עובדים על הבריאות

איך יוצרים סביבה בריאה ונוחה לעבודה? בריאים במשרה מלאה
איך שומרים על הבריאות במקום העבודה ? האינטרס, כאמור, משותף לעובד ולמעביד. ישנם מקומות עבודה שבהם המודעות לרווחת העובד גדולה יותר, משום שהמעבידים הבינו שעובד מרוצה תורם יותר למקום העבודה, אך גם במקומות שבהם המודעות לכך פחותה או שהאמצעים אינם מאפשרים למעסיק לדאוג לכך, העובד יכול לדאוג בעצמו למינימום ההכרחי כדי לשמור על בריאותו.
ישנם מספר מרכיבים חשובים בשמירה על בריאות במקום העבודה: הקפדה על פעילות גופנית או תנועה כלשהי במסגרת העבודה, תזונה נכונה ובריאה והימנעות ממצבים קיצוניים כמו אי אכילה במשך שעות רבות או אכילה מופרזת, הקפדה על מספר הפסקות במהלך העבודה, סידור ארגונומי נכון של סביבת העבודה, שימוש בעזרי נוחות, הקפדה על תאורה נכונה, על סביבת עבודה בטוחה ועל הימנעות מחשיפה לחומרים מזיקים, לרעש מזיק ולקרינה.
עובדים על הכושר
מחקרים שנעשו הביאו מעבידים רבים בעולם המערבי להשקיע בתוכנית פעילות גופנית מאורגנת במסגרת מקום העבודה. בחברת פרטנר הממוקמת בפארק סיבל בראש העין, פועל חדר כושר משוכלל ומרווח. יש כאן הליכונים, מכשירי כוח וסטודיו נפרד שבו אופני כושר ובו גם מתקיימים חוגים כמו עיצוב, מדרגה, יוגה, אירו-בוקס וספינינג. גם כאן 2700 העובדים יכולים לקחת דוגמה אישית מהמנכ"ל, עמיקם כהן, חסיד גדול של ספורט.
חדר הכושר, מספרת רכזת הרווחה של פרטנר, קרן הורוביץ, פתוח בין השעות 6.30 עד 9 ו-17.30 עד 21.30 , כך שהעובדים יכולים ליהנות מהפעילות לפני העבודה ולאחריה. "אנחנו מאמינים בנפש בריאה בגוף בריא", אומרת קרן ומוסיפה שפרט לכך שהפעילות הגופנית תורמת לכל עובד היא תורמת גם לאינטראקציה בין העובדים. רכזת הרווחה בפרטנר מציינת שהחברה גובה מהעובדים תשלום בעבור השימוש בחדר הכושר, "אולם זהו תשלום סמלי".
רפואה שעובדת בשבילך
מה תפקידו של הרופא התעסוקתי וכיצד הוא יכול לסייע לעובד ולמעסיק כאחד?
רופא תעסוקתי עוסק בהערכת כושר עבודתו של עובד, סביבת עבודתו והסיכונים הנובעים מעבודתו. הוא מפקח על בריאות העובד החשוף לחומרים מזיקים בסביבת העבודה, לרעש מזיק, לכימיקלים שונים או לקרינה לסוגיה.
ד"ר שלמה משה, מנהל המרפאה התעסוקתית של קופת חולים מכבי באזור המרכז מסביר מדוע יש צורך ברופא תעסוקתי: "ישנם חולים או אנשים שאינם מסוגלים לבצע את עבודתם, או שהם מוגבלים בעבודתם והרופא התעסוקתי מוסמך לבחון ולהחליט אם אותו אדם המופנה אליו יכול להמשיך בעבודתו ומה יהיה היקף המשרה שלו".
אל הרופא התעסוקתי רשאים לפנות העובדים, המעסיקים או המפקח על העבודה מטעם משרד העבודה. מקרה אופייני לדוגמה: עובד אשר לקה באוטם שריר הלב ולאחר שהחלים הוא מבקש לחזור לעבודה. המעסיק פונה ורוצה לדעת אם אותו עובד כשיר עדיין לעבודה. הרופא התעסוקתי נדרש להעריך את כושרו ואת יכולתו.
הבעיות מגוונות, בין היתר כאלה הנובעות משימוש לא נכון במחשב, מה שגורם לאימוץ הצוואר והעיניים כתוצאה מזווית לא נכונה של מסך המחשב.
"על מסך המחשב", מציין ד"ר משה, "להיות נמוך מגובה הראש. טעות אופיינית לחסכון במקום, היא להציב את המוניטור על הכונן הקשיח, מה שגורם לכאבים בצוואר ולאימוץ הראייה".
ד"ר משה ממליץ אפוא על סידור נכון של עמדת העבודה ועל הפסקה של בין חמש ל-15 דקות מידי שעת עבודה מול המחשב, או על 15 עד 30 דקות הפסקה מדי שעתיים. כמו כן, כדי למנוע בוהק ממסך המחשב, הוא ממליץ על כיסוי חלונות בוילונות או על שימוש באמצעים להסתרת מקורות האור ועל התקנת עמעמים לתאורת החדר.
הדילוג על ארוחות עלול לגרום למספר רב יותר של תאונות עבודה. נוסף לכך, אנשים שאינם אוכלים במשך כל היום, חוזרים הביתה מורעבים ומתנפלים על האוכל, מה שגורם להשמנה. זה מה שקרה ליעל (35) עובדת בכירה בחברת היי-טק בהרצליה פיתוח. כשהתקבלה לעבודתה לפני כשלוש שנים הייתה אישה חטובה. חברותיה קינאו בה משום שיכלה לאכול ארוחה דשנה ובסוף גם לקנח במשהו מתוק – מנה שלמה של גלידה, פרוסת עוגה ואפילו שתיים והקילוגרמים לא נדבקו לגופה. אלא שכעבור כשנה מאז החלה לעבוד בחברת ההיי-טק היא העלתה כשבעה קילוגרמים. במשך כל היום כמעט ולא קמה מהכיסא, ישבה שעות מול צג המחשב מבלי להכניס לפיה דבר. התוצאה: בערב, כשהייתה מגיעה הביתה, הייתה מתנפלת על המקרר כאילו לא ראתה אוכל במשך שבועות.
הזלילות הליליות של יעל גרמו לה להשמין. התסכול היה רב, עד שהגיעה לתזונאית שבעזרת תפריט מאוזן דל קלוריות וארוחות קטנות מדי מספר שעות במקום העבודה (כן, היא הכריחה את עצמה לעשות מדי פעם הפסקות קטנות ולאכול) היא חזרה כמעט למשקלה הקודם.
במשרדים שבהם אין אוכלים במקום העבודה ארוחת צהרים בחדר האוכל, רצוי שהעובדים יאכלו מדי שלוש או ארבע שעות ארוחה קטנה, כולל ארוחת בוקר (חשוב לאכול עד 10 בבוקר). רז ממליצה על כריך עם גבינה לבנה, פסטרמה, חומוס, טחינה או אבוקדו. ישנם עובדים שאינם אוכלים במקום העבודה בצורה מסודרת ואינם מפסיקים לנשנש משעות הבוקר ועד לכתם הביתה בשעות אחר הצהרים המאוחרות. הם זוללים עוגיות, בורקסים וופלים, מה שגורם לעליית הטריגליצרידים (שומנים) והסוכר בדם ואלה הם גורמי סיכון לתחלואה גבוהה – יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב.
עובדים כאלה גם מרבים יותר מאחרים להעדר מהעבודה עקב תחלואה. אנשים עם עודף משקל, מציינת אולגה רז, בעיקר הגברים שבהם, נוטים לנחור בלילה מה שגורם לעתים לעצירות נשימה קצרות וזהו בהחלט גורם סיכון נוסף להתקפי לב. עצירות הנשימה והיקיצות שבעקבותיהן גורמות לכך שאותם אנשים קמים בבוקר עייפים וההספק שלהם בעבודה יורד. גם איכות העבודה יורדת.
בזמן העבודה צריך, כמובן, גם להקפיד על שתייה. מי שאינם שותים מספיק, משום שהם שקועים כל כך בעבודתם ואינם מתפנים לכך, עלולים לסבול מכאבי ראש, מסחרחורות ומירידה בריכוז. לדברי רז הם בדרך כלל אינם מודעים לכך שכאבי הראש שלהם נובעים מחוסר שתייה ואז הם נוטלים, ללא צורך, כדורים נגד כאב ראש ומרבים ללכת לקופת חולים.