עד מאה ועשרים, חלק ג'

האם האנטי-אייג'ינג הוא באמת מה שעושים ממנו? חלק ג'

88 שיתופים | 132 צפיות

איך מתמודדת רפואת האנטי אייג'ינג עם תהליך הבלאי הטבעי של העצמות והשרירים? "בגיל 60-65 מתחילים 'להתקצר', כיוון שהעצם מידלדלת. את התהליך הזה לא ניתן לעצור על ידי פעילות גופנית ותזונה נכונה. הסיכוי היחיד לשיקום הוא על ידי נטילת הורמונים כמו הDHEA- והורמון הגדילה, שניתן בתרסיס", מסביר ד"ר סרוב. "בארצות הברית ניתן הורמון הגדילה בזריקות כבר מ-1996, אבל בארץ, משרד הבריאות לא מאשר זאת. השימוש בתרסיס מביא לעלייה של 30 אחוז ברמה של הורמון הגדילה בגוף, ואנחנו עושים זאת בצורה מבוקרת".

אנטי אייג'ינג: חלק א' »

אנטי אייג'ינג: חלק ב' »

הדברים הללו נשמעים אולי מרגיעים ומבטיחים למדי, אבל נטילת הורמון הגדילה שנויה במחלוקת קשה. ההורמון מיוצר בבלוטת יותרת המוח ומועבר למחזור הדם, ומשם לאיברי המטרה שלו, שבגיל הילדות הם העצמות והסחוסים. ההורמון גורם לגדילה, ולתיקון רקמות בשרירים, בכליות ובעור. החל בגיל 20 חלה ירידה הדרגתית בייצורו בגוף, והדוגלים בנטילתו טוענים שהוא יכול להחזיר את מסת השריר לקדמותה וגם לפרק תאי שומן.

המתנגדים למתן ההורמון טוענים, כי עדיין לא נעשה מחקר מסודר שהעיד על כך, שההורמון מעכב או מונע זיקנה, וכי ההבטחות שהוא יגרום לחידוש הנעורים הן עניין ציני, פסול ואסור. גם פרופ' קרסו טוען, כי זהו המרכיב העיקרי והמדובר ביותר בתחום, בעיקר בגלל מחירו הגבוה (בין 300 ל-3,000 דולר לחודש טיפול בארה"ב), אך לא עקב חשיבותו. "אין אף מחקר מדעי שהוכיח חד משמעית שהורמון זה מעכב הזדקנות. לעומת זאת, יש הרבה מאוד הוכחות לכך שהוא מסוכן, ועלול לגרום סכרת, יתר לחץ דם, נזקים בלתי הפיכים לכליות, בעיות במיתרי הקול, אקרומגליה (התארכות של הסנטר, האף והידיים), וכן אפשרות לעורר ולהאיץ גידולים סרטניים. שימוש ארוך טווח ובכמויות גדולות בהורמון, עלול לגרום בסופו של דבר נזק יותר מאשר תועלת", הוא אומר.

לתרסיסים והאבקות של הורמון הגדילה הוא קורא "אחיזת עיניים", ומסביר: "הורמון הגדילה לא נספג דרך הפה, והראיה לכך היא אותם ילדים שמזריקים להם הורמון הגדילה כיוון שהם לא צומחים לגובה. מישהו היה מזריק לילד פעם ביום או בשבוע הורמון הגדילה אילו היה ניתן לתת לו את זה בתרסיס או באבקה?".



בגיל 60-65 מתחילים 'להתקצר', כיוון שהעצם מידלדלת. את התהליך הזה לא ניתן לעצור על ידי פעילות גופנית ותזונה נכונה <BR> אילוסטרציה: ASAP Photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/724/11724/380×144.jpg?1170112738" />                             </p>
<div>בגיל 60-65 מתחילים 'להתקצר', כיוון שהעצם מידלדלת. את התהליך הזה לא ניתן לעצור על ידי פעילות גופנית ותזונה נכונה <BR> אילוסטרציה: ASAP Photos</div>
</p></div>
<p>הזריקות, כפי שציין ד"ר סרוב, אסורות בשימוש בארץ ובארצות אירופה, וגם בארה"ב הן לא מאושרות למטרות אנטי אייג'ינג, אלא לצרכים רפואיים מוגדרים בלבד. הספריי שמזכיר סרוב נוסה רק על ילדים ומבוגרים החסרים את הורמון הגדילה לחלוטין, ואנדוקרינולוגים רבים מסבירים, כי יעילותו בשימור הנעורים מפוקפקת.</p>
<p>באוגוסט 2001 הפיץ ד"ר יהודה ברוך, ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, תזכיר בין מנהלי בתי החולים בארץ, בו נכתב בין היתר: "תכשיר הורמון הגדילה מאושר לשימוש במקרים הבאים: א. למצבים של חסר בהורמון; ב. תסמונת טרנר; ג. ילדים הסובלים מהפרעת גדילה משנית לאי ספיקת כליות; ד. תסמונת פרדר ווילי".</p>
<p>ד"ר סרוב טוען מנגד, כי השימוש בתרסיס ההורמון הוא בטוח, וכי אין כל אסמכתה מדעית לקשר שבין הורמון הגדילה להתפרצות גידולים סרטניים. </p>
<p><strong>פרופ' אברהם קרסיק, מומחה לרפואה פנימית</strong>, חידד את הסוגיה, בהרצאה שנתן בנושא במרכז ללימודי חוץ באוניברסיטת תל אביב. "האפקט המרשים ביותר של מתן ההורמון למבוגרים נצפה כאשר הוא יחד עם הורמוני המין. אבל יש לכך מחיר: הורמון הגדילה גורם לפיתוח תאים, ולכן יש אפשרות שהוא יגרום גם לפיתוח של תאים סרטניים, אם כי לא נמצאה לכך הוכחה. המסקנה היא, שמתבקשת זהירות בטיפול בהורמון. אין צורך להפוך קשישים לילדים בני 10, וצריך לערוך מעקב אחר סממנים סרטניים. אבל בארץ, במקום לתת לאנשים לבחון בעצמם את הסיכונים מול היעילות ולבחור אם לקחת אותו או לא, אוסרים על נטילת ההורמון".</p>
<h2>סופר הורמון</h2>
<p>לגבי ההורמון הנוסף המשמש בטיפול האנטי אייג'ינג, ה-DHEA, שהאמריקאים מכנים "סופר הורמון", אין כמעט מחלוקת על כך שיש עדויות מדעיות לכך שהוא עשוי להאט את ההזדקנות. מדובר בהורמון המיוצר בבלוטת יותרת הכליה, וככל שהגוף מזדקן חלה ירידה בכמויות הייצור שלו. אבל גם במקרה זה, אין די הוכחות למידת הבטיחות והיעילות של השימוש בו. "מתן ההורמון אכן עשוי להאט את דלדול השרירים", אומר ד"ר גרפינקל, "אך עם זאת, עלול גם לגרום התפתחות של סרטן, מחלות לב, פגיעה בכבד ושיעור יתר. החומר לא הותר לשימוש בארה"ב ובארץ".<br />פרופ' קרסו טוען מנגד, כי חשיבותו של הורמון זה עצומה, בין היתר בשל היותו אחראי על ייצור הורמוני המין ובזכות יכולתו לשפר את ייצור הנוגדנים בגוף. "הירידה ברמתו של ההורמון קשורה לכמה מחלות ותופעות האופייניות לתהליך ההזדקנות, והעלאת רמתו בגוף מסייעת לשימור מצב גופני צעיר גם עם ההתבגרות. ההורמון משפר את פעילות התפקודים המוחיים, מחדד את הזיכרון, מחזק את העצמות והמערכת החיסונית, מעכב התפתחות תאים סרטניים ומונע סרטן השד וסרטן השחלות", הוא טוען. "יש לו גם תרומה נכבדת בהפחתה במשקל ובהפיכת השומן למסת שרירים. יתרונותיו של ההורמון טרם הוכחו במלואם, ועדיין לא נבדקה השפעתם לטווח רחוק במניעת מחלות האופייניות להזדקנות, לכן נטילתו תיעשה רק תחת השגחה רפואית".</p>
<p>גם פרופ' קרסיק מציין את יתרונותיו של ה- DHEA, וטוען שהשימוש בו בטוח ונטול תופעות לוואי.</p>
<p><strong>אז מדוע הוא לא משווק בישראל?</strong> <br />"כי משרד הבריאות מגדיר אותו כתרופה, בעוד שבעולם הוא מיוצר כתוסף מזון. כיוון שבארץ החליטו לשווקו כתרופה זולה, חברות התרופות לא רוצות לייבא אותו ולהשקיע ברישומו, כי התהליך היקר לא משתלם להן". </p>
<p>תכשיר נוסף שניתן במרפאות האנטי אייג'ינג הוא הורמון המלטונין, שמופרש באופן טבעי ומווסת את מחזור העירות-שינה. "אצל מבוגרים ההורמון אינו מופרש", מסביר ד"ר סרוב, "ובזכות נטילתו בכדורים ובתרסיס המטופלים ישנים טוב ושומרים על גופם".</p>
<p>ד"ר גרפינקל, פרופ' נאווה זיסאפל וד"ר משה לאודן מהמחלקה לנוירוביוכימיה באוני' ת"א – הנחשבים מובילים בעולם בנושא הקשר בין מלטונין ושינה במבוגרים וקשישים, ואף פרסמו מאמרים בעיתונים רפואיים מובילים בחו"ל – כי יש להיזהר מאמירות גורפות ומכלילות בנוגע להפרשת המלטונין במבוגרים. "עם הגיל אכן קיים סיכוי לפגיעה בהפרשת המלטונין, כפי שקיים לגבי הורמונים אחרים", אומר ד"ר גרפינקל, "אבל הדבר לא קורה לכל המבוגרים, ויש קשישים שאצלם המלטונין מופרש כמו בצעירים. כמו כן, לא הוכח כי המלטונין מעכב הזדקנות".</p>
<p></p>
<div class= אילוסטרציה: ASAP Photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/725/11725/380×225.jpg?1170116863" />

"אדם שמודע לאסתטיקה ולתפקוד שלו, מגיע בסביבות גיל 45-50 לפרשת דרכים, אם הוא רוצה לשמור על חזות צעירה ובריאות"
אילוסטרציה: ASAP Photos

כמה זה עולה לנו?

לא להזדקן, כך מתברר, זה עניין יקר. המחיר נע בין 10,000 ל-25,000 שקל לשנה, והוא כולל את הטיפולים, הבדיקות, הביקורות והתרופות. אלברט בנבנישתי, איש עסקים בשנות ה-50 לחייו שמטופל כבר למעלה משנה, לא נותן למחיר להטריד אותו, וטוען שהוא מרגיש ומתפקד מצוין בכל המישורים. "אדם שמודע לאסתטיקה ולתפקוד שלו, מגיע בסביבות גיל 45-50 לפרשת דרכים, אם הוא רוצה לשמור על חזות צעירה ובריאות. וכאן נכנס נושא האנטי אייג'ינג", הוא אומר. "לאף אחד אין אשליה שהוא הולך לחיות לנצח. המטרה היא לשמור על תפקוד תקין של מערכות הגוף ולהימנע ממחלות כרוניות או תקופתיות, שרובצות לפתחן של אנשים שקוראים להם קשישים. מדובר על טיפול מונע: צריך לטפל בגוף, שהוא המכונה הכי יקרה, בדיוק כפי שלוקחים המכונית למוסך מדי כמה חודשים". ההרגשה הטובה, העירנות והתפקוד התקין של מערכות הוא אומר, יוצרים דחף מיני בריא, "כך שגם בתחום הזה אני שרוי בשביעות רצון גבוהה מאוד".

אבל הטיפולים יקרים מאוד.
"כל היום אנחנו עושים למען האחרים, אבל לפעמים אנחנו צריכים לשים את עצמנו בראש הרשימה. ומה עם כל המעשנים, שמזיקים לבריאותם? אם הם ייקחו את הכסף שהם מבזבזים על סיגריות וישקיעו אותו בבריאות, הם ירוויחו פעמיים".
גם מיכל צברי, פקידה בבנק לאומי, אלמנה בת 54, מוכנה לחסוך בהוצאות בסעיף הביגוד, למשל, ולהשקיע בטיפולים היקרים. "אני לוקחת תרופות, ויטמינים ומאיצים של הורמון הגדילה שלוש פעמים ביום. אלה תכשירים שמשפרים את מחזור הדם והזיכרון. פעם בחצי שנה אני מקבלת זריקות של ג'רביטול".

יש לך תופעות לוואי? שמעת על הסיכונים הכרוכים בטיפולים הללו?
"שום תופעות לוואי. אני מרגישה מצוין, ואפילו החשק המיני שלי גדל פי מיליון.
יש רופאים שמזהירים מפני גידולים סרטניים, אבל עושים בדיקות כלליות לפני התחלת הטיפול ובמהלכו, ונותנים את התכשירים רק לאנשים שאין חשש שיפתחו גידולים. לא מזמן עשיתי בדיקת דם יקרה מאוד, כדי לבדוק את רמת הורמון הגדילה בדם שלי, לאחר שנתיים של טיפול".

המוסיקאי ננסי ברנדס הוא אחד מהסלבריטאים הרבים שמשקיעים בטיפולי אנטי אייג'ינג. "אני מטופל כבר שנה וחצי. לוקח כל מיני תרופות ותוספי מזון, שמחזקים את הדברים שחסרים בגוף, כשכל זה משולב עם המון פעילות גופנית. אני נמצא בהשגחה רפואית, עושה בדיקות דם פעם בחצי שנה, ומרגיש מצוין. בעצם, מספיק לי שאני מרגיש ומתפקד עכשיו בדיוק כמו שהרגשתי ותפקדתי לפני שנה וחצי".