנו, היא נמצאת במערכת העיכול, בפה, על העור ואצל נשים גם בנרתיק. כשהגוף מאוזן כמות החיידקים ה"ידידותיים" משתלטת על הפטרייה והיא לא גורמת שום נזק. היא מזיקה לנו רק כאשר האיזון מופר והיא מתרבה מעבר לרמה הסבירה ומתפשטת.
נשים רבות אינן מודעות לכך שפטרייה וגינאלית אינה בהכרח קשורה לקיום יחסי מין ולא נוטה לעבור בזמן מגע מיני. לכן בדרך כלל אין צורך במתן טיפול לבן הזוג, אלא אם מדובר במצב עקשן במיוחד שחוזר הרבה
הסימפטומים
כאמור, פטרייה וגינאלית עלולה להצביע על מצב מפושט. לכן, מעבר לביטויים המקומיים יכולים להיות ביטויים כמעט בכל מערכת בגוף.
הפטרייה גורמת לדלקת והביטוי המקומי הוא של צריבה, גרד בנרתיק ובאזור איבר המין.
כאשר הדלקת מחמירה, הגירוד יכול להופיע אף באזור פי הטבעת. כמו כן, יכולים להופיע אודם, נפיחות מקומית וכאב. הזיהום הפטרייתי יכול אף להתפשט על פני העור למפשעה, לירכיים ולעכוז.
סימפטום אופייני הוא הפרשות בצבע צהוב או לבן המזכירות במרקם גבינת קוטג' ולעיתים ניתן למצוא אף עור סדוק, מעין קרעים בעור, באזור שבין הנרתיק לפי הטבעת. נשים רבות מספרות לא רק על קושי ואי נוחות פיזית, אלא גם על קושי נפשי כאשר מדובר בנושא רגיש כמו יחסי מין וזוגיות. לא פעם אני רואה איך בעיה כזו משפיעה על בני הזוג.
לא כל הפרשה מצביעה בהכרח על בעיה. קיימות הפרשות רגילות מהנרתיק הנוצרות מתסיסת סוכרים על-ידי חיידקי לקטובצילוס, קיימות הפרשות מבלוטות חלב וזיעה המצויות בחלק החיצוני של הנרתיק, קיימות הפרשות של ריר צוואר הרחם והפרשות של חומר סיכוך מבלוטות הפעילות בעיקר בזמן קיום יחסי מין. להפרשות מסוג זה אין בדרך כלל צבע וריח לא נעים והן לא מלוות בגרד וצריבה.
הביטויים המערכתיים לקנדידה רבים ויכולים לבוא לידי ביטוי במערכת העיכול, המערכת ההורמונלית, במערכת החיסונית, מערכת הנשימה, מערכת העור ובמערכת העצבים:
עייפות כרונית, חולשה, חוסר אנרגיה, כאבי ראש, סחרחורת, איבוד שיווי משקל, כאבי שרירים, ירידה בחשק המיני, שינויים במצב הרוח, דיכאון, רגזנות, "פתיל קצר", צורך בלתי נשלט לאכילת מתוק ופחמימות, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן, שריפה בזמן מתן שתן, תסמונת קדם וסתית – PMS , מחזור לא סדיר, בעיות עיכול, כאבי בטן, גזים, צרבות, גרפסים, ריח רע מהפה, נפיחות, שלשול, עצירות (שלא היו קודם), תסמונת המעי הרגיז, דיכאון, קושי בריכוז, בלבול ושכחנות.
אלרגיות, נטייה לזיהומים חוזרים, דלקות אוזניים וגרון חוזרות, קוצר נשימה, נזלות, שיעול, פריחות על העור, אקזמות – בעיקר בין האצבעות, בית שחי ובקפלים.