עובדים עליכם בעיניים

כותרות מפוצצות ללא תימוכין בהוכחות עלולות לעלות לכם ביוקר

88 שיתופים | 132 צפיות

בכל הקשור לתזונה ודיאטה – השילוב הקטלני של תמימות, חוסר ידע ופחד, יחד עם רצון עז לבריאות מושלמת ומשאלות לב בנוגע לגיזרה – עולה הרבה יותר מכסף. גם הבריאות עלולה "לשלם" ביוקר. ולמה בכלל מגיעים למצב שכזה? כי בנושא זה רב הבלבול, כך ש"עובדות" ומיתוסים חסרי בסיס נתפסים כאמת צרופה.

כדי להבין איך עובד עלינו מנגנון הפרסום, ההפחדות ושטיפות המוח, הנה סיפור נחמד שמספר ד"ר פרדריק ג. סטאר, מייסד המחלקה לתזונה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הוורארד: לפני כמה שנים נתלה בשירותי הנשים בבניין ארגון בריאות ידוע שלט, שעליו הכתובת: "מי השתייה בבניין זה נמצאו כמכילים רמה גבוהה של מימן". זו היתה, כמובן, בדיחה, כיוון שלכל עובד בבניין היה רקע אקדמי מספיק, כדי לדעת שמולקולת המים באשר היא מכילה תמיד, בנוסף לאטום של חמצן, גם שני אטומים של מימן (H2O ). אבל למרבה ההפתעה, רוב עובדי הבניין סירבו לשתות מהמים במשך מספר שעות, וחלקם אף סירבו ליטול ידיים!

והרי לכם דוגמה פשוטה, מה עלול לקרות כאשר המוח מנווט על ידי פחד קמאי ומה קורה כאשר נותנים מידע חלקי. ההצהרה על השלט נכונה לחלוטין מבחינה מדעית, אולם היא חלקית, כיוון שאינה מציינת שבכל מים יש רמה גבוהה של מימן.

מנגנון דומה פועל גם בחלק מהפרסומים התזונתיים / דיאטטיים באמצעי התקשורת. אין בעיה "להוכיח" כל דבר, באמצעות מניפולציות סטטיסטיות או מידע חלקי. אם נמשיך לנתח את הדוגמה באשר למים, הפעם מההיבט של המאסה – נגלה כי המימן מהווה רק 1/8 ממשקלם של המים. אשר על כן, ניתן היה לכתוב על השלט גם: "בבניין זה מכילים רמה נמוכה של מימן". שתי ההצהרות יהיו נכונות מבחינה מתמטית, וכל אחת מהן תכיל מידע חלקי בלבד, משום שלא נאמר למה מתייחסים. מניפולציה דומה נעשית, כאשר מצטטים משפט שנכתב בעתון אקדמי מכובד, אבל מוציאים אותו מהקשרו, או לא מספקים את כל המידע הנמסר במאמר.



מיתוס כרוב- מסתבר שמעלתו התזונתית העיקרית היא דווקא העובדה שהוא עשיר בוויטמין C<br />אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/753/1753/________.gif?1156016252" />                             </p>
<div>מיתוס כרוב- מסתבר שמעלתו התזונתית העיקרית היא דווקא העובדה שהוא עשיר בוויטמין C<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>מיתוס הכרוב </h2>
<p>עכשיו, תארו לעצמכם שאתם סובלים מכיב (אולקוס) שאובחן על ידי הרופא, והוא גם התאים לכם תפריט אישי, עם או בלי תרופות. אבל אין לכם סבלנות, ואתם רוצים להתרפא מיד. והנה, לפתע אתם קוראים בעיתון על שיטה חדשה ל"ריפוי טבעי" מאת "המומחים לרפואה תזונתית" ושם מבטיחים לכם כי "נמצא שהכרוב מרפא כיב, כיוון שהוא מכיל כמות גדולה של גלוטמין" (שם עם "צליל" מדעי). ההמלצה היא לצרוך לפחות מנה אחת ביום של כרוב מאודה למשך שבועיים. אתם משתכנעים, כי מה כבר יכול לקרות. אלא שלהירפא במהירות מאולקוס – לא תירפאו. למעשה, הגלוטמין שהופיע בעיתון, הוא חומצת אמינו שהגוף מסנתז בכוחות עצמו, כך שאין חובה לצרוך אותה ממקור חיצוני. מעבר לכך, היא נמצאת במוצרי מזון רבים, ולאו דווקא בכרוב, שמעלתו התזונתית העיקרית היא דווקא העובדה שהוא עשיר בוויטמין C. ואם כבר מדברים על ריפוי, ויטמין C הוא הרכיב הרלבנטי, אבל דווקא הוא אינו מצוין כלל! ומדוע? כי ויטמין ב קשור בתודעה שלנו בריפוי של צינוני חורף, כך שהדגשתו לא תעשה על הצרכן את הרושם הרצוי. מעבר לזה – בזמן הבישול אובדת כמות גדולה של הוויטמין, כך שכרוב מאודה ממילא לא יתרום דבר לריפוי הכיב. אבל, טיפשי ככול שזה נשמע, הרי שהצפייה שפריט מזון אחד או אב מזון מסוים יהוו "פורמולת קסם" לריפוי או לירידה במשקל – עובדת, וצריכת הכרוב עולה.</p>
<p>פנטזיית ה"כרוב-כיב" היא רק אחת הדוגמאות למניפולציה, שבאמצעותה נענים למשאלת הלב של הסובל באמצעות "התבססות" על עובדות מדעיות. אילו באמת היתה דיאטת ריפוי מהירה ויעילה לכיב – האם הגיוני שהרופא אינו יודע עליה?!</p>
<p>ואם אנחנו כבר בענייני כרוב – כדאי לדעת שהוא החל לצבור מעריצים בערך במאה השנייה לפני הספירה, כאשר קאטו הרומאי העיד עליו שהוא מרפא-כל. ואכן, באותה תקופה נפוצה מחלת הצפדינה, שוויטמין C יעיל מאוד בריפוי תופעות הלוואי שלה. כך נולד המיתוס, ותפח במשך השנים עד כדי השערות שצריכתו יכולה לרפא כיבים ומחלות לב, ובשנים האחרונות אף היו שטענו כי הוא מונע מחלות סרטן שונות, אם כי הקשר עדיין לא הוכח.</p>
<p></p>
<div class= אנשים המאמינים לכל מה שמתפרסם באמצעי התקשורת או בספרי הדרכה פופולריים, ואינם מבדילים בין פרסומת לכתבה רצינית<br />אילוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/754/1754/________.gif?1156016791" />                             </p>
<div>אנשים המאמינים לכל מה שמתפרסם באמצעי התקשורת או בספרי הדרכה פופולריים, ואינם מבדילים בין פרסומת לכתבה רצינית<br />אילוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>כתוב בעיתון</h2>
<p>כדאי לזכור, שלמרות התקדמות מדע רפואה, כאשר סובלים מבעיה רפואית כרונית שהרפואה הקונבנציונלית לא נתנה מרפא מספק (והשמנה שייכת לקטגוריה זו), רבים נוטים לפנות לשיטות "מפוקפקות" ולנסות כל דבר שיביא תקווה. ואין הדבר קשור להשכלה ואינטליגנציה, כי "כל דבר הוא טוב יותר מכלום". הקורבנות לתרמיות אלו מתאפיינים בחלק מהתכונות האלה, או בחלקן:</p>
<ul>
<li><strong>תמימות- </strong>אנשים המאמינים לכל מה שמתפרסם באמצעי התקשורת או בספרי הדרכה פופולריים, ואינם מבדילים בין פרסומת לכתבה רצינית, כי "מה שמתפרסם חייב להיות נכון, אחרת לא היה מתפרסם". אנשים נוטים להאמין לכל מה שאחרים יספרו מניסיונם (גם אם ה"וידוי" הופיע במודעה או בכתבה), ומשתכנעים מכל הבטחה לטיפול בדרך ה"טבעית", שאינה כרוכה במאמץ מיוחד מצידם, בטיפול תרופתי או בכאב. </li>
<li><strong>חוסר סבלנות –</strong> אנשים מסוימים משתכנעים בקלות על ידי הבטחות לפתרון קל העונה על צפיותיהם ומשאלות ליבם. הם יקנו כל ספר דיאטה שייצא לאור, ינסו כל דיאטה שהתפרסמה בעיתון ויעברו מדיאטה לדיאטה, ממטפל למטפל ומ"קוסם" אחד למשנהו.</li>
<li><strong>ביטחון עצמי מופרז – </strong>אנשים המאמינים שהם יודעים טוב יותר מכולם, גם מאנשי המחקר והמדע, ותמיד ינסו לשכנע את עצמם ואת האחרים בצדקת מעשיהם.</li>
<li><strong>ייאוש –</strong> אנשים שהרפואה לא נתנה להם אבחון או מענה מלא לבעייתם. ככול שהבעיה חמורה ועקשנית יותר, כך החיפוש אחרי פתרון כלשהו נואש ואינטנסיבי יותר. </li>
<li><strong>ניכור </strong>– חוסר אמון והתנגדות לכל אמצעי קונבנציונלי או תרופתי, שנתפסים "קרים". </li>
</ul>
<h2>אז מה עושים?</h2>
<p>לפני שמחליטים לאמץ גישה תזונתית "חדשנית" כדאי שכל אחד יבדוק עם עצמו האם יש לו אחד או יותר מהמאפיינים שציינו. אם כן, צריך להתחיל להפעיל את ההיגיון הבריא, ולהתייחס בזהירות לכל "פריצת דרך". מחקרים מדעיים לא מסתיימים בין לילה, ולא מניבים "פריצות דרך" חדשות לבקרים. </p>
<p>האם התוצאות המובטחות "הוכחו בוודאות"? לסיומות כמו: "נדרשים מחקרים נוספים בנושא" או "מדובר על תרופה ניסיונית שיעילותה בבני אדם עדיין לא הוכחה" – צריך להתייחס במלוא כובד הראש.</p>
<p>בנוסף, מומלץ להתייעץ עם בעלי מקצוע, בעלי תואר אקדמי אוניברסיטאי מוכר. יש מספר בעלי מקצוע בתחום התזונה והדיאטה, למשל: דיאטן קליני שהשכלתו האקדמית העיקרית היא בתזונה ודיאטה, והוא מוכר על ידי משרד הבריאות ומקובל בעולם הרפואה. אין תואר זה דומה לבעלי תואר הניתן למי שעשה קורס בתזונה במסגרת כוללת. בדומה, ההתייחסות תהיה שונה לגבי -M.D- Medical Doctor , שסיים את בית הספר לרפואה באוניברסיטה, לעומת N.D -Doctor of Naturopathy ד"ר לנטרופטיה שאינו רופא. </p>
<p>לסיום, חשוב לציין, כי אין בכל הנאמר כאן כדי לשלול את ההמלצות ה"אלטרנטיביות" באופן גורף – אלא לתת נקודות למחשבה ולהמליץ לנהוג במשנה זהירות כאשר פונים לכיוונים שונים ומשונים. אחרי הכל, הטיפולים מתייחסים לדברים היקרים מכל- הגוף, הנפש והבריאות של שניהם.</p>
</p>
<p style=